נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

הנדסה גנטית בצמחים – רקע מדעי והיבטים הלכתיים

גולדשמידט, אליעזר, ואריה מעוז. "הנדסה גנטית בצמחים – רקע מדעי והיבטים הלכתיים" ספר אסיא י, עמ' 175-190.

הנדסה גנטית בצמחים – רקע מדעי והיבטים הלכתיים

טבלה 3 ב.   ההנדסה הגנטית ואופן יישומה בצמחים טבלה 4 תורם                                            ———–>      מקבל 2. תערובת איסור ד. ניסיון שהצטבר בתחומי מגע אחרים בין ההנדסה הגנטית וההלכה

         כפי שכבר הזכרנו בתחילת המאמר, הועלו מרבית ההתייחסויות ההלכתיות עד כה בהקשרים רפואיים ובעיקר בשאלות של הפריה חוץ-גופית ובעיות פוריות נוספות, שמרביתן אינן כרוכות בטכנולוגיה של הנדסה גנטית במשמעותה המדויקת. מצד שני, כיום ניתן בהחלט להצביע גם על אפשרות לשימושים ממשיים לצרכים רפואיים גם בהנדסה גנטית אמיתית, כגון השתקה או החלפה של גן פגום המביא להפרעה לתפקודן של מערכות בגוף האדם.

         מבחינה עקרונית ניתן אולי לומר כי טיפול גנטי למטרת תיקון גן פגום אינו שונה מטיפול רפואי אחר שכן מבחינה מהותית אין הבדל בין החידוש הטיפולי בעזרת שיטות גנטיות לבין כל חידוש טיפולי כמו השתלת איברים. לפיכך, אם מאזן התועלת/סיכון בטיפול גנטי הוא לטובת המטופל הרי זה בגדר החיוב לרפא כבכל טיפול רפואי אחר[41].

כשאנו בודקים את מכלול ההתייחסויות ההלכתיות לשימוש בטכנולוגיות מודרניות בנושאי רפואת האדם (ומרבית המקורות המצוטטים במאמר זה שייכים לתחום זה7,6,4,[42],[43],[44],[45]) מתברר שלמרות ריבוי החששות ההלכתיים והאתיים קיימת בסופו של דבר נטייה בולטת להקל ולאפשר במקרים הכרחיים את השימוש בטכניקות החדשות. שורשיה של מגמה זו נעוצים, ללא ספק, בקיומה של מסורת הלכתית רבת שנים המכירה בצורך לעזור ולסייע לזקוקים לכך בכל עניין רפואי ובפרט בנושאי פריה ורבייה. וכל זאת, אפילו כאשר אין המדובר בסכנת חיים ובפקוח נפש ממש, שמפניהם נדחים אפילו איסורי תורה גמורים, כגון חילול שבת.

ניתן אפוא לומר שבתחום הביו-רפואי מתחולל בדרך כלל המפגש הראשון בין הישגים מדעיים חדישים לבין ההלכה ובתחום זה נוצרים גם לראשונה דפוסי ההתמודדות ההלכתית וההשקפתית לקראת יישומן של טכנולוגיות חדשות. לכאורה יכולים התקדימים הנוצרים בפסיקה בנושאים הרפואיים לסלול את הדרך לקראת יישומן של טכנולוגיות דומות גם בתחומים אחרים, כגון נושאי ההנדסה הגנטית בצמחים הנידונים במאמר הנוכחי.

ואולם, התפתחות כזאת אינה ודאית ומובטחת כלל ועיקר. תחושת הצורך והדוחק הקיימת בקשר למציאת פתרון לבעיות רפואיות אינה קיימת באותה מידה לגבי נושאים אחרים, בהם ניתן אולי להסתמך על הפתרונות המקובלים מקדמת דנא, "ואין דנין אפשר משאי אפשר"[46]. גם הנדונים אינם שווים. במרכזו של נושא הצמחים הטרנסגניים עומדת שאלת הכלאים, במובנה הישיר, המצומצם ובמובנה ההשקפתי הרחב יותר, בהם דנו למעלה בפרוטרוט; היבט זה אינו תופס מקום בשאלות הרפואיות.

ומכל מקום, הזמן דוחק ויש צורך בדיון רציני, מיידי בשאלות הייצור והשימוש בצמחים טרנסגניים ובמוצריהם; בטרם נמצא את עצמנו במצב של 'בדיעבד' בשל ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות המהירות מאוד המאפיינות את תקופתנו.

*         *         *

לסכום, למרות כל האמור לעיל, ההנדסה הגנטית היא טכנולוגיה צעירה יחסית הזוכה מידי פעם לחשיפה תקשורתית סנסציונית בעולם ובארץ. התחכום המדעי העומד ביסודה של טכנולוגיה זאת אינו נחלת הכלל ומטבע הדברים ישנה רגישות כלפיה בעיקר מהיבטים בריאותיים וסביבתיים. רגישות זו רבה עוד יותר אצל צבור הרואה חובה לעצמו ללכת בדרכי ההלכה ומבקש לדעת מה מותר ומה אסור. המודעות לצרכיו ורגישותו של צבור כזה וההכרה בזכותו לקבל מידע על מוצרים שהוא רוכש הביאה לכך שברוב ארצות אירופה הונהג סימון מתאים של מוצרים לפי כללים מסוימים. בעזרת סימון זה יכול הצרכן לדעת, בין השאר, באיזה דרך נוצר המוצר והאם הוא שונה ממוצר דומה המוכר לו.

יישום שיטת סימון מעין זו אצלנו יפתח בפני הצבור אפשרות לשקול את צעדיו ולהחליט על אופן התמודדותו עם האתגרים שעידן ההנדסה הגנטית מעמיד בפניו. אין ספק שגם גדולי ההלכה ידרשו בקרוב לגבש את עמדתם בנושאים אלה.

ולסיום, ראוי לומר, בדומה למה שנאמר על ידי קודמים לנו, שכל הנכתב כאן הנו חומר למחשבה ובסיס לדיון ובשום פנים אינו בא לקבוע מסמרות הלכה למעשה.

 



[1].   בבלי, כתובות, קיא, ב.

[2].   רמב"ם, פירוש המשנה, מסכת סנהדרין, הקדמה לפרק "חלק".

[3].   ירושלמי, סנהדרין פ"ז, כה ד, / הי"ג – בתרגום של "אריב"ח יכיל אנא נסיב קריין ואבטיחין ועביד לון איילין טבין והידנון עבידין איילין וטבין".

      [אמנם פשט הסוגיא בסנהדרין ענינו דיני איסור כישוף ולא טכנולוגיה מתקדמת כשרה, ואכמ"ל.      — העורך.]

[4].   הרב ש. אבינר, הנדסה גנטית, בחירה חופשית וניסויים מסוכנים בבני אדם, אסיא ס"א-ס"ב (כרך טז, א-ב) תשנ"ח, 43-46.   

[5].   השימוש במונח של הנדסה גנטית היה מקובל כבר החל מתחילת שנות ה-80 אך בהקשר שונה – של הפריה חוץ-גופית  – כפי שיוזכר להלן.

[6].   גורן הרב שלמה, ההנדסה הגנטית לאור ההלכה. בשדה חמד 33, ג-ד (תש"ן) 23-40.

[7].   א. שטינברג, תיכפול/שיבוט בני אדם – היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים, אסיא ס"א-ס"ב (כרך ט"ז, א-ב) תשנ"ח, 27-42;

[8].   הרב י. שילת, שכפול גנטי ובחירה חופשית,  אסיא ס"א-ס"ב (כרך ט"ז, א-ב) תשנ"ח, 5-9.

9.    נתוני הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח – OECD, דו"ח  1998.

[10]. ראה טבלה 2.

[11]. ד. רבינוביץ', חומר מגבן המיוצר בהנדסה גנטית, מהדרין ז (תשנ"ה), קכג-קל.

[12]. ראה שו"ע יו"ד, פז, יג; בש"ך ס"ק לה, שם; מנחת יצחק ח"ג סי' עד; ח"ז סי' נח; שו"ת הר צבי, יו"ד, פב.        — העורך.

[13]. ויקרא יט, יט; דברים כב, ט-יא.

[14]. שו"ע יו"ד רצז ג; לפרטים הלכתיים נוספים ראה: הרב חיים קנייבסקי, 'דרך אמונה', לכלאים פרק א הלכה ד.

[15]. הרב חיים קנייבסקי, 'דרך אמונה' כלאים פרק ג, הלכה א, ביאור ההלכה ד"ה יש מינין וכו'.

[16]. חזו"א, כלאים, ג,  ו.

[17]. הוצאת מכון "אמרי דוד", ירושלים, תשנ"ב, ע' קפב.

[18]. וכן דעת הגר"ש ישראלי שהובאה להלן עמ' 67.                                          — העורך.

[19]. חזו"א כלאים ב, טז.

[20]. לכאורה כוונת החזו"א די ברורה, והיא שבאיסור הרכבה של שני מיני צמחים זה בזה, האיסור איננו רק בהעברת רכב הבנוי מריקמה צמחית מוצקה (="עב") לכנה, אלא גם בהעברת רכב שהוא רקמה תאית במדיום נוזלי, משום שהרכב – התא המועבר לכנה – הינו תא צמחי בוגר שלם הניתן לשיבוט לצמח מלא (="והוא חוזר ועושה ענף מאותו השרף").

דומני שכן פירש את החזו"א גם הרב יואל פרידמן בשאלתו לגר"ש ישראלי, שהובאה להלן עמ' 66-67. ואם כן, אין מכאן כל מקור לאיסור הכלאת גמטות בהפרייה, ובוודאי שאין כאן ראייה לאיסור של החדרת קטעי דנ"א לצמח.                                        — העורך.

[21]. לפי הבנת העורך בהסבר שיטת החזו"א כפי שהוצגה בהערה הקודמת, אין להתייחס להאבקה – העברת חומר המכיל אבקת הפרחים – כאל הרכבה, שכן תאי האבקה אינם ניתנים כמות שהם לשיבוט לענף ולצמח שלם.                                                    — העורך.

[22]. סי' צז אות כז.

[23]. שנשאלה ע"י פרופ' א"ס אברהם, והובא המו"מ עם הגרשז"א בספרו "נשמת אברהם", חלק ד' עמ' רטו-רטז.

[24]. הע' 17 לעיל.

[25]. סנהדרין עז, א.

[26]. כלאים, פ"ט, א-ב.

[27]. יו"ד רצז, ג.

[28]. כלאים ב, טז.

[29]. מנחת שלמה ח"ב, סי' צז, אות כז.

[30]. יהודה א. שרשבסקי, הנדסה גנטית – היבט כשרותי. תהודת כשרות 12-11 (תשנ"ו) עמ' 20-11.

[31]. שאלות נוספות עלולות להתעורר בקשר לאפשרות ששינוי תכונותיו של מין ע"י הנדסה גנטית (גם ללא החדרת גן ממין זר) יכולה לשנות את סימני הכשרות שלו או להפכו מירק לעץ וכו'. ראה על כך שו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' צז, אות כז, שו"ת שבט הלוי ח"ז סי'ק כא; הרב מ. הרשלר, רפואה והלכה, א, תש"מ, עמ' שז ואילך. וראה עוד Rosner, F.,: Modern Medicine and Jewish Ethics (1986), p. 173 ff.

[32]. ויקרא יט, יט.

[33]. מצוות סב, רמד.

[34]. ראה לדוגמה שו"ת חתם סופר, יו"ד סי' רפז.

[35]. פסחים נד, עא.

[36]. אוצרות הראי"ה חלק ב' עמ' 901.

[37]. קהלת ז, יג.

[38]. קהלת רבה ז, כח.

[39]. ממדרש זה ניתן להסיק, לכאורה, שהיהדות מתייחסת בשלילה גם לצורות אחרות של קלקול הבריאה, כגון הכחדתם של מיני בעלי חיים וכריתה מופרזת של היערות באזורים הטרופיים.

      [דומני שפשט המדרש "תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" הוא תן דעתך שלא תקלקל את מעשיך, כלומר שלא תחטא, ועל ידי כך תגרום להחרבת העולם. ראה: רמח"ל במסילת ישרים  פרק ראשון, ד"ה  "ואם תעמיק עוד" ו"והנה על העיקר הזה העירונו חז"ל במדרש קהלת".        — העורך]

[40]. ראה:

Aldridge, S., “Ethically Sensitive Genes and the Consumer,” Trend in Biotech 12, no. 3 (1994): 71-72.

[41] וכ"כ הגרשז"א, הובא בנשמת אברהם כרך ד, עמ' ריז.

[42]. דוגמאות המובאות כאן בעיקר עמידות לעקות קור, אך יש גם לייצור חומרים שונים מן החי: חלבונים, נוגדנים, תרכיבים (בעתיד אף לאכילה):

1.   Hightower, R., Baden, C., Penzes, E., Lund, P., and Dunsmuir, P., “Expression of Antifreeze Proteins in Transgenic Plant,” Plant Mol Biol 17 (1991): 1013-21.

2.   Kenward, K. D., Altschuler, M., Hildebrand, D., and Davies, P. L., “Accumulation of Type I Fish Antifreeze Protein in Transgenic Tobacco is Cold Specific,” Plant Mol Biol 23 (1993): 377-85.

3.   Tyshenko, M. G., Doucet, D., Davies, P. L., Walker, K. V., “The Antifreeze Potential of the Spruce Budworm Thermal Hysteresis Protein,” Nat Biotechnol 15 (1997): 887- 90.

[43]. א. שטינברג – מתוך אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, כרך שישי, ערך "תורשה".

[44]. משה דרורי, ההנדסה הגנטית: עיון ראשוני בהיבטים המשפטיים וההלכתיים, תחומין א, (תש"מ), 280-296.

 

[45]. ראה:

Rappaport, S. A., “Genetic Engineering: Technology, Creation and Interference,” Assia-Jewish Medical Ethics 3, no. 1 (1997): 3-4.

 

[46]. בדרך השאלה ממאמר חז"ל בתלמוד, סוכה, נ,ב, ובמקבילות.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.