אמצעי מניעה -מבט הלכתי רפואי

הרב יואל קטן

ד"ר חנה קטן

ד"ר אלחנן בראון

אמצעי מניעה – מבט הלכתי-רפואי*

הבעיות ההלכתיות הקשורות במניעת הריון או בדחיתו

האם השהיית מצות פו"ר קלה או חמורה מהשהיית מצוות אחרות?

האם יש הבדל בין הרחקה שבין לידות לבין הרחקה לאחר הפלה?

האם אפשר לדחות הריון המסוכן לאם?

מה יחס ההלכה לאמצעי המניעה השונים.

השימוש בגלולה ע"י אשה מיניקה

לסיכום:

א. לגבי הרחקה בין לידות:

1. בזוג שקיים פו"ר [יש להם בן ובת] לפי הרבה פוסקים אין מניעה מלהרחיק את ההריון הבא לשנה ואף יותר.

2. בזוג שלא קיים עדיין פו"ר ההלכה מחמירה יותר, אך בכ"ז כמה מגדולי הפוסקים מקילים להרחיק את ההריון הבא לתקופה מוגבלת.

3. במקרה של סכנה כלשהיא לאשה קיים הרבה פעמים צורך למנוע הריון ויש להתייעץ, בכל מקרה לגופו, עם ת"ח המצוי בנושא.

4. לדעת חלק מהפוסקים יש להקל בשימוש באמצעי מניעה ע"מ לשמר את ההנקה לתקופה ארוכה יותר.

5. לאחר הפלה יש מקום להרחיק תחילת ההריון הבא בשלושה חודשים.

ב. לדעתנו ראוי שתהיה מודעות גבוהה יותר של הפוסקים לכל היתרונות והחסרונות שמנינו לעיל, בבואם להורות לזוגות על אמצעי המניעה הרצוי להם.

האמצעים המועדפים ביותר בהלכה הם הגלולה ולאחריה ההתקן התוך-רחמי. לדעת חלק מהפוסקים ניתן להשתמש באמצעים המיכניים: דיאפרגמה, קצף או שילוב של שניהם. אין חילוקי דעות לגבי האיסור המוחלט להשתמש בכובעון [קונדום]. חמור מכל הוא סירוס, לאשה וכ"ש לגבר, פרט למקרים של פיקוח-נפש גמור.

לסיום יש לחזור ולציין שהחלק ההלכתי של המאמר הוא ליקוט מפי ספרים וסופרים, ואין בשום אופן לראות בו פסיקה הלכתית. כמו כן יש הכרח להתייעץ בכל מקרה, אחרי קבלת הנתונים הרפואיים, עם פוסק הלכות המצוי בנושאים אלה, ולא לסמוך על שיקול דעת עצמי בעניינים אלו העומדים ברומו של עולם היהדות, בין להקל ובין להחמיר.

 

* ע"ע ספר אסיא ד, שער ג: "נשים ופוריות".- העורך.

1 .יבמות סב ע"ב.

2 . קהלת יא ו.

3 . שו"ע אה"ע א ח.

4 . עי' למשל במחלוקת הרז"ה בספר המאור עם הרמב"ן במלחמת ה', בהערותיהם על הרי"ף ביבמות, יט ע"ב – כ ע"א, בדפי האלפס.

5 . בספר ברכי יוסף על אה"ע סי' א ס"ק ב.

6 . ישעיה מה יח.

7 . עי' בבית-שמואל על אה"ע סי' א ס"ק ב.

8 . ועי' בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' כב.

9 . חאה"ע סי' כ.

10 . ועי' באוצר הפוסקים ח"א דף קכה-ו.

11 . שו"ת חלקת יעקב ח"ג סי' סב.

12 . חאה"ע סי' ה ע' ס.

13 . ראה נדה יג, ועוד.

14 . עי' שו"ת יביע אומר לגר"ע יוסף שליט"א, ח"ג סי' ד.

15 . ראה למשל בשו"ת חלקת יעקב הנ"ל, ח"ג סי' סב.

16 . ראה שו"ע אה"ע א ג, ובברכי יוסף לחיד"א שם אות ט.

17 . אישות פרק טו ה"א.

18 . ראה ספר 'אסיא' כרך ד' ע' 175.

19 . בנש"א חאה"ע ע' ס מצוטט בטעות ששה במקום תשעה!

20 . ספר אסיא שם ע' 170-169.

21 . בנשמת אברהם, שם, הערה 89.

22 . נשמת אברהם, שם.

22* . שו"ת אג"מ אה"ע ח"ד סי' לב אות א; ועי' בנשמת אברהם ח"ג ע' סד-ה.

23 . יבמות יב ע"א, ועי' בנש"א שם ע' סא-ב.

24 . עי' שו"ת מהרש"ם ח"א סי' נח.

25 . ע"ש ע' סג.

26 . עי' אגרות משה חאה"ע ח"ג סי' כא, וח"ד סי' סט.

27 . עי' רש"י יבמות קיד ע"א, שכל הסכנה במניעת חלב מהתינוק הוא רק הצמא, וזה בוודאי שלא מתאים לימינו. ועי' שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ב סי' ח, ובאנציקלופדיה הלכתית-רפואית של ד"ר שטיינברג ח"א ערך הנקה ע' 162 הע' 19. ע"פ זה יש מקום לדון האם מוצדקת היום הנטייה של כמה פוסקים להקל במקרים שונים בהלכות, כדי שלא תיפגע ההנקה ביום מסויים, וכדי לא לסכן את המשך ההנקה. וה"ה שיש אולי לשוב ולדון בצורך בימינו להרחיק את הנישואין של מינקת שהתאלמנה עד שהתינוק מגיע לכגיל של כ"ד חודשים – עי' טושו"ע אה"ע ס" יג סע' יא. ובאוצר הפוסקים שם. וראה את מאמרו של הרה"ר הגרא"א כהנא שפירא שליט"א בקובץ שנה בשנה תשנ"ב, ע' 163 ואילך.