נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

ברית מילה באמצעות לייזר

ולפיש, יוסף. "ברית מילה באמצעות לייזר" חוברת אסיא נו, עמ' 10-42.

ברית מילה באמצעות לייזר

יוסף ולפיש

ברית מילה באמצעות לייזר

הקדמה*

א. הצגת המציאות והבעיות ההלכתיות

ב. בכל מלין

ג. דם הברית

ד. סיכום

מטרת מאמר זה היתה לברר ולדון בדין מילה בלייזר. כמובן שאין בכוונתי לפסוק הלכה, וההכרעה מסורה לפוסקים המובהקים. אולם, לעניות דעתי, לכאורה נראה כי מיסוד ההלכה, אין איסור למול בלייזר ובלבד שידאג המוהל לכך, שתצא טיפת דם בברית. אך למעשה, מכיוון שנפסק להלכה שנהגו ישראל למול בסכין, נראה לומר שלכתחילה אסור למול עם לייזר, אם כי יתכן שיש לדון כל מקרה לגופו12 .

ביחס לחולי המופיליה (בעיות קרישת דם) או בשאר מקרים שאותם לא ניתן למול בסכין מפני פיקוח נפש, אם בעזרת לייזר אפשר למול אותם ללא סיכון חיים, לכאורה נראה בפשטות, שמותר למול אותם בדרך זו, ואולי אפילו חייבים הם לעבור ברית מילה בעזרת מכשיר הלייזר.

 

* ראה גם: ש' ולפיש ו-י' ולפיש, "ברית מילה באמצעות לייזר – הבעיות בהלכה היהודית", הרפואה 125, 283:10 (1993). — העורך.

1 . מן הראוי לציין שאת הפרטים הרפואיים, ואת הפרטים הטכניים לגבי מכשיר הלייזר, שעל פיהם נכתב מאמר זה, קיבלתי מאבי מורי ד"ר ש. ולפיש – מומחה בכירורגיה קולורקטלית ובלייזר כירורגי בביה"ח סורוקה בבאר שבע, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אונ' בן גוריון, חבר הוועדה העליונה לפיקוח על מוהלים ומוהל מוסמך ע"י הרבנות הראשית לישראל.

2 . בהלכה נפסק (שו"ע יו"ד סי' רסג) לגבי השאלה של מילת חולה, שלא מלים חולה אלא ממתינים לו עד שיתרפא. בנוגע למקרה של "מתו אחיו מחמת מילה" נפסק, שממתינים לו עד שיגדל ויתחזק כוחו. בפועל לגבי חולי המופליה, בד"כ לא מלו אותם משום הסכנה שיש בברית לחולה כזה (המקרים היחידים שבהם מלו חולי המופליה היו בשנים האחרונות, כאשר ניתן היה לבצע את הברית ללא סיכון, בעזרת מתן גורמי קרישה).

3 . מופיע ביש"ש אחרי מסכת ב"ק אות מ"ה, וכן בספר "אוצר חילוף מנהגים" לדר' ב. מ. לוין עמ' 94.

4 . לגבי הצורך בכוונה, נראה בפשטות, שאין כאן בעיה, מפני שיש כאן כוונת המוהל, המשתמש בלייזר כל זמן המילה, ואין כל כוונה אחרת, שתסתור את כוונתו.

5 . על כח החשמל בהלכה נחלקו הפוסקים. לקט מואר של שיטות הפוסקים על שימוש בכח החשמל (לטווית חוטי ציצית, אפית מצות לפסח, גילוח הזקן, מילוי מים למקוה, עיבוד עורות לסת"ם ולהדפסת כתבי הקודש במכונה חשמלית) מובא בספרו של הרב אליהו וייספיש, החשמל לאור ההלכה כרך א, (הוצאת המכון הטכנולוגי לבעיות הלכה, ירושלים תשל"ח) עמ' 156-157. וע"ע בספרו של הרב ל"י הלפרין, מעשה וגרמא בהלכה (ירושלים תשל"ח) עמ' 146, 152. –העורך

6 . אולם, יכול השואל לשאול לגבי מסקנתנו, הרי הדיון בסוגיה שם הוא לגבי חיובו של גורם באחריות, אולם לגבי הצורך במעשה, אולי לא ייחשב השיתוף בין הכוחות ככוחו של האדם? בסוגיה זאת דן באריכות הרב לוי יצחק הלפרין בספרו "מעשה וגרמא בהלכה" (פרק ג') שם הוא דן בשיטות הראשונים והאחרונים בענין זה, ובמיוחד לעניננו בסעיף ג' (עמוד 55), שם הוא מביא סברא האומרת שאם יש לחלק בין חיוב לצורך במעשה, הרי זה רק משום שאין את "שם העושה" על הפעולה כל זמן הפעולה, יעויין שם. במקרה של ברית באמצעות לייזר, כל זמן הפעולה יש את "שם העושה" על הפעולה, דהיינו, שהמוהל חותך בעזרת הלייזר ולא הלייזר חותך לבדו את הערלה, ולכן תחשב הפעולה כפעולתו של העושה, דהיינו המוהל.

7 . ועיין עוד בשו"ת "חמדת צבי", לר' משה דב וולנר, ח"ד סימן מ"ז שהאריך בזה, וכתב ביחס לדברי הפרישה, שחיפש ולא מצא מדרש זה.

8 . מובא ב"מנחת יצחק" ח"ח סימן פ"ט, בשם הרב הורביץ.

9 . בפרשת בא, על הפסוק "והיה לכם למשמרת" (שמות ל"ב, ו'), אומר המדרש (מכילתא פרשה ה'): "נתן להם הקב"ה שתי מצוות, דם הפסח ודם מילה. שיתעסקו בם, כדי שיגאלו, שנאמר "ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו'", ואומר: "גם את בדם בריתך שילחתי אסיריך…", וכן בעוד מדרשים רבים, כגון: שמות רבה פרשה ז ופרשה ט, שיר השירים רבה פרשה ז ופרשה ה, ועיין במיוחד באוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד קמ"ו ד"ה "ימינך ה' נאדרי."

10 . לעניות דעתי הלכה זו של "דם הברית", שנפסקה להלכה, קשה מאד, משתי סיבות:

א. הלכה זו מבוססת כמעט אך ורק על הרש"י שהובא לעיל (ועל הר"ן שכנראה העתיק דבריו, שאר ההוכחות הם מהמדרשים שאליהם התיחסתי לעיל וכן בהערה 9. רש"י זה הוא תמוה, כיון שמפשט הגמ' שם משמע, שהסיבה שדחו את הברית עד שיפול בו דמו היתה מטעמי בריאות, וללא קשר למצות "דם הברית". כמו כן מצאתי מדרש מפורש שאומר זאת וז"ל: "א"ר נתן מעשה שבאתי… נסתכלתי בו ולא מצאתי בו דם ברית, אמרו לי מה אנו מולין אותו? אמרתי להם המתינו והניחו אותו עד שיבוא לו דם ברית דתנינן תמן הקטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא…" (שיר השירים רבה פרשה ז').

ב. הגמ' במסכת שבת (סוף פרק ר"א דמילה, דף קל"ז ע"ב) מביאה את נוסחי הברכות של ברית המילה, הן של יהודי והן של גר ושל עבד (נוסחאות אלו אכן נפסקו להלכה). מתוך הגמ' לומדים שכאשר מלים יהודי מברכים שלוש ברכות: אחת מברך המל, השניה מברך אבי הבן והשלישית מברך ה"מברך" (שהוא כנראה אדם אחר שמתכבד לברך את הברכה). אולם כאשר מלים גר או עבד מברכים רק שתי ברכות: אחת מברך המל ואת השניה מברך ה"מברך". כאשר משווים בין הברכות מתברר שברכות המל זהות (פחות או יותר, מכיון שיש הבדל האם לומר "על המילה" או "למול", אולם הבדל זה אינו נוגע לענינינו), אולם שאר הברכות שונות באופן משמעותי (לענינינו): אצל יהודי מברך האב "…להכניסו בבריתו של אברהם אבינו" וה"מברך" מברך: "אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש, על כן בשכר זאת, א-ל חי חלקנו צוה להציל ידידות שארינו משחת, למען בריתו אשר שם בבשרינו, בא"י כורת הברית".

לעומת זאת אצל גר (ובאופן דומה אצל עבד) מברך ה"מברך": "…אקב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי, בא"י כורת הברית".

נשאלת השאלה מדוע לא מזכירים הטפת דם הברית אצל יהודי? הר"ן על אתר (וכן ש"ר) מסביר שהסיבה שמזכירים הטפת דם ברית אצל גויים ועבדים "לפי שיש כמה גרים שמתגיירים כשהן נימולים, ועיקר מילתן הטפת דם ברית היא…". לפי פרוש זה מאד תמוה, מדוע אצל יהודי, במקרה שמצוות מילה אצלו היא הטפת דם ברית, לא מזכירים זאת בברכה, ובוודאי שלא הכניסו זאת לנוסח הקבוע של ברית מילה? לכן נראה, לעניות דעתי, שיש הבדל מהותי בין "הטפת דם הברית" אצל גר לבין "דם הברית" אצל יהודי. ברית המילה אצל גר (וכן עבד) היא היא עצם כניסתו בברית בין הקב"ה לכנסת ישראל, והטפת הדם מסמלת את כריתת הברית, "לפי שדם המילה בריתן של ישראל הוא" (מופיע בר"ן שם), לכן מזכירים את הטפת הדם בברכה (ואולי זה מה שהתכוון הר"ן באומרו "…ועיקר מילתן הטפת דם ברית…"). ברית המילה אצל ישראל, לעומת זאת, היא עניין אחר, לפי שהיהודי הוא כבר חלק מהברית עוד לפני לידתו, כמו שאומרים בברכה: "אשר קידש ידיד מבטן", ומטרת הברית, לשים אות בבשרינו להזכיר לנו את הברית הכרותה משכבר בין הקב"ה לכנסת ישראל ("וצאצאיו חתם באות ברית קודש") ולכן עיקר הברית הוא בהסרת הערלה ולאו דווקא עצם הטפת הדם, ולכן לא מזכירים את הטפת דם הברית בברכה.

מתוך דברים אלו נראה לי לומר, שדם הברית הוא לאו דווקא חלק ממצות מילה (אצל יהודי), ולכן אולי ניתן יהיה לומר שהוא לא יהיה לעיכובא בדין מילה בלייזר.

11 . בעניין זה ראיתי שיש חולקים ומצריכים יותר מטיפת דם אחת, אך שיטה זאת קשה וצ"ע ועיין אנציקלופדיה הלכתית רפואית לרב ד"ר אברהם שטיינברג, ח"ג עמ' 656 והערה 271 שם.

12 . עיין צפנת פענח לג"ר יוסף ראזין (הרוגאצ'ובר) על הרמב"ם הלכות מילה, שבמצות מילה יש שלשה חיובים נפרדים: 1. עצם ביצוע פעולת המילה. 2. שלא יהיה ערל. 3. שיהיה מהול. ומשום כך מי שנולד מהול זקוק להטפת דם ברית (אף שהוא מהול ואיננו ערל) רק משום החובה לקיים את מצות הטפת דם הברית (לדעת הרמב"ם).

ואם כן, על ידי מילה באמצעות לייזר, אין כאן חשש לעורלה כבושה. לכן, לאחריה, הנימול מהול ואינו ערל. כל הדיון כאן הוא רק לגבי השאלה אם גם מתקיימת מצוות ביצוע פעולת המילה כהלכתה. — העורך.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.