טענת בתולים בזמן הזה

הרב יועזר אריאל

טענת בתולים בזמן הזה

ראשי פרקים:

א. נאמנות הבעל להפחית מכתובתה

1. נאמנות בטענת פתח פתוח, וטענת דמים

2. נאמנות על הפסד עיקר הכתובה בלבד

ב. נאמנות הבעל כשאשתו בוגרת

ג. טענת דמים בזמן הזה

1. השפעת השינוי בגיל הנישואין על טענת דמים

2.בירור שיטת המגיד משנה

ד. טענת פתח פתוח בזמן הזה

ה. נימוקים נוספים להיעדר טענת בתולים בזמן הזה

ו. בדיקת הבתולים על ידי רופא

ז.האם שימוש בטמפון, יכול לעשות אשה מוכת עץ ?

ח. האפשרויות של טענת בתולים בזמן הזה

ט. חיוב חתן בקריאת שמע בהיעדר טענת בתולים

י. הריון מביאה ראשונה

יא. מסקנות

א.לדעת רוב הראשונים הבעל נאמן בטענת פתח פתוח להפסידה את עיקר הכתובה, אבל לא את התוספת, ובטענת דמים – מפסידה גם את התוספת.

ב.במקום שהיה מקובל להביא עדים לבית החתן והכלה, והבעל לא הביא עדים – אינו יכול לטעון טענת בתולים.

ג.לדעת רוב עמודי ההוראה על פיהם פסק השולחן ערוך, בבוגרת לא ניתן לטעון טענת פתח פתוח, אבל ניתן לטעון טענת דמים.

ד.בזמן הזה בגלל עליית גיל הנישואין לכל הדעות לא ניתן לטעון טענת בתולים, וכן בגלל השימוש הנפוץ בטמפונים, ו/או בגלל ההתנהגות המתירנית של חלק מהנשים לפני הנישואין.

ה.אשה שנבדקה אצל רופא אחר נישואיה לפני שנבעלה לבעלה ונמצא קרע בבתולים, אין זו הוכחה שנבעלה, כי יתכן שהקרע נגרם בגלל השימוש בטמפונים.

ו.אשה שטוענת שבתוליה נקרעו על ידי שימוש בטמפון – יתכן שאינה מוגדרת כמוכת עץ, ויש לה כתובה ותוספת כתובה.

ז.אשה נחשבת למוכת עץ להפסידה חלק מכתובתה רק אם נשרו כל בתוליה, ולא כשנשרו מקצתם.

ח.אשה שהטעתה את בעלה לפני הנישואין ואמרה לו שהיא בתולה, ואחרי הנישואין באו עדים שנבעלה, או הודתה שהיא בעולה – מפסידה כתובה ותוספת.

ט.אשה שלפני הנישואין שתקה ולא אמרה לבעלה שהיא בעולה, ואחרי הנישואין התברר שהיא בעולה – אם היא קבלה חינוך של צניעות מפסידה כתובה ותוספת, ואם בעלה ידע שהיא קיבלה חינוך מתירני – אין זה מקח טעות.

י.חתן פטור מקריאת שמע מדין תורה, וחייב רק מתקנת חכמים; אבל בזמן הזה, שאין לו טענת בתולים – חייב בקריאת שמע מן התורה.

יא.בזמן הזה אשה יכולה להכנס להריון מביאה ראשונה.

 

1 . מתקופת רבנו גרשום מאור הגולה, חל שינוי נוסף – שאין לגרש אשה כעל כרחה. על גירושין בעל כרחה בטענת בתולים בזמן הזה – ראה במאמר: "גירושין וקידושין חדשים כתוצאה מטענת בתולים", שיופיע אי"ה כספר "תורת המשפט" – בהוצאת כותב השורות.

2 . תודתי נתונה לרב יואל וד"ר חנה קטן (רופאה גינקולוגית), שהואילו לעבור על המאמר ולהעיר הערות רפואיות, הערותיהם מובאות בגוף המאמר.

3 . דעת ר"ח (הובא בכתובות לו, ב תוד"ה אי דקא טעין), וכן גירסת הרי"ף (שם ד, א), וגירסת הערוך (ערך פתח), וכן היתה גירסת הספרים הראשונים (תוס' שם), וכן דעת רב האי גאון (הובא ברמב"ן בשטמ"ק כתובות לו, א ד"ה ה"ג וכן גרש"י), וכן דעת הר"ש משאנ"ץ (ספרא פרשת אמור ריש פרשתא א הלכה יא), תוס' ר"י הלבן (כתובות ט, א, ד"ה האומר), תוס' רי"ד (כתובות, ט, א), או"ז ח"א סי' תשמז, הרשב"א (תורת הבית ב"ז ש"ב) המאירי (כתובות ו,א; ט,א; י,א; לו) ורבנו ירוחם (מישרים, נתיב כג, ח"ה) שבוגרת אין לה טענת דמים אך פתחה סתום. וכן דעת הראבי"ה, האגודה ור"ת (הובאו באוצר הפוסקים סי' סח). דברי הגמרא ביבמות נט, א, "פרט לבוגרת שכלו בתוליה" והירושלמי יבמות (פ"ו ה"ד) "… בוגרת כלו בתוליה במעיה, מוכת עץ יצאו בתוליה לחוץ" מתאימים מאד לשיטה זו.

לעומתם דעת רש"י (כתובות לו, ב, ד"ה ה"ג אי דקא טעין), הרמב"ם (הלכות אישות פרק יא והלכות כתובות פרק יא) הרא"ש (כתובות פרק א' סי' כא), הרמב"ן והר"ן שם, הרא"ה (בדק הבית ב"ז ש"ב ד"ה בענין בועל את הבתולה), הריב"ש (שו"ת הריב"ש סי' קכז) הטור והשו"ע (אבהע"ז, סח, ג) שבוגרת פתחה פתוח אך יש לה טענת דמים. דברי הירושלמי "בוגרת כחבית פתוחה" (כתובות פ"א ה"א – ג' ע"א בדפוס וילנה) מתאימים מילולית לשיטה זו. – העורך.

4 . ראה: ד"ר אורי לוי, טענת דמים ופתח פתוח בבוגרת – הלכה ומציאות, להלן עמ' 91-83. – העורך.

5 . כמבואר בהקדמת הבית יוסף.

6 .חילוק בין גילאים שונים של בוגרות הובא כבר בר"ש משאנ"ץ (ספרא, אמור ריש פרשתא א, הלכה יא), אך הדברים שם הם לשיטתו כדעת הרי"ף והר"ח שבוגרת פתחה סתום, והר"ש מחלק בין בוגרת צעירה שפתחה סתום לבין בוגרת מבוגרת שפתחה פתוח. – העורך.

7 .אך צ"ע סתימת דבריהם באהע"ז, סח, שם הטור והשו"ע לא חילקו לדינא בין בוגרת צעירה לבוגרת מבוגרת, ואם אכן נקטו בשיטה זו היה עליהם לחלק במפורש שאין טענת דמים בבוגרת מבוגרת להפסידה כתובתה (סעי' ח') או לאוסרה כאשת כהן (סעי' ז). – העורך.

8 . ראה בפרק ה להלן נימוקים נוספים על אי יכולת הבעל לטעון טענת דמים בזמננו.

9 . מבחינה רפואית ניתן להסביר זאת כך: בבוגרת, קרום הבתולים קיים, אך הפתח בקרום מורחב יחסית לפתח נערה, וגמישות הקרום גבוהה יותר כך שהבועל איננו מרגיש בד"כ את הלחץ הטבעתי של הקרום. אולם לחץ נקודתי מוגבר על איזור מסויים של הקרום יכול להביא לקריעתו של הקרום שם, ואז יהיה דימום (מבחינת קרום הבתולים זהו אכן המצב הרפואי האמיתי בבוגרת). – העורך.

10 . ראה הערה קודמת. את דברי המ"מ ניתן להבין מבחינה רפואית כך: טענת פ"פ בנערה היא שלא הורגש הלחץ הטבעתי של קרום הבתולים הקיים בכל נערה, והעדר הלחץ בנערה מעיד על קריעה קודמת של הקרום. לדעתו של המ"מ הדימום שמופיע למרות הפתח הפתוח איננו שונה במקרה זה מדימום חוזר של בתולה בביאות חוזרות. דימום המוזכר במשנת נדה ריש פ"י, שלדעת בית הלל היא עשויה לדמם גם בארבעת הלילות שאחרי הביאה הראשונה. – העורך.

11 . מבחינה רפואית יש הבדל. בתולה שנבעלה הלחץ הטבעתי נעלם עקב הקרע של הקרום. אך לפעמים ניתן עדין להרחיב את הקרע או להביא לקרעים נוספים שידממו. בבוגרת הקרום שלם ללא קרע, אך הלחץ הטבעתי נעלם עקב הגדלת הפתח בקרום והגדלת הגמישות שלו, הבאים עם ההתבגרות. – העורך.

12 . ראה פרק ב' ופרק ג'2 לעיל.

13 . ראה פרק ג לעיל.

14 . קריעת קרום הבתולים ע"י טמפונים, לכאורה אינה שונה מקריעת הבתולים כמוכת עץ. על כל המשתמע מכך מבחינה הלכתית, (וראה פרק ז להלן שיתכן והדבר תלוי במחלוקת ראשונים). לעומת זאת בהעדר דמים עקב הטיה, לכל הדעות האישה מוגדרת כבתולה ולא כמוכת עץ. – העורך.

15 . ראה פרק ח להלן.