טענת דמים ופ"פ בבוגרת – הלכה ומציאות

ד"ר אורי לוי

טענת דמים ופתח-פתוח בבוגרת – הלכה ומציאות

ראשי פרקים:

א. סימני בתולים

ב. הנתונים האנטומיים-פיזיולוגיים

ג. ההסבר הרפואי מול ה"הסבר המקובל"

ד. התיחסות חז"ל לסתם טענה בתולים

ה. סוגיית כתובות דף לו

ו. שיטת הרמב"ם

ז. סיכום:

מההסבר הרפואי נובע כי "הדוחק בביאה ראשונה" מקורו במתח הגבוה של השרירים הסובבים את פתח הבתולה ומצרים אותו, ולא בלחץ הרפוי של קרום בתולי בוגרת. הצֵרות זו מקשה באופן משמעותי את החדירה הראשונה ואין קושי להבדיל בין פתח דחוק לבין פתח פתוח. ברור שכל מי שלא שמע על המתח המוגבר של השרירים הסובבים את הנרתיק אצל בתולה, בהכרח יפרש שהדוחק בשעת ביאה ראשונה מקורו בקרום הבתולים שקיומו ידוע לכל, אולם המציאות, לפיה בתולות בוגרות רבות אינן מדממות בביאה ראשונה אע"פ שפתחם מוצר, איננה מתישבת עם פירוש כזה.

לעומת זאת, על פי ההסבר הרפואי מובן מדוע יש בתולות בוגרות שאינן רואות דם בביאה ראשונה, למרות שלבא עליהן יש הרגשת דוחק ברורה. לדעתי, מציאות זו היתה ידועה לחז"ל כפי שלמדו הגאונים והראשונים הקדמונים, ובהתאם אליה קבעו: בוגרת יש לה טענת פתח פתוח, אך אין לה טענת דמים.

דומני שההבנה החדשה שהובאה כאן להסבר טענת 'פתח פתוח', הבנה המתאימה למציאות ולדעת הקדמונים, ראוי לה שתעלה על שולחנם של תלמידי-חכמים וחוקרים, להבנת אמת של דברי חז"ל.

 

1 . רמב"ם, אישות, יא, ט.

2 . יבמות נט, א; כתובות צז, ב.

3 .כתובות לו, א.

4 .דעת ר"ח (הובא בכתובות לו, ב תוד"ה אי דקא טעין), וכן גירסת הרי"ף (שם ד, א), וגירסת הערוך (ערך פתח), וכן היתה גירסת הספרים הראשונים (תוס' שם), וכן דעת רב האי גאון (הובא ברמב"ן בשטמ"ק כתובות לו, א ד"ה ה"ג וכן גרש"י, וכן דעת הר"ש משאנ"ץ (ספרא פרשת אמור ריש פרשתא א הלכה יא), תוס' ר"י הלבן (כתובות ט, א, ד"ה האומר), תוס' רי"ד (כתובות, ט, א), או"ז ח"א סי' תשמז, הרשב"א (תורת הבית ב"ז ש"ב) המאירי (כתובות ו,א; ט,א; י,א; לו) ורבנו ירוחם (מישרים, נתיב כג, ח"ה) שבוגרת אין לה טענת דמים אך פתחה סתום. וכן דעת הראבי"ה, האגודה ור"ת (הובאו באוצר הפוסקים סי' סח).

דברי הגמרא ביבמות נט, א, "פרט לבוגרת שכלו בתוליה" והירושלמי יבמות (פ"ו ה"ד) "… בוגרת כלו בתוליה במעיה, מוכת עץ ייצאו בתוליה לחוץ" מתאימים מאד לשיטה זו.

לעומתם דעת רש"י (כתובות לו, ב, ד"ה ה"ג אי דקא טעין), הרא"ש שם, הרמב"ן והר"ן שם, הרא"ה (בדק הכית ב"ז ש"ב ד"ה בענין בועל את הבתולה), הריב"ש (שו"ת הריב"ש סי' קכז) הטור והשו"ע (אבהע"ז, סח, ג) שבוגרת פתחה פתוח אך יש לה טענת דמים. דברי הירושלמי "בוגרת כחבית פתוחה" (כתובות פ"א ה"א – ג' ע"א בדפוס וילנה) מתאימים מילולית לשיטה זו. לגבי דעת הרמב"ם ראה להלן פרק ו.  – העורך.

5 .ראה: מ. הלפרין, אי פריון עקב וגיניזמוס וליקויי זיקפה, ב"פוריות האישה והגבר" (עורכים י' שנקר וא' אלחלל, הוצאת אקדמון, ירושלים תשנ"ו) עמ' 410-399- העורך.

6 . מצד שני עצם קיומו של הדוחק עדיין אינו מוכיח שהאשה עדיין לא נבעלה, משום שלעיתים הוא נעלם רק אחרי מספר ביאות. אבל היעדרו מעיד בוודאות שהאשה נבעלה כבר.

7 . לכאורה כך ניתן לדייק מדברי הרמב"ם, (אישות יא, יב), תוס' כתובות ט, ד"ה האומר, ומדברי הריב"ש סי' קכז. לגבי שיטת הרמב"ם ראה פרק ו להלן. – העורך.

8 . ראה מאמרו של הרב י. אריאל, טענת בתולים בזמן הזה, לעיל עמ' 82-62.- העורך.

9 . על פי דעת הגאונים והראשונים הקדמונים שהובאו בהערה 4 לעיל. – העורך.

10 . יבמות נט, א; כתובות צז, ב.

11 .אמנם בכתובות ט, ב משמע לכאורה שלבתולה בוגרת אכן יש טענת דמים ואין לה טענת פתח פתוח: 'אמר אביי אף אנן נמי תנינא, בתולה נשאת ליום הרביעי, ליום רביעי אין ליום חמישי לא, מאי טעמא? משום איקרורי דעתא. ולמאי? אי למיתב לה כתובה ניתיב לה, אלא לאוסרה עליו. ודקא טעין טענה, מאי לאו דקטעין טענת פתח פתוח? לא, דקטעין טענת דמים'. אמנם ראה במאירי שפירש שכל הדיון הזה 'אינו אלא דרך דחיה ומשא ומתן'.

12 .ראה: כהנא ק', פירוש המשנה של הרמב"ם בכתב ידו? המעין כו א (תשמ"ו) 63-55; כו ב 64-54, המסכם שלפנינו רק "העתק פירושו של הרמב"ם שנעשה על ידי אחד הסופרים ושלפניו היה הפירוש בשלבים שונים"; בלאו י, האומנם יש בידינו טופס של פירוש המשנה בעצם כתב ידו של הרמב"ם? תרביץ כז (תשי"ח) עמ' 543-536; מ. לוצקי, המומחה הנודע לכתב ידו של הרמב"ם מודה בחשיבותו של כת"י ששון, אך לדעתו "רק חלק מן ההערות והתיקונים הוא מעצם ידי המחבר, אפשר תחת השגחתו, אבל גוף הספר נכתב ע"י סופר אחר. ואפשר שהסופר היה אחד מבני משפחתו או מתלמידיו המקורבים, כי הכתב דומה קצת לכתבו של הרמב"ם". (התקופה, ל-לא, עמ' 683, ע"ס כ"י הונטינגטון וכ"י ששון 73-72 בלבד).

13 . כמש"כ ב"מהדורה שניה" של פירוש המשנה לרמב"ם.

14 .בדף ט, א, ד"ה טענת הביא המאירי את החולקים על הרי"ף בשם "יש אומרים". כ"כ בדף ו, א, ד"ה הבועל, לא הזכיר כלל את החולקים על הרי"ף.

15 . כך כותב המאירי (בהקדמתו לפרושו בית הבחירה בכרך ברכות עמ' כה) על הרמב"ם: '…עד שיודע הכל הלכות הלכות בשלמות, חבור כולל ושלם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע, לפניו לא היה כן מחבורי הגאונים והרבנים מסדר כל הענינים בחכמת התלמוד, איש על דגלו בסדור מתוקן ושלם כמוהו, ואחריו לא יהיה כן…'

16 . בית הבחירה, כתובות, י, א, ד"ה בפרק שלישי.