אם פונדקאית ושינויים בתפיסת ההורות – היבטים פילוסופיים

יעל ויילר

האם הפונדקאית והשינויים בתפיסת ההורות פיצול – הפשטה – איון1

הקדמה

פרק א : פיצול ההורות

פרק ב : הפשטת ההורות

פרק ג. איון ההורות

סיכום

טכניקות ההולדה המלאכותיות מעצבות מציאות חדשה ולא מוכרת. מציאות זו מחדדת בעיות פילוסופיות ויוצרת בעיות פסיכולוגיות וחברתיות חדשות יחודיות. הן הטכנולוגיה הרפואית והן המערכת המשפטית, החורצת גורלות בדרכה היא, אינן יכולות וגם אין מתפקידן להעריך ולמשמע את המציאות החדשה מבחינה עיונית פילוסופית ומבחינה פסיכולוגית102 . תפקיד זה מיועד להוגים ולמעיינים.

ועוד, לדעת משפטנים: 'המשפט אינו מדביק את קצב התפתחות המדע'103 . המשפט האחרון ניתן לשתי פרשנויות, אשר יכולות להתקיים זו בצד זו:

1.המשפטנים אינם מצליחים לעכל וללמוד את כל החידושים המדעיים הטכניים חדשות לבקרים. לכן, עבודתם העוסקת בדיני נפשות איטית ולקויה104 .

2.המשפטנים והרופאים זקוקים לניסוח עקרונות מעמיק מחודש אשר יגע בשינויים המתחדשים של הטכנולוגיה הרפואית. המשפטנים והרופאים זקוקים, כמו כל אחד אחר, למישמוע נוגע (רלבנטי) וממוקד של עשייתם המקצועית, בה מעורבים מדע וערכים ללא הפרדה105 .

לכאורה, נוצרה סוגיית האם הפונדקאית כתוצאה מהתרחבות ידע טכני. אך אין לראותה כחוליה בודדת, אלא כרכיב בלתי נפרד מתהליכים אשר הידע הטכני משמש כלי מתאים ליישומם.

בעבודתי זו ניסיתי להראות תהליכים של שינוי במושג ההורות המשפיעים זה על זה הדדית. בעית הפונדקאות היא פרט, האחוז והארוג בשלושה תהליכים מרכזיים : תהליך פיצול ההורות משפיע על תהליך הפשטת ההורות, הפשטת ההורות משפיעה על תהליך איון ההורות, אשר יוצר מצידו פיצול חדש. מתברר ששלושת תהליכים או מהויות אלו מושרשים, למרות חדשנותם המובהקת, בתרבות האנושית. הפיצול, ההפשטה והאיון מדגישים מחדש בדרכם שלהם, דפוסי התקשרות, מישמוע, ונעלמות עתיקים, שנראה היה כי נזנחו.

המבנה המשולש, שהצגתי, הוא אחד האופנים של שאלות עיקריות במחשבה האנושית. הפיצול הוא פרט בשאלה הכללית של ההגדרה העצמית של האדם. ההפשטה היא צורה אפשרית להכרת העולם ולפעולה בו. האיון מזכיר את נעלמותו של הא-ל106 , ואת המצאות ה'אין' הנעלם במציאות האדם מרצונו ושלא מרצונו107 ,108 .

 

1 . נר לזכרו היקר של מורי הדגול פרופ' ישעיהו ליבוביץ', איש חסד ואיש אמת, אוהב צדק ואוהב שלום.

2 . הגדרה משפטית לפונדקאות ראו: פנחס שיפמן, דיני המשפחה בישראל, המכון למחקרי חקיקה למשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים. תשמ"ט, כרך ב, [להלן : שיפמן תשמ"ט], עמ' 131.

הגדרה רפואית לפונדקאות ראו: ציון בן רפאל, דניאל זיידמן (בהשתתפות חנה גילאי-גינור), המדריך המלא לפריון, ירושלים ותל-אביב תשנ"ג, עמ' 184 187-. אייבי לוין וענת ספרן, הפריה חוץ-גופית – תשנ"ה (1995), אסיא, נה, טבת תשנ"ה (דצמבר 1994), (כרך י"ד, ג), [להלן: לוין וספרן תשנ"ה], עמ' 13.

3 . שיפמן תשמ"ט. עמ' 40.

4 . הנ"ל, שם, עמ' 11.

5 . הנ"ל, שם, עמ' 21.

6 . ראו: הרב אליעזר יהודה ולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, ירושלים תשמ"ה-תש"ן, חלק ט"ו, סימן מ"ח. הנ"ל ופרופ' דוד מאיר, הפריה במבחנה, דיון רפואי והלכתי, אסיא, ה', ירושלים תשמ"ו, עמ' 92-84. הרב זלמן נחמיה גולדברג, יחוס אמהות בהשתלת עובר ברחם של אחרת, תחומין, כרך ה', תשד"מ, עמ' 259-248. הרב אברהם יצחק הלוי כלאב, מיהו אמו של ילוד, ההורה או היולדת, תחומין, שם, עמ' 267-260. הנ"ל והעורך (איתמר ורהפטיג), קביעת אמהות (בשולי הדברים), תחומין, שם, עמ' 274-268. משה הרשלר, תינוק מבחנה בהלכה, תורה שבע"פ, תשס"ד, עמ' קכ"ד-קכ"ט. יהושע בן-מאיר, הפרית מבחנה – יחוס עובר הנולד לאם פונדקאית ולאם ביולוגית, אסיא, מ"א, י"א א', תשמ"ו, עמ' 40-25. זאב לב, בענין ילוד מאם פונדקאית, אור המזרח, ל"ז, א', תשמ"ט, עמ' 160. אהרון כ"ץ, אם פונדקאית, מגל, ח-ט, תשנ"ב, עמ' 18-15. יהושע בן-מאיר, הורות משפטית והורות גנטית בהלכה, אסיא, מ"ז-מ"ח, (י"ב, ג-ד) כסלו תש"ן, [להלן : בן-מאיר תש"ן], עמ' 88-80. הרב מרדכי אליהו, ראיון – חיי אשה ומשפחה לאור ההלכה, אמונה – בטאון תנועת האשה הדתית לאומית, כסליו תשנ"ב, נובמבר 1991, עמ' 14-13. אברהם שטיינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי התורה ליד המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים תשמ"ח-תשנ"ג, כרך ב', ולהלן : שטיינברג תשנ"ג], עמ' 129 138-. הרב ישראל לאו, יחל ישראל, שו"ת עיונים וברורי הלכה, חלק א', ירושלים תשנ"ב, עמ' קסא-קע. אמנון בן-דרור, אימוץ ופונדקאות, תל-אביב תשנ"ד, [להלן: בן-דרור תשנ"ד], עמ' 292-284. צבי אלוש, "יש לגייר תינוק שנולד מאם פונדקאית גויה", ידיעות אחרונות, יום ו' כ' בטבת,  תשנ"ה, 23.12.1994, עמ' 12.

7 . מורי ישעיהו ליבוביץ סבר כי האם היחידה היא האם היולדת. על פי שיחה עמו מכ"ו בסיון תשנ"ד (5.7.94) ועוד פעמים.

8 . משום שאינו כרוך בהכרח במגע גופני ואף בזויגה כמו, למשל, בשיבוט [Cloning]. על המינוח, ראה: יוסף הירשברג, הנדסה גנטית מהי?, מילון מונחים בהנדסה גנטית, הביוספירה, ירחון המשרד לאיכות הסביבה, כרך כ"ג/ 7-6, ניסן-אייר תשנ"ד, מרס/אפריל 1994, עמ' 6-2. על נושא זה, ראו: דוד הד, אתיקה ורפואה, תל-אביב תש"ן, [להלן: הד תש"ן], עמ' 63. אני מודה לפרופ' דוד הד על עצותיו המועילות בשלל סוגיות הקשורות בעבודה זו. הרב אליעזר יהודה וולדינברג, אסיא, ה', ירושלים תשמ"ו, עמ' 90. שיפמן תשמ"ט, עמ' 127, הערה 92. מאיר שמגר, סוגיות בנושאי הפריה ולידה, הפרקליט, ל"ט, א', התשמ"ט-התשנ"א, [להלן: שמגר תשנ"א], עמ' 21. הרב ד"ר מרדכי הלפרין, תרומת חומר גנטי בטיפולי פוריות הבטים רפואיים והלכתיים, תורה שבע"פ, 33. תשנ"ב, [להלן : הלפרין תשנ"ב], עמ' ק"ט. אסא כשר, קדושת החיים והמוסר, האוניברסיטה, תל-אביב תשנ"ה, עמ' 10-8. כן, ברצוני, להודות מאד לפרוס' עמיה ליבליך ולפרופ' זאב קליין ששוחחו עימי בנושאים אלו.

9 . ישעיהו ליבוביץ אמר לי, בשיחה מכ"ו בסיון תשנ"ד 5.7.94. שלדעתו, עובר שיוולד מרחם מלאכותית הוא חסר הורים לחלוטין. כלומר, אין לעובר זה שיוך פרטני משפחתי. האם, על כן, שיוכו כוללני למדינה או לגוף הכלכלי שיצר אותו? שמא, נעמוד על כך שיצירת אדם מחייבת תמיד שיוך פרטני ואז נשייכו למומחי הביו-טכנולוגיה האחראים ליצירתו, בין שהם 'טכנאים' ובין שהם 'מדענים'? אף מעבדה לא תוכל להחליף את  הקשר שבין עובר לאמו.

10 . ביחסים בין שתי הישויות, המדע והנפש, עוסקת הבעיה הפסיכופיסית. ראו: ישעיהו ליבוביץ, בין מדע לפילוסופיה, ירושלים תשמ"ז. [להלן: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 260-137. הנ"ל, גוף ונפש, תל-אביב תשמ"ג. קיית קמפבל, גוף ונפש, ירושלים תשנ"ג. יוסף נוימן, המהפכה הקופרניקאית בביולוגיה וייחודו של האדם, בתוך: ישעיהו ליבוביץ עולמו והגותו, [עורך: אבי שגיא], ירושלים תשנ"ה, עמ' 323.

11 . 'שלושה שותפים יש באדם – הקב"ה, אביו ואמו'. תלמוד בבלי, מסכת נידה, ל"א ע"ב. במדרשי חז"ל מוזכרות 'שותפויות' נוספות עם הקב"ה בעשיה האנושית, כמו יצירת התורה שבע"פ הכוללת את ספרות הפסיקה.

12 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 158 וביבליוגרפיה שם.

13 . בראשית פרק ל', פסוק ט'.

14 . שם, שם, פסוק ג'.

15 שם, שם, פסוק ט'.

16 . שם, פרק י"ז, פסוקים י"ב-י"ג. ועיינו : רש"י שם.

17 . וראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 19 וביבליוגרפיה שם. נעם זהר, הולדה ואוטונומיה אישית: זהות ואינדיבידואציה ביחסי ההורות, חיבור לשם קבלת התואר דוקטור. האוניברסיטה העברית נובמבר 1990, עמ' 30-25. השוו לפיצול בצורות הנישואין, אצל: פנחס שיפמן, מי מפחד מנישואין אזרחיים, מחקרי מכון ירושלים לחקר ישראל, מס' 62, ירושלים תשנ"ה, עמ' 91-98. אני מודה לפרופ' פנחס שיפמן על הערותיו המאירות.

18 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 34 והערה 12 שם.

19 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 71-70 והערות 6,7 שם. בן-דרור תשנ"ד, עמ' 41.

20 . בתוך: שיפמן תשמ"ט, עמ' 77 והערה 26.

21 . בתוך: שיפמן תשמ"ט, עמ' 79 והערה 38.

22 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 81-77. בן-דרור תשנ"ד, עמ' 190 192-, 232-231.

23 . דברי פנחס רוזן, דו"ח הועדה לבדיקת חוק אימוץ ילדים, משרד המשפטים, תש"ם 1979, עמ' 14. בתוך: בן-דרור, תשנ"ד, עמ' 93. "15 אחוזים מכלל הילדים שאומצו בישראל ב- 1993, אומצו בשיטת האימוץ הפתוח" ברוריה אבידן-בריר, אימוץ מן הסוג השלישי, לאשה, 13.2.95. עמ' 13-10, 102. הנ"ל, ההורים הכפולים של שרית, שם, גליון מספר 2501, 20.3.95, עמ' 21-20, 106. גדעון ברוידא, חד מי יודע?, שם, גליון מספר 2510 – 22.5.95, עמ' 70. אביטל גולדגרט, שתי אמהות לסיגלית, עולם האשה, אוגוסט 95' אב תשנ"ה, עמ' 6-4.

24 . רשימת ספרות משפטית העוסקת בהזרעה מלאכותית, ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 1 10, הערה 1.

25 . אפשרות להתעברות בתולה מאמבטי מוזכרת בתלמוד הבבלי, מסכת חגיגה ט"ו ע"א. ישנה דעה במקורות שבן-סירא הוא בנו של הנביא ירמיהו מבתו אשר התעברה ממנו ב'אמבטי'. מובא בילקוטים בסוף ספר מהרי"ל. השווה : יהודה דוד אייזענשטיין, אוצר מדרשים, ניוארק תרע"ה, עמ' 43. וראו: בן-מאיר תש"ן, עמ' 85-84. לוין וספרן תשנ"ה, עמ' 12.

26 . הכינוי 'תורם' [באנגלית: donor] אינו הולם כלל, משום שנתינת הזרע היא תמורת בצע כסף. עדיף ממנו הכנוי: 'נותן' או 'נותנת'. ראו: שיפמן, תשמ"ט, עמ' 103. שמגר, תשנ"א, עמ' 35. בספרות ההלכה, למשל, אין מקור האוסר תרומת רקמות לשם מצווה תמורת שכר. ראו: מרדכי הלפרין, מכירת רקמות ואיברים, מאור התורה, ח', אביב תשנ"ג, עמ' 29. שחר אילן, מכירת כליה – המצווה ושכרה, הארץ, 10.3.95, עמ' ב4. בהחלטת הועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני אדם משנת 1988, נאמר כי 'תרומת רקמות מאדם אחד למשנהו מותרת רק כאשר התורם הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של מקבל האבר, ופעולת הוצאת האבר והשתלתו תעשה רק לאחר קבלת האישור על-ידי בית החולים'.

27 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 102.

28 . ראו: הנ"ל, שם, עמ' 25 והערה 25 שם.

29 . ראו, למשל : הרב אליעזר יהודה ולדינברג, תשובה, אסיא, ה', תשמ"ו עמ' 90.

30 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 105, 107, 121-120 וביבליוגרפיה בהערות שם. בן-דרור תשנ"ד, עמ' -294 297.

31 . בן-מאיר תש"ן, עמ' 88-86 וראו הערת העורך מרדכי הלפרין שם עמ' 86 על דו-אמהות ביולוגית האפשרית על ידי איחוי שני עוברונים לאחד. הלפרין תשנ"ב, עמ' ק"ט.

32 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 141.,1989 Press University Yale,Power Birth,.C Shalev 1-9. p, [1989 Shalev] הד תש"ן, עמ' 64. בארה"ב הגיע נושא זה לראשונה לדעת הקהל הציבורית במקרה של התינוקת.M Baby, שנולדה ב- 27.3.86, אשר יולדתה לא הסכימה לוותר עליה לטובת בני הזוג: האב הגנטי והאם הגנטית אשתו. בישראל התערבה המדינה בשימוש בהפריה חוץ-גופית בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) התשמ"ז87-. תקנה 11 קובעת: 'לא תושתל ביצית מופרית אלא באשה שתהיה אם הילוד'. ביטול התקנות (בג"ץ 5087/94) וקבלת חוק הפונדקאות פותח דיון במכלול השאלות המועלות בעבודה זו.

33 . ישעיהו ברלין, ארבע מסות על חירות (תרגם : יעקב שרת), תל-אביב תשל"א, עמ' 175.

34 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 131.

35 . ראו: מנחם מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי, עיוני משפט, י"ז (3), ינואר 1993, עמ' 596-503.

36 . ערך: מפשט, אוצר המונחים הפילוסופיים, [עורך: יעקב קלצקין]. ברלין תרפ"ח, כרך 2, עמ' 250: 'הענין הכללי שאין לו מציאות אלא בשכל' [Abstrakt]. הערך: מפשט, המילון החדש, כתב וערך: אברהם אבן-שושן, ירושלים תשמ"ב, עמ' 751 : 'אבסטרקטי, נטול גשמיות, הקיים בשכל ובעיון (להבדיל מן מוחש, קונקרטי).

37 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 19, ביבליוגרפיה בהערה 1.

38 . בראשית, פרק ט"ז, פסוקים א-ג.

39 . בראשית, פרק ל'.

40 . שם.

41 . שם.

42 . 'והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת', דברים פרק כ"ה, ה'-י'. רמב"ם, משנה תורה, הלכות יבום וחליצה, פרק א', הלכה א'. ספר החינוך, מצוה תקצ"ח (תקנ"ד). וראו: בן-ציון שרשבסקי, דיני משפחה, ירושלים תשנ"ג, עמ' 17.

43 . תלמוד בבלי, מסכת סוטה, כ"ז ע"א. ועיינו: רמב"ם, משנה תורה, ספר נשים, הלכות איסורי ביאה ט"ו, כ'. ר' יוסף קארו, שולחן ערוך, אבן העזר סימן ד', סעיף ט"ו. ביבליוגרפיה נוספת, ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 24.

44 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 20, 26, 38.

45 . חוק אימוץ ילדים התשמ"א – 1981, סעיף 16 קובע כי 'האימוץ יוצר בין המאמץ לבין המאומץ אותן החובות והזכויות הקימות בין הורים ובין ילדים'.

46 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 150. 9891 Shalev, עמ' 57-37.

47 . Avital, E. & Jablonka, E., Social leasning and the evolotion of behaviour, Animal :Behaviour, Association for the study of animal behaviour, London, Part Five

1195-1199..p,9941 November מחקר זה זכה לתהודה רבה, ראו, למשל: אלכס דורון, תורשה זה לא רק גנים, מעריב, יום א', ז' באייר תשנ"ה, 7.5.95, עמ' 11. אם נאמץ את גישת המחקר הרי שאם פונדקאית איננה 'זר גנטי' מוחלט ואינה 'אינקובטור אנושי'.

48 . מדרש שמות רבה מ"ו ה'.

49 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 223.

50 . ראו, פסק דין מבית משפט בארה"ב הסובר כך, אצל : בן-דרור תשנ"ד, עמ' 32.

51 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 117. כרמל שלו, דיני פוריות וזכות הפרט להיות הורה, בתוך : מעמד האשה בחברה ובמשפט, ירושלים ותל-אביב תשנ"ה, [להלן: שלו תשנ"ה], עמ' 522-515.

52 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 119.

53 . הנ"ל, שם, עמ' 104, וראו: הערות שם.

54 . ראו: הנ"ל, שם, עמ' 105, הערות 16, 17.

55 . תלמוד בבלי, מסכת כתובות נ' ע"א. מקור הפסוק בתהלים פרק ק"ו פס' ג'.

56 . תלמוד בבלי, מסכת מגילה י"ג ע"א. ובמקורות הלכה נוספים.

57 . ובכך, ישנה סתירה עקרונית פנימית מסוימת.

58 . ראו: אלי וילצ'יק, האם התחליפית, משפטים, י"ז, תשמ"ח, עמ' 549-536. שיפמן תשמ"ט, עמ' 132, 165, 162. על החלטה בועדת אתיקה בקולג'ים למיילדות וגניקולוגיה בארה"ב להשאיר את התינוק אצל האם הפונדקאית או האם התחליפית לפרק זמן מסוים אחרי הלידה לשם נתינת החלטתה הסופית למוסרו, ראו: בן-דרור תשנ"ד, עמ' 324. of Ethic The,Rae.B Scotte 114..p, 1994 Rae 1994 Westport,Motherhood Surrogate Commercial מתנגד לחוזה תחלופה בשל שבירותו המשפטית והמוסרית ומציע הגדרת התחלופה כסוג של אימוץ. אני מודה לד"ר יעל באב"ד, על שהפנתה אותי לספר זה, ועל העיון המשותף בסוגית הפונדקאות.

59 . 10..p,1989 Shalev האם הבדלה זו היא במימד המהותי או במימד הצורני? האם כל מסוגלות אנושית ניתנת למיסחור? האם אין מיסחור של אמהות מצמרר לא פחות ממיסחור של ילדים? האם שאלות אלו נותרות פתוחות? וראו: בן-דרור תשנ"ד, עמ' 382-365, 426-421. שרית ישילוי, נעמה רוצה ללדת לכם ילד, עולם האשה, ספטמבר 1995 אלול תשנ"ה, עמ' 15-10. מעינה שנהר, אני לא הולכת להרוס משפחה, אלא לעשות אותה מאושרת, את, ספטמבר 1995 אלול תשנ"ה, עמ' 34-30 . September,Newsweek,of Birth Future The Cowley Geoffrey 38-41..ק,1995 4 נעמי לבנון-קשת, משחקת בעקרת בית, לאשה, גליון 2535, 13.11.95, עמ' 33-32. צפורה רומן, רחם להשכיר ורחמי החוק, שם, גליון 2550, 26.2.96, עמ' 16-14.

60 . ראו, למשל : בן-דרור, הידועה בציבור, תל-אביב תשנ"ג, עמ' 69-67, 206-203, 246-240, 306-305.

61 . שמגר תשנ"א, עמ' 42. ראו: 66..p,1994 Rae.

62 . ג'ון סטיוארט מיל, על החירות, [תירגום : אריה סימון], ירושלים תשמ"ו, עמ' 103-102.

63 . ישעיהו ברלין, ארבע מסות על חירות, [תרגם: יעקב שרת], תל-אביב תשל"א, עמ' 185. עוד על בעיה זו, עיינו: עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות, [תרגום: מ' שפק, ירושלים תשכ"ה, עמ' 60-59. נשים בעלות הכרה פמיניסטית הביעו חשש ואף התנגדות לחוק הפונדקאות החדש בארץ. עיינו: טל אור, החוק עובד לרעתנו, את, גיליון 361, מאי 96', עמ' 128. אליס שלוי [עורכת], פונדקאות – חוק הסכמים לנשיאת עוברים, שדולת הנשים בישראל, ידיעון מס' 3-96, אייר תשנ"ו מאי 1996, עמ' 5-4.

64 . שאלות דומות, ראו: שלו תשנ"ה, עמ' 526, 524, 531. אנדרי מרמור, העוברים המוקפאים של הזוג נחמני : תשובה לחיים גנז, עיוני משפט, כרך י"ט (2), שבט תשנ"ה, ינואר 1995, עמ' 440.

65 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 165.

66 . הנ"ל, שם, עמ' 166.

67 . ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 183. ודעה מעט שונה אצלו, ראו: שם, עמ' 229, 238, 283.

68 . 'מבחן טובת הילד אינו מבחן אובייקטיבי, אף בית המשפט אינו מפרשו כאורח אובייקטיבי אלא, כפי שננסה להוכיח להלן, פירוש סובייקטיבי המודרך על ידי השקפת עולמו של בית המשפט והערכים המנחים את שופטיו. יוסף בן-אור, על משמעות מושג "טובת הילד", ראו: הפרקליט, כ"ט, ד', ניסן תשל"ה, עמ' 610. וראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 273. בן-דרור תשנ"ד, עמ' 312. מילי מאסס, "טובת הילד" – על הבחירה הערכית ותפקיד המומחים, חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית, תמוז תשנ"ה יולי 1995, עמ' 430-415.

69 . ראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 218, ובהערה 4 ביבליוגרפיה מן המשפט העברי המראה פנים לכאן ולכאן.

70 . הד תש"ן, עמ' 65.

71 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 168. ההסכם או החוזה מחייב את 'שני' הצדדים. אך, מהו הדין המהותי שינחה אותנו כאשר 'אחד' הצדדים, דהיינו, זוג המזמינים, מתפרק ומתחבר לצד ה'שני', דהיינו, האם התחליפית? כמו במקרה שהתפרסם לאחרונה בכתבתו של יחזקאל אדירם, לראשונה בישראל יכריע בית משפט: האם ילדים מאם פונדקאית שייכים לאמא או לאבא?, ידיעות אחרונות, יום שישי, כ"ח באב תשנ"ד – 5.8.1994, עמ' 12.

72 . השוו לסוגית 'הולדה בעוולה' : הד תש"ן. עמ' 67-66.

73 . ישום משפטי לדרישה כזו קיים בהחלטת בית משפט למנות אפוטרופוס לעובר. ראו, למשל : בןדרור תשנ"ד, עמ' 342-333.

74 . ראו, למשל: הרצל כהן, סניף בנק במציאות מדומה, גלובס, יום שישי, ג' באדר א' תשנ"ה, 3 בפברואר 1995, עמ' 55. עמי בן-בסט, ואולי כל מציאות היא מרומה, גלובס, יום שישי, י"ט באייר תשנ"ה; 19 במאי 1995, עמ' 51. מציאות לא מדומה ברובוטיקה רפואית, גלובס, יום שלישי, כ"ג באייר תשנ"ה; 23 במאי 1995, עמ' 55. הנ"ל, צרות משפטיות במציאות המדומה, גלובס, יום שישי, י"ח בסיון תשנ"ה; 16 ביוני 1995, עמ' 51. יואב בלום, דוקטור תחבר את החולה למחשב, כל העיר, י"ח בסיון תשנ"ה, 16.6.95, עמ' 75-74. עמי בן-בסט, איזה עולם קטן, גלובס, יום שישי, א' באב תשנ"ה; 28 ביולי 1995, עמ' 51.

75 . העיר לי פרופ' שמואל אלמוג שעקרון דומה פועל במנגנון הראיה של העין, המשלים את מה שאין הרשתית קולטת במישרין.

76 . בעבודה זו אינני עוסקת באיון ישותי [אונטולוגי של הורות אשר טכניקות הולדה חדשניות כמו שיבוט [Cloning], הנדסה גנטית ורחם 'מעבדתית' עלולים ליצור, וראו: הערה 4. נפריד את סוגית השיבוט מסוגית הנדסה גנטית אנושית כוללת 'על פי הזמנה', וכן, מסוגית האפשרות לרחם 'מעבדתית' עד ללידה. ואז נוכל להניח, שההורה או ה'אפוטרופוס הטבעי' בהתרבות אלמינית זו היא בעלת הביצית שהופרתה. כלומר, ישנה בשיבוט איזו 'כתובת' הורית מסוימת. טכניקה זו מאפשרת למין האנושי להתרבות ללא זוגיות ומאפשרת ביטול הזוגיות. אמנם, גם ללא טכניקה זו, הולך ומתרבה מספרן של המשפחות החד-הוריות על הבעיות הכרוכות בכך. בטכניקה זו אפשר ליצור אדם בצלמה ובדמותה הגנטי המדויק של היולדת או של אחד הילדים שכבר ילדה. נראה כי הגורם המרתיע באפשרות זו הוא, מה שנתפס, ככוח המתעצם של האדם לעצב את העולם באופן 'מרחיק לכת'. כביכול, ניתן בטכנולוגית השיבוט בידי האדם מעשה בראשית. אבל, עיון במקורות יהודים : המקרא והתלמוד מגלה, כי רעיון הנדסת ילודים וולדות חיה עתידיים כבר הועלה, ולדעת הקדמונים, נוסה. הבעיה העקרית בגידול בני-אדם היתה, וכנראה תשאר, היכולת להעניק להם ביטחון, אהבה וצרכים בסיסיים.

77 . הערך : אסופי, אנציקלופדיה תלמודית, [עורך : הרב זוין], כרך ב', ירושלים תשי"ב, עמ' ע"א.

78 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 1989,.153 Shalev, 43-48.p.

79 . סיכון רפואי קיים בשימוש תדיר בזרעם של אותם אנשים. ראו: שיפמן, תשמ"ט, עמ' 103, והערה 10 שם. וכן בעמ' 101, הערה 19 מתארת את הנעשה בארץ בתחום ההזרעה על פי עדויות רופא המנהל מחלקה גניקולוגית באחד מבתי החולים בארץ. יוסף גרין, הזרעה מלאכותית [.D.I.A]. בפסיקה הישראלית, אסיא, ה', תשמ"ו, עמ' 139. קימת רגישות רבה למקורו של

החומר הגנטי, המשותפת לחוגים שונים בארץ ובחוץ-לארץ, ראו: שושנה כרמון, הפריה תחת השגחה, לאשה, 30.1.95, עמ' 23-19. ברוריה אבידן-בריר, זרעי המהפכה, לאשה, 30.1.95, עמ' 10-6, 91. דב אלבוים. משרד הדתות מקים יחידה של רבנים "משגיחי זרע", ידיעות אחרונות, יום שישי, כ"ד אדר א' תשנ"ה – 24.2.1995, עמ' 16. דליה בן-ארי, ילד בהזמנה, לאשה, גליון מספר 2501, 20.3.95, עמ' 8-6, 105-104. הזורעים בדמעה. לאשה, גליון מספר 2512 – 5.6.95, עמ' 64-61. פגי אורנסטין, סליחה, האם אתה אבא שלי?, מוסף הארץ, 7.7.95, עמ' 42-35. שירלי יובל, דרוש גבר לכמה דקות, מוסף הארץ, 21.7.95. עמ' 80-77. דרור ירון, עבודת גמר, בנק הזרע, כל העיר, 21.7.95, כ"ג בתמוז תשנ"ה, עמ' 30. ברוריה אבידן-בריר, יש לו 14 ילדים שאותם לא יראה לעולם, לאשה גיליון 2548, 12.2.96, עמ' 9-6, 142.

במדינות שוייץ, שוודיה ואוסטריה, למשל, חל איסור על הפריה מלאכותית מזרע תורם לאשה נשואה. ראו: Social and Health of Ministry, Act Fertilization Vitro In Swedish The 1988.,Affairs, ובשוודיה יכול כל ילד לקבל פרטים על אביו הביולוגי. ראו: הלפרין תשנ"ב, קי"ג-קט"ו. מרדכי הלפרין, הגדרת הורות וזכות איתור השרשים הביולוגיים, רפואה ומשפט, בטאון האגודה לרפואה ולמשפט בישראל, 12, אפריל 1995, עמ' 31. אמנון כרמי, הפריה מלאכותית והפסקת הריון בראי החקיקה הבינלאומית, רפואה ומשפט, 10, אוגוסט 1994, עמ' 62-59. איריס מילנר, בקליניקה, ואף אחד לא ידע, מוסף הארץ, 23.12.94, עמ' 26-25, 86.

80 . 78. ראו: צפורה רומן, הצד השלישי של הביצית, לאשה, גליון 2534, 6.11.95. עמ' 25-20, 140. 330-332..p, 1996 March, Vogue, children lost of clinic The, Dalton Rex אגב, בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), תקנה 10, נאסרה השתלת ביצית של נפטרת. אין בתקנה זו התיחסות ללקיחת ביצית מעוברית מתה. במחקר דעת קהל שנערך לאחרונה בבריטניה פוסלים מרבית הנשאלים שימוש כל שהוא ברקמות רביה כאלו. ראו: Medical of Bulletin 3..p,1994 July-June,99.no.'Ethics

81 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 132.

82 . הנ"ל, שם, עמ' 115.

83 . הנ"ל, שם, עמ' 104. 58-85.p,1989 Shalev.

84 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 155, וראו: ביבליוגרפיה בהערות שם. שמגר  תשנ"א, עמ' 38.

85 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 25, והערות שם.

86 . פירוש רש"י על תלמוד בבלי, מסכת נדרים כ' ע"ב. ד"ה : בני ערבוביא : 'שבא על אשה אחת בין הנשים ואין ידוע על איזו מהן בא. לשון אחר שבאו עליה אנשים הרבה ואין ידוע בן מי הוא'. ועדת רפואית משפטית באירופה הציעה אנלוגיה משפטית בין הזרעה אנונימית למגע מיני בין אשה אחת לבין מספר גברים באותו פרק זמן. ועיינו: שמגר תשנ"א, עמ' 38, אשר מנסה להפריך השוואה זו. נעם זהר, עד כמה 'קנויה' האשה לבעלה? על הדיון ההלכתי בהזרעה מלאכותית, שדמות, אב תשמ"ט, אוגוסט 1989, גליון ק"י, עמ' 99-91.

87 . השוו: 'לא ישא אדם אשה במדינה זו ואשה במדינה אחרת שמא יאריכו הימים ונמצא בן נושא אחותו ואחות אמו ואחות אביו וכיוצא בהן ואינו יודע'. רמב"ם, משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, כ"א, כ"ט. וראו: פסיקת בית הדין הרבני האזורי בחיפה, (תיק שמ"ה / 2037), כ"ו באייר תשמ"ה, 15.5.85.

88 . למשל, כאשר משתמשים בזרעו של גוי. ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 105, הערות 16 ו- 17.

89 . תלמוד בבלי, מסכת יבמות ס"ה ע"ב.

90 . ראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 185-181.

91 . ראו, למשל:: 'Peter Braude, Research on early human embroys in vitro, Doctors.Decisions, Ethical Conflicts in Medical Practice, ed. G. R. Dunstan & E. A 37..p,1989 Shinebourne, Oxford. הלפרין תשנ"ב עמ' ק"ט.

92 . ראו: 86-87..p,1989 Shalev עמיר רפפורט, איש עסקים מב"ש הקים חברה לשירותי פונדקאות, ידיעות אחרונות, יום שישי, כ"ת באב תשנ"ד – 1994 8.. 5, עמ' 12. נעמי לבנון-קשת, דרוש רחם במצב טוב, לאשה, גליון 2524, 28.8.95., עמ' 12-10. תמר טרבלסי-גלעד, שש צעירות חתמו על חוזה: מוכנות להיות פונדקאיות, ידיעות אחרונות, יום שישי, י"ט בתשרי תשנ"ו – 13.10.1995, עמ' 7., Surrogacy: a mother's story, Vogue,,Helen Bransford 134-177..p,1995 July.

93 . שמגר תשנ"א, עמ' 38, המצדד במקרים מסוימים באלמוניות מסיבות 'אנושיות, פרגמטיות וציבוריות-חברתיות'. שם, עמ' 43.

94 . ראו: אלווין טופלר, אבחנות והנחות, תל-אביב תשמ"ז, עמ' 133-132. כמו למשל, השלישיה שנולדה לאם פונדקאית, אחותו של האב, בבריטניה פברואר 1994, ראו:,one are three We 13.p,1995,19 February,Sunday on mail The.

95 . הספרות המשפטית דנה בעיקר בסיכסוך בין הורים על ההחזקה והאפוטרופסות של ילד.

96 . ראו: שיפמן תשמ"ט, עמ' 154,167.

97 . רות לנדאו, טכנולוגיות הפריה חדישות: זכות להורות או זכות להורים ביולוגים מזוהים?, חברה ורווחה תמוז תשנ"ה, טו, 4, עמ' 378-367. שמגר תשנ"א, עמ' 39. וראו: חנה גילאי-גינור, טיפולי פריון : ההיבט הנפשי, בתוך : ציון בן רפאל, דניאל זיידמן (בהשתתפות חנה גילאי-גינור), המדריך המלא לפריון, ירושלים ותל-אביב תשנ"ג, עמ' 230. ברכה טל, אבא שלי היה תורם זרע, עולם האשה, גליון 138, אפריל 1995, עמ' 50-48.

98 . אינני עוסקת כאן בהתערבות המדינה או החברה באמצעי ההולדה, אלא בהשלכות קיומם של אמצעי ההולדה החדשים.

99 . עמוס פונקנשטיין ועדין שטיינזלץ, הסוציולוגיה של הבערות, תל-אביב תשמ"ח, [להלן:

פונקנשטיין ושטיינזלץ תשמ"ח], עמ' 12.

100 . השוו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 239-234. וראו, תופעה דומה בתקשורת מחשבים: אורי רדלר, internet, מקינטוש עכשיו, גליון 21, עמ' 16 17-, 36.

101 . קל וחומר, אם 'אין לרציוניוליות שום הגדרה אחרת פרט להגדרה החברתית', פונקנשטיין ושטיינזלץ, תשמ"ח, עמ' 20.

102 . על ההבדל המהותי בין המדע העובדתי לבין הפילוסופיה והדת הממשמעות, ראו: ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 271-267. 285-276, 300-293. ישעיהו ליבוביץ, אמונה, היסטוריה וערכים, ירושלים תשמ"ב. עמ' 239-234.

103 . שיפמן תשמ"ט, עמ' 127.

104 . השווה : ליבוביץ תשמ"ז, עמ' 312.

105 . להבדיל מתחומי מדע אחרים. ראו: ליבוביץ תשמ"ז, 281, 300-293.

106 . "נעלם וגם אין סוף…" (מתוך תפילת יגדל).- העורך.

107 . עיינו : אבי שגיא, ליבוביץ : הגות יהודית לנוכח המודרנה, בתוך : ישעיהו ליבוביץ עולמו והגותו, [עורך: אבי שגיא], ירושלים תשנ"ה, עמ' 175-162.

108 . השווה ברכות י, יא, הני חמשה ברכי נפשי וכו'.-העורך.