נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

תרומת מרכיבי דם בתהליך של פרזיס (pheresis)

גולדמינץ, אברהם. "תרומת מרכיבי דם בתהליך של פרזיס (pheresis)" חוברת אסיא סז-סח, עמ' 93-98.

תרומת מרכיבי דם בתהליך של פרזיס (pheresis)

ב. רקע רפואי ג. גישה הלכתית ד. תרומה בפרזיס

לפני הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א הובאה שאלה על תרומת כדוריות דם בפרזיס[24], ומהדברים נראה שהשואל דיבר במציאות שמוציאים את כל הדם מגופו של התורם, מסננים אותו ורק אחר כך מחזירים לתורם את יתרת דמו[25]. הגר"ש וואזנר דן אי חשיב מכניס את עצמו לסכנה, כיון שמוציאים את כל דמו, ומה שאחר כך מחזירים לו את הדם הוא פעולה חדשה שמצילה אותו מהסכנה. בעקבות זה כתב דמסקנת הפוסקים להחמיר בספק סכנה, ואולי בגדר ספק שאינו מוכרח כיון שהנסיון מורה שאין בזה סכנה, ועל כל פנים ודאי שאינו בגדר חיוב.

במציאות כיום מקובל להתרים על ידי פרזיס ללא כל חשש סכנה. וזאת בגלל שלא מוציאים כמות גדולה של דם בפעם אחת, אלא מוציאים מעט דם, מסננים אותו ומחזירים את יתרת הדם לתורם, ורק לאחר השבת הדם לתורם מוציאים עוד כמות קטנה של דם לסינון.

ניגשנו לדון בדברים אלו עם מו"ר הגר"מ הלברשטאם שליט"א, נשיא ארגון "לב מלכה"[26], והוא הסכים עימנו שדינה של תרומה זו צריך להיות כמו כל תרומת דם, ואף ניתן להקל יותר בחשש לסכנה משום שאין איבוד של מרכיבי דם (מלבד מה שנתרם בפועל)[27].

הבאנו את הדברים לפני הגר"ש וואזנר שליט"א, והסכים עימנו באופן עקרוני. אמנם הוא ביקש אסמכתא רפואית לדברינו. ביקשנו משני רופאים ביסוס מוסמך למהלך של תרומה בפרזיס ולחשש הסכנה בזה, וקיבלנו מאמר מהספרות הרפואית המקובלת והמוסמכת[28], ומכתב רפואי מיוחד לנושא זה. לאחר מכן קיבלנו מכתב בשם הגר"ש וואזנר שליט"א[29], שבודאי כיון שעל פי המומחים לדבר אין באופן זה חשש סכנה, מצוה רבה לתרום הדם באופן הנ"ל, שעל ידי זה אפשר להציל רבים מישראל.

צילום מכתבו של הגרמ"ש קליין בשם הגר"ש וואזנר שליט"א              מובא בעמוד הבא לתועלת הלומדים והפוסקים.

 

 

 


*    pheresis – כל תהליך שבו נשאב דם מגופו של אדם, ולאחר השאיבה מופרדים מרכיבים שונים, כששאר חלקי הדם מוחזרים לגופו של האדם – קרוי פֶרֶזיס. מטרת ההפרדה יכולה להיות לשם שימוש במרכיבים המופרדים, או כדי למנוע את השארותם בדמו של האדם.

— העורך.

1.    לא נתייחס כעת לשאלות אלו, אך חובה להזכיר שפורסם בשם גדולי הפוסקים שבדור, שהם קראו לתורמים פוטנציאליים לעבור את בדיקות ההתאמה לחולה המסויים הזה.

2.    בהמשך נרחיב אודות תרומת טרומבוציטים, הנוגעת גם לנדון שלנו.

3.    ישנו הבדל משמעותי, שבתרומת מח עצם קשה מאוד למצוא תורם נוסף שמתאים (הסיכוי 1:10,000), כך שאצל מי שמתאים ניתן להגדיר את המצוה כאינה יכולה להעשות על ידי אחרים; מה שאין כן במרכיבי דם מצויים, שניתן למצוא תורם אחר. במאמר זה לא נתייחס לנקודה זו.

4.    אודות כל זה ראה במאמרו של הרב מרדכי הלפרין "נטילת איברים להשתלה מתורם חי –  היבטים הלכתיים", אסיא מה-מו טבת תשמ"ט.

5.    צילום המכתב מובא בעמ' 97.

6.    סנהדרין עג, א.

7.    ויקרא יט, טז; סנהדרין שם.

8.    רש"י בסנהדרין שם ד"ה קמ"ל.

9.    חלק ג סימן תרכ"ז.

10.  יעויין במאמר הנזכר של הרב הלפרין, ובספרי בדמיך חיי (הוצאת ארגון "לב מלכה", ירושלים תש"ס) פרק א סעיף ב. תשובת רדב"ז זו נדונה בעוד הרבה מקומות, ואכמ"ל.

11.  ההגדרה לקוחה מתשובה של הרב שאול ישראלי זצ"ל במאמרו "תרומת איברים מתורם חי", אסיא נז-נח כסלו תשנ"ז.

[וראה מה שכתב הרב זילברשטיין באסיא מא (יא, א) עמ' 5-11; ספר אסיא ז עמ' 3-9, במאמרו "עד כמה חייב רופא להסתכן כדי להציל אחרים", עמ' 5-11 שם. ראה גם מה שכתב על "שיקולים כספיים בהצלת חיי אדם", אסיא נה (יד-ג) עמ' 46-53, על גדר המצווה לרפא.                                                                                                                   — העורך]

12.  ראה בספרי בדמיך חיי, פרק א סעיפים ג-ה, עיקרי הדברים מובאים להלן.

13.  כאשר הצגנו לפניו את הדברים הדגשנו שבמשך השנים לא נתקלנו במציאות (בהתרמות דם) שניתן להגדירה כאינה יכולה להעשות על ידי אחרים באופן מוחלט, כך שאין מה לדון אם לחייבו. [וכאשר מדובר בדם המשתייך לאחד מתת-הסוגים הנדירים, צריך שאלת חכם.]

14.  בתשובה שמובאת בספרי בדמיך חיי עמ' 81-82.

15.  הובא בנשמת אברהם כרך ד, אה"ע סי' פ ס"ק א עמ' קצד.

16.  שבט הלוי ח"ה ריט.

17.  שערים המצויינים בהלכה סי' קצ ס"ק ד.

18.  הל' רוצח א, טו (דפוס קושטינא) בשם הירושלמי, ועיין בסמ"ע (חו"מ תכו ס"ק ב) שלא פסקו את דבריו להלכה.

19.  בתשובה הנזכרת – ציץ אליעזר חט"ז כג.

20.  וכן ביאר הגרב"ד פוברסקי ראש ישיבת פוניבז' (בד קדש חלק ד סי' נב עמ' סד), והוסיף בעל פה דהוא הדין בתרומת דם דהוי כאיבר שלו, ואין נפק"מ במה דגזעו מחליף.

21.  וכן כתב בציץ אליעזר חי"ג סי' קא אות א, וכתב זאת אף לדעת הירושלמי.

22.  להגר"מ הקטן (קליין) גאב"ד אונגוואר, מהדו"ת סי' תנג.

23.  אסיא נג-נד (יד, א-ב) עמ' 208.

24.  שו"ת שבט הלוי חלק ה חו"מ סימן רי"ט. שאלה זו נשלחה גם לגרא"י וולדינברג שליט"א – ציץ אליעזר חלק ט"ז סימן כ"ג, וכתב כעין אותם דברים בנידון זה.

25.  הבנה מוטעית זו שמוציאין את כל הדם מגופו של התורם ומשאירים את גופו ללא דם עד להפרדה ולהחזרה – ברור שאין לה מקום כלל שהרי ברגע שהדם כולו מוצא מגופו של אדם אזי הוא ימות בודאות ואינו ענין לסכנה או ספק סכנה. לכן תמוה שהשואל שאל על מצב כזה.                                                                                  — העורך.

26.  העוסק בתחומים אלו. השאלה היתה בשם ועבור הארגון שכתובתו רח' ברוכים 8, ירושלים.

27.  הנידון למעשה אצל הגר"מ הלברשטאם שליט"א היה אודות תרומת טרומבוציטים, וכך הדברים מובאים בספרי "בדמיך חיי" פרק א סעיף ה'.

28.  Adverse Effects of Aphresis Donation, Transfusion 38 Oct 98, p. 938-943.

29.  נכתב על ידי תלמידו הגרמ"ש קליין שליט"א, דומ"ץ בבית ההוראה שלו ורב שכונת אור החיים בבני ברק. ייש"כ.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.