בדיקת רקמות – השלמה לדיון
הרב מרדכי הלפרין
קביעת ממזרות ע"פ בדיקת רקמות – השלמה[1] לדיון:
ראה סידרת מאמרים בנושא זה בספר אסיא ה[2], ב-JME[3], וראה עוד בנשמת אברהם[4], תחומין[5]; אנציקלופדיה הלכתית-רפואית[6]. ויש לציין להערת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספר אסיא שם[7] ובנשמת אברהם שם[8] שדינה של בדיקה זו היא מכוח "רוב" ו"ספק" ולכן אפשר להשתמש בה רק כסניף בלבד, ולא כבירור ודאי. אולם מאוחר יותר כתב הגרש"ז אויערבאך והובאו דבריו בנשמת אברהם שם[9]:
"וכעת כתב לי הגרש"ז אויערבאך (שליט"א) [זצ"ל]: אך אם הבדיקה הזאת מפורסם ומקובל בכל העולם ע"י הרבה נסיונות ברורים לדבר אמת וברור, מסתבר שגם מצד ההלכה אפשר לסמוך על זה, עכ"ל. ואמר לי הגאון (שליט"א) [זצ"ל] דה"ה לגבי קביעת אבהות המובא לעיל ס"ק א".
והיינו שניתן לסמוך על בדיקה זו גם לענין ממזרות.
ראוי להוסיף כי לפני יותר מעשור הזדמן לי לשוחח עם דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב אליעזר שפירא זצ"ל, זמן קצר אחרי שהרכב בראשותו ביטל פסק דין של ביה"ד הרבני בחיפה שהסתמך על בדיקת הרקמות לפטור אב מתשלום מזונות. לדבריו הוסבר לו שהבדיקה נעשית על פי הערכה סובייקטיבית ולא על פי מדדים אובייקטיבים חד משמעיים. לאחר שתיארתי לפניו את תהליך הבדיקה שהיא כיום אובייקטיבית וחד משמעית, ענה לי בצער, שאילו הטוענים, נציגי הצדדים, היו מביאים לפניו את המידע הזה בזמן, היה פסק הדין משתנה.
לסיכום, אם כן, שלוש דעות בנדון:
א. בדיקת רקמות איננה מהוה ראיה בדין תורה אלא כסניף בלבד.
ב. בדיקת רקמות מועילה לפטור ממזונות אך אינה מספיקה לקביעת ממזרות.
ג. בדיקת רקמות, משנתקבלה בעולם אחרי נסיונות רבים כמהימנה ובטוחה, מהוה ראיה על פי ההלכה גם לקביעת ממזרות.
1. מאמרו של הרב אבינר נכתב בטרם התפרסמו חלק מהדברים המצויינים להלן.
2. ספר אסיא ה עמ' 149-219.
3. כרך א' חוברת 2, עמ' 20-35.
4. נשמת אברהם ח"ג עמ' כט-לג, אה"ע סי' ד ס"ק א.
5. תחומין כרך ד (תשמ"ג) 431-450.
6. אנציקלופדיה הלכתית-רפואית כרך א עמ' 1-6.
7. ספר אסיא ה עמ' 195 הע' 61.
8. נשמת אברהם כרך ג אבהע"ז סי' ד, ס"ק א עמ' ל.
9. נשמת אברהם כרך ג חלק אבהע"ז סי' ד סס"ק ו.