דין כהן הלומד רפואה
* המאמר נמסר למערכת אסיא ע"י המחבר לפני כ-20 שנה, באותם הימים נמסר למערכת אסיא גם מאמרו של הרב לוי יצחק היילפרין (להלן עמ' 33-54).
הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, עמו התייעץ עורך אסיא, המליץ לפרסם את שני המאמרים באסיא, אולם מסיבות טכניות לא הושלמה עבודת העריכה של המאמרים הללו כנדרש, וכך נדחה פרסום המאמרים עד היום. — עורך אסיא.
[1]. תשובה לשאלת הרב לארי וקסמן מישיבת רבנו יצחק אלחנן – ישיבה אוניברסיטה – ניו יורק. ב' אדר ב' תשמ"א (8.3.1981); הרב שלמה גורן, תורת הרפואה, הוצאת האידרא רבה ומסורה לעם. עריכה והתקנה לדפוס: ד"ר ישראל תמרי, ירושלים תשס"א, עמ' 242-262.
[2]. רבי אליעזר בר' שמואל ממץ שבצרפת. מבעלי התוספות ופוסק, תלמידו של רבינו תם. 1120-1198. .
[3]. על הרמב"ם הלכות אבל פ"ג אות ב.
[4]. סי' שכב דף קפ.
[5]. על "לא יבוא" – "ועל כל נפשות מת לא יבוא" (ויקרא כא, יא).
[6]. כלומר, כל זמן שהוא נוגע בטומאה ראשונה, נחשב הכל לטומאה אחת ולכן לוקה אחת. אבל אם פרש מהמת ונוגע שוב אז יש תוספת טומאה.
[7]. כלומר, אסור לכהן שנוגע במתו לגעת גם במת אחר, אבל אם נגע לוקה רק אחת.
[8]. מסכת אבל = מסכת שמחות.
[9]. כלומר הטומאה הראשונה גרמה שהטומאה השניה אינה יכולה להוסיף לטומאה, כלומר אין מקום לטומאה השניה לחול.
[10]. כלומר ר"ט קבל את דברי ר"ע.
[11]. כלומר הרמב"ן מציין שנוסח הירושלמי שלפנינו הפוך מנוסח הבבלי.
[12]. "שכותים נאמנים לומר קברנו שם את הנפלים או לא קברנו", כלשון הרמב"ן שם.
[13]. מיוחס לר' שמעון קייארה. בבל, המאה ה-9.
[14]. לר' חיים בן ישראל בנבנישתי. מגדולי הפוסקים הספרדים. תורכיה. 1603-1673.
[15]. סמ"ג = ספר מצוות גדול לר' משה בן יעקב מקוצי. מבעלי התוספות בצרפת, המאה ה-13.
[16]. לדעת התוס' בנזיר שם, ור"ת שהובא בר"ש עמ"ס אהלות פ"א מ"ב, דין "חרב הרי הוא כחלל" קיים אך ורק בכלי מתכות. וכ"כ רבנו חננאל בפסחים יד, ב. לדעת הגאונים שהובאו בר"ח פסחים שם, דעה שהוזכרה גם בר"ש עמ"ס אהלות שם, דין "חרב הרי הוא כחלל" קיים רק בכלי שנהרג בו אדם. ועיין בחזו"א אהלות כ, ח, שתמה על שיטה זו ממשנת אהלות א,ג. (וראה מש"כ הרמב"ן במלחמות, מסכת שבועות סוף פרק ג). — עורך אסיא.
[17]. פרט לשיטת הגאונים שהביא ר"ח (פסחים יד, ב) שנדחתה מהלכה. — עורך אסיא.
[18].. צל"ח = ציון לנפש חיה. ספרו של ר' יחזקאל לנדא סג"ל, 1713-1793, הוא "הנודע ביהודה". חידושים על מסכתות ברכות, פסחים וביצה.
[19]. גולל – אבן עגולה לכסוי פתח הקבר (כוך המערה). דופק – אבן בתחתית הגולל למנוע את תזוזתה. ויש עוד פרושים למושגים אלו. ראה רש"י ור"ת בכתובות ד, ע"ב. [ואנציקלופדיה תלמודית ערך גולל].
[20]. טומאה רצוצה – שאין דבר החוצץ בין המת לבין הכסוי שמעליו והטומאה בוקעת ועולה עד לרקיע.
[21]. למהר לקבל פניהן משום כבודם.
[22]. לכאורה היה ראוי לכתוב "הרא"ש וסיעתו" שהרי לרמב"ן ההיטמאות במת מוסיפה חובת הזאה למי שנוגע בחרב כחלל. כמבואר בסוף פרק ט"ו. — עורך אסיא.
1. תורת הרפואה עמ' 263-264.
2 . לעיל עמ' 11-30.
3 . לעיל עמ' 24-30.