שיבוט אדם ומחקר בתאי גזע – סקירת חקיקה בעולם
סיכום
בחינתם של חוקים ותקנות ממדינות המובילות את המחקר הביוטכנולוגי ואת הדיון הציבורי בשאלות הנורמטיביות הרלבנטיות, מגלה מספר נושאים חשובים:
1. בכל החוקים המסדירים את התחום נקבע איסור קבוע על שיבוט לרביה (לעיתים אחרי פקיעתו של מורטוריום). באף אחת מהמדינות לא הוארך מורטוריום. גם מדינות המתירות שיבוט למטרות מחקר אוסרות שיבוט לרביה.
2. בכל המדינות האוסרות שיבוט לרביה, הגדרת האיסור בחוק רחבה וברורה מזו שבחוק הישראלי, והיא מתייחסת ליצירה או השתלה של עובר משובט במקום ליצירה של אדם שלם משובט.
3. במדינות רבות חל איסור על יצירת עוברים למטרות מחקר, וכן על מחקר בשיבוט בטכנולוגיה של ‘העברת גרעין’. המחקר בתאי גזע עובריים מוגבל לרוב לתאי גזע שהופקו מעוברים ‘עודפים’ שנוצרו במקור לטיפולי פוריות.
4. המגמה היא ליצור מערכת רגולטורית מובנית של פיקוח ובקרה, המיושמת ונאכפת ע"י רשויות סטטוטוריות, בכל מה שקשור למחקר בעוברים ובתאי גזע בכלל ולמחקר בשיבוט בפרט (במידה ואין עליו איסור).
5. גם במדינות שמתירות יצירת עוברים למחקר או מחקר שיבוט בטכנולוגיה של העברת גרעין, הרגולציה החוקית של המחקר כוללת מרכיבים אלה:
· איסור על גידול עוברים מעל 14 יום
· איסור על תשלום עבור זרע, ביציות ועוברים (למעט החזר הוצאות)
· איסור או פיקוח על יבוא ויצוא של עוברים
· איסור על שינוי גנטי שעובר בתורשה
· דרישת הסכמה מדעת של תורמי תאי רביה ועוברים
· איסורים שונים על ניסויים הכוללים עירוב של תאי רביה אנושיים ותאי רביה של בעלי חיים
* על היבטים מדעיים, מוסריים ויהודיים של שיבוט בני אדם ראה: א’ שטינברג, אסיא ס"א-ס"ב (טז, א-ב) עמ’ 37-42 (תשנ"ח); על שיכפול גנטי ובחירה חופשית ראה י’ שילת שם, 5-9; על ההסדרים בעולם ובישראל בשנת תשנ"ח (1998) ראה גלי בן אור שם, 10-26.
[1]. סקירה זו שימשה, בין מסמכים נוספים, רקע לדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, שנערכו בטרם נתקבל התיקון לחוק בחודש מרץ 2004.