נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

השימוש בדיאפרגמה למניעת הריון

קטן, יואל. "השימוש בדיאפרגמה למניעת הריון" חוברת אסיא עז-עח, עמ' 16.

השימוש בדיאפרגמה למניעת הריון

ג. חציצות שונות בנרתיק סיכום

נראה להציע לעיונם של הפוסקים את מסקנתנו לענ"ד, שיש לדרג את סדר העדיפות ההלכתי של הדיאפרגמה נמוך מאוד, הרבה מתחת לגלולות למניעת הריון ולהתקן התוך רחמי, הקלים הרבה יותר מבחינה הלכתית. לדיאפרגמה כמה חסרונות הלכתיים בולטים, שמעמידים אותה ברמה של 'מוך בשעת תשמיש' ואף פחות ממנו, ורק כאשר מסיבות רפואיות אין לאשה השואלת שום אפשרות להשתמש בגלולות או בהת"ר יש מקום לדון אם להתיר לה את השימוש בדיאפרגמה. כמו כן הוכח לענ"ד שמה שהקילו פוסקי הדורות הקודמים להשתמש במחסום לצוואר הרחם ('פעסאר') – לא היתה כוונתם לדיאפרגמה, שהשימוש בה החל להיות מקובל רק באמצע המאה הכ', אלא לכובעון צווארי, שבגלל חסרונותיו הטכניים והרפואיים פסק כמעט לחלוטין השימוש בו בדורנו.

נספח: דעתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל בענין השימוש בדיאפרגמה ואמצעי מניעה אחרים

 

מודפסים כאן לראשונה שני מכתבים מאת הגרשז"א זצ"ל בנושא השימוש באמצעים למניעת הריון, שקיבלתי מנכדו הרב אהרן גולדברג שליט"א על מנת שאפרסמם, וייש"כ. בהמשך מובאות עדויות של שישה רבנים שליט"א על דעתו למעשה של הגרשז"א זצ"ל בעניינים אלו. הדברים מפורסמים כאן בהסכמתם, וייש"כ[29].

א. מכתב הגרשז"א זצ"ל מתאריך ח' ניסן תשל"ה:

ישפות ד' שלו' וברכה וכ"ט סלה למע"כ הרב הגאון הנעלה וכו' מוה"ר מאיר כץ שליט"א [רב בברוקלין].

אחרי מבוא הברכה בכבוד ויקר כיאות, אודיעו שקיבלתי הלום מכתבו והנני משיב לו כרצונו בקיצור נמרץ.

 [השאלות: אשה היולדת בצער אם מותר לה להשתמש ב'טבעת עמוק ברחם' כדי לדחות את העיבור הבא לחצי שנה עד שנה, ומהי השיטה למניעת הריון הטובה ביותר מהצד הרפואי וההלכתי.]

בעלי הוראה נוהגים להתיר בכה"ג לזמן מסויים להשתמש בטבעת שהרופא מכניסו תוך הרחם[30] (גם אינו חוצץ כיון שהוא 'בלוע' בתוך הגוף ולא בבית הסתרים), והרי זה עדיף טפי ממשמשת במוך כיון שהתשמיש הוא כדרך כל אדם ולא במוך שהוא כמו על עצים ואבנים, וגם אח"כ אין האדם עושה שום פעולה של השחתה אלא שממילא נמנע הריון, ולכן נוהגים להקל. אך אם אפשר ע"י גלולות דרך הפה הרי זה עדיף טפי.

והנני חותם בברכת חג כשר ושמח, ומהרה יחיש ד' לשמחנו בישועתו ובבנין בית עולמים ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים.

שלמה זלמן אויערבאך

 

ב. מכתב הגרשז"א זצ"ל מיום אדר"ח מרחשון תשנ"ג:

ישפות ד' שלו' טובה וברכה למע"כ ידידנו הדגול הגאון מוה"ר שרגא פייוול הכהן שליט"א [מחבר ספר 'בדי השולחן' על הלכות נידה ואיסו"ה].

אחדשה"ט וש"ת כיאות, קיבלתי היום מכתבו והנני ממלא בזה רצונו.

 

[השאלה: האם מותר להשתמש בשעה שיש צורך גדול למנוע הריון ב-IUD (הת"ר), או שמא יש בזה חשש של הפלת עובר.]

אינני בקי בשמות של המכשירים, אבל חושבני שזה הנקרא כאן בשם 'סליל' בתוך הרחם, או בשם טבעת תוך רחמי (כי גם יש [טבעות] שרק מכסות פי הרחם). וכשמתירין להימנע נהוג להקל גם בזה (אף ששמעתי שיש שמחמירים) הואיל והמניעה נעשית מאליה ולא ע"י מעשה, וגם הוי [החשש להפלת עובר] רק ספק דשמא זה מונע את הזריעה. לכן רואין את זה כאילו אינו ראוי להיקלט, ואין חוששין כלל דשמא ה"ז חשיב כאילו גורמים מספק להריגת עובר תוך מ' יום דחשיב כמיא בעלמא.

אך ידוע שאין זה [ההת"ר] ודאי מועיל, ואף שרגילים גם לצרף לזה משחה אפילו הכי לא לגמרי ברור [אם מועיל בוודאות].

ובכל חותמי טובה וברכה לו ולכל ביתו

שלמה זלמן אויערבאך

 

דברי הרבנים שליט"א בענין דעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל על אמצעי המניעה

הרב י"י נויבירט שליט"א:

כאשר יש צורך במניעת הריון הגרשז"א זצ"ל העדיף את השימוש בגלולות, כיון שאין בהן כל חשש של הוצאת ז"ל. כשאין אפשרות להשתמש בגלולות התיר הגרשז"א זצ"ל להשתמש בהתקן תוך רחמי (מגרעות ההת"ר הן: א. יש בו חשש לדימום קל, אם כי הרופאים היום טוענים שאם מתאימים את ההתקן הנכון ניתן לצמצם את הדימום עד למינימום; ב. חשש להפלת עוברון מופרה, למרות שלאחרונה נכתב שפעילות ההת"ר היא דווקא מניעת הפריה). רק כשאין ברירה אחרת נטה הגרשז"א זצ"ל בשנים האחרונות להתיר שימוש בדיאפרגמה.

הרב ישראל גנס שליט"א:

לפני שנים רבות שמעתי מהגרשז"א זצ"ל שסדר העדיפויות לשימוש באמצעי מניעה הוא קודם גלולות, ואם אי אפשר אז קיימת העצה של פתילות או קצף, ואם לא אז התקן ת"ר, ואם גם זה לא שייך – אזי שימוש בדיאפרגמה.

אומנם בשנים האחרונות, ובפרט לאחר פטירתו, סיפרו לי רבים מהשואלים אותו שכאשר נתן להם היתר למנוע הריון אמר להם שהרופא יקבע באיזה אמצעי ישתמשו (ורק הדגיש שיהיו אלו אמצעים אצלה וחלילה לא אצלו), ולא הורה על סדר עדיפות.

נסתפקתי אם היתה חזרה אצלו[31], או שהיה זה פסק לשואלים מסויימים (אשר פעמים לא מעטות ראינו פסקים שונים לאנשים שונים, מתוך השימוש 'בחלק החמישי' של השו"ע, שהיה קורא לו 'החלק הראשון'). לצערי לא זכיתי לשאול אותו על כך.

הרב אורי כהן שליט"א (מבשרת ירושלים):

פניתי לגרשז"א זצוק"ל פעמים רבות בשאלת השימוש באמצעי מניעה למדרגותיהן (לנשים שחייבות למנוע הריון מסיבות של פיקו"נ וכד'), ותשובתו היתה שיש עדיפות ראשונה לשימוש בגלולה, ועדיפות שניה לשימוש בהתקן תוך רחמי. מעולם לא שמעתי מפיו היתר להשתמש בדיאפרגמה.

הרב יחיאל מיכל שטרן שליט"א:

לא אחת שמעתי מקדוש ישראל דודי מרן הגרש"ז זצוק"ל שדינו של שימוש בדיאפרגמה הוא כמשמש במוך המובא בגמ' שלא הותר אלא במקום סכנה, ולא שמעתי כל שמועה אחרת מפה קודשו. הרב זצ"ל העדיף שישתמשו בשעת הצורך בגלולות, ואם אי אפשר – בהתקן תוך רחמי. גם הגרי"ש אלישיב שליט"א אמר לי שהיתר משמש במוך הנאמר בגמ' הוא רק באופן שאין עצה אחרת, וכיום שיש אמצעים אחרים כנטילת גלולות וכיו"ב ממילא אין כלל היתר של משמש במוך, ואין היתר להשתמש בדיאפרגמה אלא רק במקום סכנה[32] כשלא הותר לאשה מבחינה רפואית ליטול גלולות וכיו"ב (כאן המקום להביע את חרדתי על כך שלדאבוננו רופאים עוסקים בפסיקת הלכה ורבנים עוסקים ברפואה, והרי משורר ששיער וכו'. גם כשמצינו בגמ' 'וחכמים שאלו לרופאים' ההכרעה לבסוף היתה על ידי חכמים).

ה"ר בנימין פישר שליט"א ('מגן לחולה'):

שמעתי כמה פעמים מהרב זצ"ל, כששאלו אותו בענין אמצעי מניעה כשהיה צורך בדבר, שעדיף להשתמש בגלולות, ואם אי אפשר מסיבה רפואית יש להשתמש בהתקן תוך רחמי, ורק אם זה לא היה אפשרי התיר להשתמש בדיאפרגמה. דעת הרב זצ"ל היתה שהת"ר עדיף על דיאפרגמה מפני שאין בו חסימה מיכנית, מה שאין כן בדיאפרגמה.

הרב שמואל פירסט שליט"א (שיקגו):

בחורף תשמ"ב שמעתי מפיו של הגרשז"א זצ"ל וכתבתי אז מייד בכתביי, שכך הוא סדר הדברים שהוא מתיר למניעת הריון: א. הגלולות, ואמר הטעם שהוא יותר פשוט כיון שנוטלה בפיו. ב. התקן תוך רחמי, ואמר הטעם שאין בו שאלות של חציצות, ולא של השחתת זרע. ג. דיאפרגמה, ואמר שאין בו איסור של השחתת זרע, דאיסור של השחתת זרע הוא רק על עצים ואבנים ממש, והדיאפרגמה נמצאת יותר בפנים ורק מונעת מהזרע להיכנס לרחם. ד. קצף, אמר שהוא יותר גרוע ממוך כיון שממש משחית זרע. (אגב, בספר נשמת אברהם אה"ע ח"א סי' ה דף סג כתב מהגרש"ז ג"כ כזה: על דברי המנחת יצחק שכתב דדברי המהרש"ם שדיאפרגמה עדיף ממוך צ"ע, כתב בנשמת אברהם 'וכתב לי הגרש"ז אויערבאך: לא ידעתי למה צ"ע, הרי יפה כתב המהרש"ם דלא דמי למוך הואיל והתשמיש הוא כדרך כל אדם, ואדרבא לענין משחה יש לדון, דכיון שהזרע נשפך על דבר שקוטל את הזרע יתכן דאין זה חשיב כדרך כל אדם, ודומה קצת למוך אע"ג שהשפיכה היא על הבשר').

בחורף שנת תש"ן שוב שאלתי את הגרש"ז זצ"ל שאחדים אמרו לי שבשעה שהשתמשו בדיאפרגמה הם נגעו בה בשעת התשמיש, אם כן להם לכאורה היה הדין של 'על עצים ואבנים'. וענה דמסתמא הם הרגישו רק את הצד של הדיפארגמה. והוסיף שאפילו אם מרגישים את החלק הפנימי של הדיאפרגמה גם כן מותר, והטעם דאף שבהתחלת יציאת הזרע יכול להיות שנוגע בדיאפרגמה, מ"מ זהו רק בהתחלה, דאח"כ אין הקישוי קשה כל כך, ואז אינו נוגע בדיאפרגמה. עכ"ד. (אגב, בנוגע לקצף ולדיאפרגמה שמעתי כמה פעמים ממו"ר ה"ר משה פיינשטיין זצ"ל איפכא, וכן מבואר בכמה מתשובותיו, דהדיאפרגמה יותר גרוע מהקצף, ומותר רק במקום סכנת נפשות).

ופשוט דכל ד' הדברים שאמר הגרש"ז זצ"ל תלויים בכל מקרה ומקרה, ותלוי גם כן אם יש סכנה לה בהריון או לא, דלפי דבריו הקצף יהיה מותר רק במקום סכנה[33].

 


1.    לעיל עמ' 65-72; במאמר זה הצגנו את דעות חז"ל והפוסקים בנושא היתר תשמיש כשמוך מונח ברחם (=בנרתיק), וכאן נדון בהשלכות המעשיות של סוגיא זו לעניין השימוש באמצעי מניעה בימינו.

[2].    שו"ת מהרש"ם ח"א סי' נח.

[3].    שו"ת שרידי אש ח"ג סי' טו.

[4].    שם סי' טז.

5.    אג"מ אה"ע ח"א סי' יג.

6.    שם ח"ג סי' כא.

7.    ואלולא דמסתפינא הוה אמינא שאולי הראו לגרמ"פ זצ"ל התקן ת"ר, והוא הבין שהשפופרת שמשחילים בה את ההתקן לתוך הרחם כשהוא מקופל בתוכה, וממנה דוחפים אותו לתוך חלל הרחם, נשארת תלויה בנרתיק; ולא סיימוה קמיה שאת ה'קנה' הזה שולפים וזורקים לאחר ההתקנה.

8.    שם ח"ד סי' סז; וראה עוד להלן.

9.    מנחת יצחק ח"א סי' קטו אות ד.

[10].  הובא בנשמת אברהם אה"ע ח"א סי' ה.

[11].  ויש לציין שהדבר תלוי במציאות מתי שולפים את ה'פאסער' מהגוף, אם מיד אחרי התשמיש או זמן רב אחריו; אם האשה מוציאה אותו מגופה רק לאחר שהזרע כבר נפלט מאליו יתכן שיודה הגרי"י וייס שהפאסער קל הרבה יותר ממוך בשעת תשמיש.

12.  ראה תרשים מס' 1.

13.  שאכן כמעט אינו בשימוש היום; דרך אגב, אין בשום אופן להחליף את הכיסוי הזה לפתח צוואר הרחם בקונדום (הגברי), שגם הוא מכונה לעיתים 'כובעון'; ופשוט.

14.  ראה תרשים מס' 2. הדיאפרגמה מכונה בספרות הפסיקה לעיתים 'טבעת', ויש כמובן להבדיל בינה לבין התקן תוך רחמי, שבגלל צורת כמה מדגמיו הראשוניים גם הוא כונה לפעמים טבעת.

15.  הדיאפרגמה מופיעה בגדלים שונים, ויש להתאים את הגודל המתאים לכל אשה.

16.  [לדעתי דווקא הדיאפרגמה קלה יותר מכובעון, כי הכובעון מולבש על צוואר הרחם ובולט הרבה, וסביר להניח שהוא יהיה מורגש בשעת תשמיש יותר מאשר דיאפרגמה.         — העורך.]

      תגובת הכותב: לאחר התייעצות עם כמה רופאי נשים אני איתן בדעתי שבדרך כלל דיאפרגמה בולטת לתוך חלל הרחם הרבה יותר מאשר הכובעון (גם אם הדיאפרגמה מונחת באלכסון, ולא ישירות על הצוואר כמו הכובעון). כמו כן שמבחינת ההגדרה ההלכתית – הכובעון מהווה כיסוי לצוואר הרחם בלבד, בעוד שהדיאפרגמה דומה הרבה יותר באופן פעולתה למוך בכך שהיא מכסה חלק משמעותי מחלל הנרתיק. נוסף על כך לעיתים קרובות האבר נוגע בדיאפרגמה בשעת תשמיש. וראה להלן. י"ק.

17.  וראה תרשים 2.

18.  תשובות והנהגות ח"ב יו"ד סי' תלז (הוא לא נכנס להבדל בין הכובעון לדיאפרגמה).

[19].  כבר בשנת תשל"ח כתב הגרש"ז אויערבאך במפורש שמתיר דיאפרגמה גם שלא במקום סכנה ממש אלא די בכך ש"יש חשש שההריון והלידה עלולים לפגוע פגיעה חמורה בבריאותה של האישה". ובשנת תשמ"ג הוסיף וכתב שבניגוד למהרש"ם שהתיר "להקל במקום סכנה" "למעשה מתירים היום גם במקום שההריון יכול לגרום סבל גדול או במקרה של נסיון לשלום הבית ויש פחד מההריון". ראה צילום כתב ידו להלן עמ' 142-145.                                                            — העורך.

תגובת הכותב: ועם זה חשוב להדגיש את הנ"ל, שהגרשז"א התיר שימוש בדיאפרגמה רק כאשר לא היה ניתן, מסיבות שונות, להשתמש בגלולות או בהת"ר. י"ק.  

[אך ראה להלן עמ' 147-151.                                                                                               — העורך].

[20]. דעת הגרשז"א שונה לחלוטין מעדות זו בשם הגרי"ש אלישיב, שכן הגרשז"א כתב במפורש שדיאפרגמה עדיפה על מוך. ראה להלן עמ' 140-141.                                          — העורך.

21.  הספוגית למניעת הריון, אותה מחדירים לפני תשמיש עמוק לתוך הנרתיק, כאשר היא חוצצת בפני כניסת הזרע בעצם נוכחותה ובעיקר בעזרת החומר קוטל הזרע הספוג בה, גם היא בעייתית, מפני שהיא מונחת ממש מול צוואר הרחם, ויתכן מאוד שתורגש בשעת תשמיש, ובנוסף הזרע נחסם ישירות במחסום מיכני – הוא אינו מוטל על הבשר ורק אח"כ נחסם בדרכו לרחם.

22.  ראה 'אמצעי מניעה – המדריך השלם' מאת פרופ' זיידמן וד"ר וולמן, ת"א 1999, עמ' 60; 'פוריות האשה והגבר' בעריכת פרופ' שנקר וד"ר אלחלל, ירושלים תשנ"ו, עמ' 475.

23.  ללא מקורות וציונים.

[24]. ראה להלן עמ' 138 תרשים מס' 2.                                                                         — העורך.

25.  וראה עוד להלן בענין הקונדום הנשי.

[26]. לענ"ד ההבדל בין דיאפרגמה לבין מוך הוא ברור. ראה להלן עמ' 139 תרשימים 3-4, היות ובדיאפרגמה הזרע מוטל במקומו על הדופן הפנימי התחתון של הנרתיק, בניגוד למוך שהזרע בכלל לא מגיע לחלק הפנימי של הנרתיק. וכ"כ הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם כרך ג' חלק אבהע"ז סי' ה דף סב. (הובאו דבריו גם להלן בנספח למאמר זה בעדותו של הרב שמואל פירסט).                                                                          — העורך.

[27].  אחיעזר ח"ג, נד, ה; אג"מ אבהע"ז, ח"א, סג. אך ראה שם אבהע"ז ח"ד, ס"ז שלא מתיר למעשה. וראה מש"כ בשם הגרי"ז גוסטמאן זצ"ל לעיל עמ' 118.                         — העורך.

28.  למעלה מזה נמצא כמובן מי שדש מבפנים וזורה מבחוץ, והגרוע מכל הוא המשחית זרעו לבטלה ללא תשמיש כלל, אך הדיון בעניינים אלו חורג מן המסגרת כאן.

29.  המובא בסוגריים עגולים נכתב כך במקור, ובסוגריים מרובעים הוא הוספה שלי י"ק.

30.  = התקן תוך רחמי, ראה לעיל הע' 14, וראה במכתב הבא.

[31]. ראה להלן עמ' 147-151 שאכן היתה חזרה בשנת תשמ"ה ובעקבותיה הרחיב הגרש"ז את ההיתר לדיאפרגמה.                                                                                              — העורך.

32.  עיין לעיל הערה 19 שגם "לפני חזרה" הגרש"ז התיר במפורש דיאפרגמה שלא במקום סכנה.                                                                                                                      — העורך.

 

33.  מה שמצוטט בשמו של הרב פירסט שליט"א בשם הגרשז"א זצ"ל בספר ברכת בנים לרב זאב זנד שליט"א עמ' רפח הערה טז, שלדעת הגרש"ז זצ"ל טבעת אינה נחשבת כמשליך זרעו על עצים ואבנים, בניגוד לדעת הגרמ"פ זצ"ל שחסימה מיכנית של הרחם הוי כמשליך זרעו על עצים ואבנים – כתוב בהתייחסות למפורש בגוף הספר שם סע' ה שהדיאפרגמה היא בעדיפות אחרונה בין אמצעי המניעה; ולא התכוונו כלל המחבר הרב זנד, והרב פירסט שמסר לו את הדברים, להשוות את רמת ההיתר של השימוש בדיאפרגמה לרמת ההיתר של גלולות ושל הת"ר הקלים יותר, כמובא שם לעיל. י"ק.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.