פתיחת המושב בנושא פסיכיאטריה

פרופ' נחום רקובר

משנה ליועץ המשפטי לממשלה

פסיכיאטריה

מורי ורבותי, אנחנו פותחים את מושב הפסיכיאטריה במסגרת הכנס הבינלאומי, בהשתתפות מרצים מומחים ונכבדים, רופאים, משפטנים ותלמידי חכמים.

פסיכיאטריה היא נושא עלום יותר מן הנושאים הרפואיים האחרים, והסתום מרובה בו על הגלוי. דומני שאבחנה זו נכונה גם לגבי המערכת הרפואית, גם לגבי המערכת המשפטית וגם לגבי המערכת ההלכתית, כאשר לא תמיד הדברים ניתנים להגדרה מדויקת בכתב, וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות עדות. הרמב"ם עצמו כשהגדיר את השוטה לא הלך דווקא בעקבות הדוגמאות הנזכרות במקורות התנאיים בקשר למודלים של השוטה, אלא הרחיב את הדבר בהרבה, ונתן למעשה תכולה רחבה עם אפשרויות נוספות להכליל לקטגוריה של השוטה גם אנשים שאינם מוגדרים במקורות התנאיים במפורש בתור שכאלה. כידוע ישנן שיטות ראשונים של ר' שמחה משפירא ור' אביגדור כהן שמצמצמים יותר את הגדרת השוטה.

השאלות העולות היום באופן מעשי הן מכמה תחומים; הן לגבי כשירותו של חולה הנפש לפעולות מסויימות בדיני ממונות כגון כתיבת צוואה או בפעולות משפטיות אחרות בתחום דיני הממונות, והן בתחום אחריותו בפלילים.

כשאנחנו דנים על אחריות לגבי עונשין, יש מקום לשאול לאיזה מן הכללים ניתן לדמות חיוב אדם בעונשין. האם לפי הגדרות רחבות יותר כמו בעדות, שם פוסלים בקלות רבה יחסית את עדותו של חולה הנפש, או כמו לגבי כשירותו של החולה למתן גט, שכאן הנטייה היא לצמצם את הגדרת השוטה, ולהכשיר את הגט. כלומר, המושג שוטה עשוי להיות גמיש לפי הנושאים הנדונים, והשאלה שטרם הוכרעה היא לפי מה תימדד האחריות הפלילית של חולה הנפש. הרמב"ם עצמו בסכמו את ענין ההגדרות כתב : שהגדרת אדם כשוטה נקבעת לפי מה שיראה הדיין "שאי אפשר לכוון את הדעת בכתב". כלומר, הוא נתן כאן שיקול דעת נרחב ביותר, ואולי גם מקום להתחשבות מיוחדת בהתפתחויות המדעיות העדכניות.

המרצה הראשון הוא ד"ר מוטי מרק, ראש שירותי בריאות הנפש של מדינת ישראל. ד"ר מרק ייתן תמונת רקע בסיסית על הפסיכיאטריה בשנות ה- 90. אחריו יציג את המצב המשפטי במדינת ישראל פרופ' יעקב בזק, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים. על השאלות ההלכתיות יענה הרב משה מרדכי פרבשטיין, דיין בבית הדין הרבני בנתניה וראש המחלקה להכשרת דיינים במוסדות "אמרי דוד".