נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

אם פונדקאית – רקע פוליטי-משפטי

הלפרין, מרדכי. "אם פונדקאית – רקע פוליטי-משפטי" ספר הכינוס הבינלאומי השני לרפואה, אתיקה והלכה – אסופת מאמרים לקראת הכינוס (תשנ"ו-1996), 1996, עמ' 119-126.

אם פונדקאית – רקע פוליטי-משפטי

ד"ר מרדכי הלפרין

אם פונדקאית – רקע פוליטי-משפטי

אבהות ביולוגית היא תמיד אבהות גנטית. לאחר ההפרייה הגבר לא תורם שום תרומה ביולוגית נוספת. גם אם יפרוש אחר ההפרייה לכרכי הים – ההריון ממשיך להתפתח ללא הפרעה. לעומת זאת, אימהות ביולוגית היא שונה. במצבים רגילים היא כוללת שתי פונקציות. האחת גנטית: העמדת הביצית להפרייה, והשניה פיזיולוגית: נשיאת העובר, הזנתו, ולידתו. טכנולוגיה מודרנית מאפשרת חלוקת שתי הפונקציות האימהיות הללו בין שתי נשים. האחת תתן את הביצית והשניה תגדל ברחמה את העובר ותלד. כאשר האם היולדת חסרה שחלות מבייצות, היא נזקקת לתרומת ביצית כדי שתוכל להרות וללדת את ילדיה. מאידך, אישה חסרת רחם תקין הרוצה ילד משלה, מעוניינת באם פונדקאית שתגדל ברחמה את העובר שנוצר מביצית של האם המזמינה.

השאלה הבסיסית בשני המקרים הללו היא זהה: מי היא האם על פי ההלכה? האם הגנטית או האם היולדת?

בשנת תשמ"ז התקינה שרת הבריאות דאז את תקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית) תשמ"ז-1987. התקנות התירו בתנאים מסויימים תרומת ביצית, אך אסרו השתלת ביצית מופרית ברחם פונדקאית. כבר אז יצאו עוררין על תוקפם החוקי של התקנות (פרופ' פ' שיפמן בספרו דיני המשפחה בישראל, חלק ב, תשמ"ט), ובשנת 1991 הותקפו התקנות גם בבג"צ נחמני (1237/91). בני הזוג נחמני נישאו בשנת תשמ"ג, ולפני שהצליחו להעמיד צאצאים חלתה האישה והיה צורך לכרות את רחמה. לאחר שהתברר להם שאין ביכולתם לעמוד בעלות הגבוהה של תהליך פונדקאות בארה"ב, הם פנו לבג"צ בדרישה לאפשר להם:

א. לעבור בארץ תהליך פונדקאות מלא;

ב.לחילופין לעבור בארץ תהליך הפרייה לצורך פונדקאות, כשהשתלת הביצית ברחם הפונדקאית תתבצע בחו"ל.

הנהלת משרד הבריאות התכנסה לדיון מיוחד בנושא ב 4/1/91. לפונדקאות יש השלכות מיידיות על שלושה גופים עיקריים: ההורים המזמינים, האם היולדת והצאצא הנולד. על פי הערכת מצב משפטית-פוליטית-חברתית היה ברור שגישה מתירנית לסוגיית הפונדקאות עלולה לפגוע קשה בצאצא ו/או באם היולדת. כמו כן היה ברור כי גישה אוסרת, המקובלת אמנם בחלק מארצות העולם, לא תתקבל בארץ ללא חקיקה ראשית, שבתנאים הפוליטיים הקיימים איננה מעשית. הערכת אנשי המקצוע היתה שהאיסור הקיים בתקנות לא יעמוד במבחן בג"צ (כפי שאכן הוכח ב-1995), ולאור זאת הוטל עלי להכין חוות דעת הלכתית-חברתית בנושא.

חודש אחר כך הגשתי לשר הבריאות את התזכיר בנושא הפונדקאות. התזכיר הציג את מורכבות הבעיה, כאשר היכולת הטכנולוגית להעניק אושר לזוג חשוך ילדים עומדת, לעיתים, מול נזקים אפשריים לצאצא או לחברה. התזכיר השאיר פתח לפתרון מוסכם, והסתיים בהמלצה להקמת ועדת מומחים רב תחומית לליבון שקט של הנושא במסגרת משרד הבריאות, במקביל לפניה אל הרבנות הראשית בבקשה שתפעיל את הועדה (הקיימת ברה"ר) לליבון בעיות פוריות חדישות, לדיון בנושא הפונדקאות.

חודשים ספורים אחר כך, נתן בג"צ תוקף משפטי להסכם פשרה בין הזוג נחמני למשרד הבריאות, שכלל היתר לבצע את ההפריה בארץ (אך לא את ההחזרה לרחם הפונדקאית בארץ), והתחייבות שרי הבריאות והמשפטים להקים ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס שתבדוק לעומק את הסוגיא ותגיש המלצות להסדרת ההיבטים השונים של הנושא.

ביום ו' תמוז תשנ"א (18.6.91) מינו שרי המשפטים והבריאות, ועדה ציבורית-מקצועית בראשות השופט (בדימ.) שאול אלוני "לבחינת הנושא של הפרייה חוץ-גופית על כל היבטיו". "תפקיד הועדה לבחון את ההיבטים החברתיים, האתיים, ההלכתיים והמשפטיים של השיטות הטיפוליות הקשורות לנושא הנ"ל, מתוך התיחסות, בין היתר, להסכמים לנשיאת עוברים" (מתוך כתב המינוי). הועדה ישבה על המדוכה כשלוש שנים, והנושא התברר יותר ויותר כקשה לפיתרון פשטני וקל. עיון בדו"ח הביניים של הועדה, בחו"ד הרוב ובחו"ד המיעוט שבדו"ח הסופי, רומז גם על שיקולים והשקפות פוליטיות שהשפיעו על ההחלטות. המשך התהליך הגיע לשיאו בתחילת תשנ"ו לאחר החלטת הבג"צ שתוקפם של התקנות בנושא פונדקאות יבוטל החל מינואר 1996. החלטת הבג"צ הכניסה את מערכת החקיקה ללחץ זמן קשה ואיפשרה מניפולציות פוליטיות אחדות. העדר תיאום מלא בין גורמי הלכה מוסמכים בישראל תרם אף הוא למניעת קבלת חוק פונדקאות מוסכם, וד"ל.

כדי להבין לעומק את התהליכים שקדמו לחקיקה ואת ההבדלים המשמעותיים בין נוסחי החוק בשלבי החקיקה השונים, ראוי לעיין בתזכיר שהוגש לשר הבריאות, בדו"ח ועדת אלוני (כולל חו"ד המיעוט), בהצעת החוק כפי שאושרה בכנסת בקריאה ראשונה, ובחוק שהתקבל בקריאה שניה ושלישית בחורף תשנ"ו סמוך לפיזור הכנסת.

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.