דיני החולה בשבת – חימום מים

חימום מים

 

חולה שיש בו סכנה

 

קא. חולה שיש בו סכנה אשר הרחצה במים חמים תרענן ותחזק את גופו ותשפיע לטובה על מצב בריאותו, אף שעל ידי מניעתה לא תגדל הסכנה הנשקפת לו, אם אין מים חמים מוכנים לרחיצתו, ואין נמצא במקום גוי שיכול להחם מים 161 – מותר ליהודי לחמם מים עבורו בשבת. אם הדבר אפשרי, יקפיד שלא לחמם את המים בשבת עד לחום שהיד סולדת בו, ועדיף להחם לרחיצת החולה כמות גדולה של מים אשר אין היד סולדת בהם, מאשר כמות מצומצמת של מים חמים מאד שיעורבבו לאחר מכן במים קרים 162.

 

קב. אם ביקש מגוי לחמם מים עבור חולה שיש בו סכנה הזקוק לכוס תה, ונמצא על הכירה קומקום המלא במים יותר מכדי צרכו של החולה והגוי מדליק אש תחתיו, אין צורך לשפוך את המים העודפים לפני שהגוי מדליק את האש, אך אסור לבריא ליהנות ממים אלו בשבת 163.

 

קג. אם אין מים חמים, מותר גם להפעיל הדוד החשמלי (בוילר), הגם שמתחממים בו מים בכמות גדולה יותר משנחוץ לרחיצת החולה 164.

 

קד. מותר להוציא מים חמים מדוד חשמלי לצורך חולה שיש בו סכנה (כשאין מים חמים מוכנים בנמצא), אף על פי שמים קרים יכנסו במקומם, אבל אסור לסגור את ברז המים החמים, פעולה הגורמת לחימום המים הקרים, אלא אם כן יתכן שיזדקק למים חמים נוספים לצורך חולה שבסכנה 165.

 

חולה שאין בו סכנה

 

קה. מותר לבקש מגוי להוציא מים חמים מהדוד החשמלי או לחמם מים עבור חולה שאין בו סכנה אם הוא זקוק לשתיה או לרחיצה 166.

 

 

161. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א, והוסיף, שגם לדעת מרן השולחן ערוך הדין כן (ראה סע' ה).

162. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ב סע' פא.

163. ורק אם הגוי ממלא קומקום ריק, יש להזהירו שלא למלאו ביותר מים מהדרוש לחולה, שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

164. שם סע' פב.

165. שם.

166. סי' שכח סע' יז ברמ"א.