דיני החולה בשבת – ראש השנה

 

ראש השנה

 

ריב. כל מה שאסור לעשות לצורך חולה ביום-טוב ראשון – אם אין בו אלא איסור דרבנן – מותר לעשותו ביום-טוב שני של גלויות. לעומת זאת, בראש השנה אין הדין כן, וכל מה שאסור מדרבנן לעשותו עבור חולה ביום הראשון אסור גם ביום השני, בין בארץ ובין בחוץ לארץ 367.

 

ריג. חולה שאינו יכול להגיע לבית הכנסת כדי לשמוע קול שופר, צריך לוודא שיבוא אליו תוקע לביתו או לבית החולים, כדי שיוכל לשמוע שלושים קולות 368, ומותר לו לשמוע קול שופר גם אם טרם התפלל שחרית או מוסף 369.

 

ריד. אשה פטורה מעיקר הדין מלשמוע קול שופר 370. עם זאת, כיון שכבר קיבלו הנשים על עצמן מצוה זו, אזי אם יכולה החולה לדאוג שיבוא התוקע אליה כדי להשמיע לה שלושים קולות, תעשה כן.

 

רטו. אין לאכול לפני ששמע תקיעת שופר 371, אך חולה שלא יתאפשר לו לצאת ידי חובתו עד שעה מאוחרת ביום וקשה לו אם לא יאכל, רשאי לקדש ולאכול לאחר שיתפלל תפלת שחרית, ולפחות יברך את ברכת התורה ויקרא פרשה ראשונה של קריאת שמע 372.

 

רטז. זמנה של תפלת מוסף כל היום 373 ולכתתילה עד סוף שבע שעות מהיום 374. חולה שאינו יכול להתפלל במנין אלא ביחידות, לא יתפלל תפלת מוסף אלא לאחר שלש שעות ביום, וכן יזהר שלא לצאת ידי חובת שמיעת קול שופר ביחידות אלא לאחר שלש שעות של היום 375.

 

ריז. בליל שני של ראש השנה מברכים ברכת שהחיינו בקידוש, ולכתחילה יש להקפיד שבשעה שמקדש יהיה לפניו פרי חדש על השולחן או שיהא לבוש בבגד חדש (שעליו מברכים שהחיינו), ויכוון לצאת ידי חובת הברכה על הפרי או על הבגד בברכת שהחיינו שבקידוש 376. ויאכל הפרי החדש לאחר שיאכל לפחות כזית (27 גרם) מפרוסת המוציא 377. ויברך ברכת שהחיינו אף אם אין לו לא פרי חדש וגם לא בגד חדש 378.

 

ריח. חולה המאושפז בבית החולים ומדליק נרות יום-טוב, יברך ברכת שהחיינו בשעה שמקדש. אשה שבירכה ברכת שהחיינו בשעה שהדליקה נרות, לא תחזור ותברך אם היא מקדשת לעצמה לאחר מכן 379.

 

 

367. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"א סע' כז ו-כח.

368. או"ח סי' תקפח סע' ב ו-סי' תקצ סע' ב.

369. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

370. סי' תקפט סע' ג.

371. סי' תרצב מגן אברהם ס"ק ז ומשנה ברורה סוס"ק טו.

372. מהא דשמירת שבת כהלכתה פרק מ סע' מה.

373. סי' תקצא סע' ח.

374. או"ח סי' רפו סע' א.

375. משנה ברורה שס ס"ק טו.

376. סי' תר סע' ב ומשנה ברורה ס"ק ב.

377. שמירת שבת כהלכתה פרק מ"ז סע' מד בהערה *.

378. שולחן ערוך שם.

379. כף החיים סי' תקיד ס"ק קיב.