דיני החולה בפסח
פסח
רסה. חולה שאין בו סכנה אסור באכילת חמץ, אפילו משהו, גם בחמץ מדרבנן 460.
רסו. תרופות המכילות חמץ וטעמן מעט טוב (כגון כדורים למציצה או סירופ), אסור ליטול אותן, אפילו אם כמות החמץ שבהן קטנה ביותר, אלא אם כן הוא חולה שיש בו סכנה 461. ואם מרות הן התרופות, אזי מותרות הן אף לחולה שאין בו סכנה 462.
ליל הסדר
רסז. חולה שאינו יכול לקיים מצוות ליל הסדר ינהג כדלקמן, וכפי יכולתו:
1. ינסה לפחות לקדש על כוס יין, ויקרא את הקטע "עבדים היינו" וכו' שהוא עיקר החיוב בסיפור יציאת מצרים שמצוותו מן התורה. ואם אפשר גם יוסיף את הקטע "רבן גמליאל היה אומר וכו'" שהוא מצוה מן המובחר 463. וכן, אם אפשר, יברך ברכת "אשר גאלנו" וישתה כוס שני. אחרי כן יטול ידיו בברכה ויברך "המוציא" ו"על אכילת מצה" על שלוש מצות, ויאכל מצה כשיעור שני זיתים (54 גרם), כל אחד בכדי "אכילת פרס" (4-2 דקות) 464, אחד לשם מצות מצה ואחד לשם אפיקומן 465, ובדיעבד די בכזית אחד בלבד 466. אמנם במקרה שאוכל רק כזית אחד של מצה, יטול ידיו מבלי לברך "על נטילת ידים" 467. ויברך ברכת המזון אפילו אם אכל רק כזית מצה 468. בזמן אכילת המצה יתנה תנאי שאם מאוחר יותר, לפני חצות הלילה, יוכל להמשיך בסעודתו – שאכן יהיה רשאי להמשיך בה כשאכילת הכזית הראשון מן האפיקומן תיחשב לו כאכילת מצה באמצע סעודה, אך אם לא יהיה מסוגל אז להמשיך סעודתו – אזי באכילת המצה עתה יצא כבר ידי חובתו גם לשם אפיקומן. ואם חוזר לאכול סעודתו, אזי יחזור ויאכל מצה לשם אפיקומן בסוף סעודתו 469.
2. אם מסוגל ליותר, אזי אחרי אכילת המצה יאכל כזית מרור בכדי אכילת פרס בברכת "על אכילת מרור" [בלי ברכת "בורא פרי האדמה" 470] ואם מסוגל לעוד יותר – יאכל כזית שני של מצה לשם אפיקומן 471, ואם אפשר שני זיתים 472 (עם "תנאי" כדלעיל), יברך ברכת המזון ואם אפשר, ישתה גם כוס שלישי לאחר ברכת המזון.
3. בכל מקרה, כאשר ביכולתו לעשות כן לפני חצות הלילה, יקרא את כל יתר ההגדה כפי שנוהג בכל שנה. אם לא הספיק בראשית הערב, גם יברך ברכת "אשר גאלנו" וישתה כוס שני, ואם הסיח דעתו מלאכול עוד, יברך עליו בורא פרי הגפן (גם לדעת מרן השולתן ערוך, כי כבר הסיח דעתו אחרי כום הראשון מחמת מחלתו). לגבי המשך סעודתו – אם לא בירך ברכת המזון מקודם, וגם לא הסיח דעתו עקב חולשתו, יכול שוב להמשיך סעודתו (כשהתנה מקודם וכדלעיל) 473. אמנם אם כבר בירך ברכת המזון או אם הסית דעתו, יצטרך לחזור וליטול ידיו בברכה ולברך המוציא על שתי מצות (ללחם משנה) כבכל סעודת חג 474. בגמר סעודתו יחזור ויאכל אפיקומן (לפי התנאי שהתנה קודם לכן) ויברך ברכת המזון. ואם לא שתה כוס שלישי מקודם, ישתה עתה, כנהוג, ויגמור הסדר כרגיל בכל שנה.
4. אם הוא מתאושש רק לאחר חצות הלילה ינהג כפי שכתבנו בסעיף הקודם אך יברך ברכת "אשר גאלנו" בלא שם ומלכות 475. וכן יאכל כזית מרור ללא ברכת "על אכילת מרור". ולגבי חתימת ההלל בברכה – אם הוא אשכנזי, יברך 476, אך אם הוא בן עדות המזרת – לא יברך 477.
5. לא היה יכול לקיים מצוה ממצוות הלילה לפני חצות, ומתאושש רק אחרי תצות – ינהג את כל מנהגי הסדר, אולם לא יברך לא "על אכילת מצה" וגם לא "על אכילת מרור". ישתה כל ארבע הכוסות כל אחת ואחת במקומה ויברך "בורא פרי הגפן" על כוס ראשון ושלישי בלבד 478, ולבסוף ברכה אחרונה על היין. ולגבי ברכת "אשר גאלנו" ו"יהללוך", ראה לעיל ס"ק 4.
רסח. אם לא קיים מצוות הסדר ועבר עליו כל הלילה, אין לו תשלומין 479.
רסט. כל הדינים הנ"ל זהים גם לגבי סדר ליל שני בתוץ לארץ 480.
ער. אחד האיש ואחד האשה נוהגים בכל הדינים השייכים לליל הסדר 481.
רעא. לא קיים כלל מצוה ממצוות הסדר וגם לא בירך שהחיינו, אזי בארץ-ישראל מברך את ברכת שהחיינו כאשר נזכר, במשך כל ימי החג כולל ביום-טוב האחרון. ובחוץ לארץ מברך במשך כל היום הראשון של החג, ואם לא בירך בליל יום-טוב שני של גלויות, מברך שהחיינו כאשר נזכר, במשך כל ימי החג כולל ביום-טוב האחרון (יום השמיני) של החג 482.
ערב. חולה או זקן מופלג שקשה להם לאכול את המצה כמות שהיא, יכול לפררה עד דק (מבלי לשים אותה במים) ולאכלה כך 483. אם אי אפשר לו לבולעה כשהיא יבשה, יאכל את המצה בעזרת לגימת מים 484. אם גם זה קשה לו – מותר לשרותה במים 485 פושרים 486. אם גם כך קשה לו, מותר גם לטבול את המצה במשקה אחר, ואם אין די בכך, אזי מותר גם לשרותה במשקה אחר 487.
רעג. מי שאינו שותה יין מפני שמזיקו או ששונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות כדי לקיים מצות ארבע כוסות 488. אך אם שתיית ארבע הכוסות עלולה לגרום לו מחלה שבגללה יצטרך לשכב במיטה –
פטור 489. והוא הדין באכילת מצה או מרור 490. ומותר לכתחילה לשתות יין מבושל, יין צימוקים או מיץ ענבים 491.
רעד. מי שאכל מצה בליל הסדר או שתה יין כדי לצאת ידי חובתו, והקיא מיד לאחר שאכל (או שתה), הרי כיון שבית הבליעה נהנה מהם, נחשב לו הדבר כאכילה (או שתיה) ויצא ידי חובתו, ואינו צריך לחזור ולאכול (או לשתות) 492. אולם אינו רשאי לברך ברכת המזון עד שיחזור ויאכל כזית מצה 493.
460. סי' תסו משנה ברורה ס"ק ב ושעה"צ ס"ק ו.
461. שמירת שבת כהלכתה פרק מ סע' עד.
462. שם. שו"ת אג"מ או"ח ח"ב סי' צב וח"ג סי' סב. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' תסו ס"ק א (עמ' רסא-רסו).
463. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, לב אברהם ח"ב עמ' כא.
464. סי' תעה משנה ברורה ס"ק ט. וראה לעיל הערה 325.
465. מהא דסי' תפב משנה ברורה סוס"ק ו.
466. סי' תעה משנה ברורה ס"ק יא וביה"ל ד"ה כזית.
467. סי' קנח סע' ב.
468. סי' קפד סע' ו.
469. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א וראייתו מהא דסי' תעז סע' ב. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' תעז ס"ק א1 (עמ' רעב) הסבר ל"תנאי".
470. כף החיים סי' תעג ס"ק קט וראה בנשמת אברהם שם ס"ק א2 (עמ' רעב).
471. ועדיף לאכול כזית מרור שבאכילתו יש מצוה דרבנן ומברכים עליו מלאכול אפיקומן שאינו אלא לזכר – שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.
472. משנה ברורה סי' תעז ס"ק א.
473. משנה ברורה ס"ק יז. וכן פוסק הבן איש חי שנה א פ' בהעלותך סע' ב. ועיין בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' קעח ס"ק א (עמ' פד).
474. משנה ברורה סי' רעד ס"ק א.
475. כף החיים סי' תעז ס"ק י.
476. משנה ברורה סי' תעז ס"ק ז ושעה"צ ס"ק ו.
477. הגר"ע יוסף שליט"א, חזון עובדיה עמ' קפח. וראה שם שכותב שגם לא יברך "בורא פרי הגפן" על כוס רביעי אף לנוהגים לברך בכל שנה. והוסיף לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שזה רק אם כבר ברך "בורא פרי הגפן" על כוס של ברכת המזון או על כוס שני.
478. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
479. סי' תפה מגן אברהם ס"ק א.
480. רמ"א סי' תפא סע' ב.
481. או"ח סי' תעב סע' יד.
482. סי' תעג משנה ברורה ס"ק א.
483. סי' תסא סע' ד ביה"ל ד"ה יוצא. וראה מה שכתבתי לעיל חאו"ח סי' תריב ס"ק א בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לגבי השיעור של כזית מצה בליל הסדר.
484. שו"ת בנין ציון סי' כט.
485. עיין פרטי דינים במשנה ברורה ס"ק יח.
486. משנה ברורה ס"ק כ.
487. מגן אברהם ס"ק ז. משנה ברורה ס"ק יח. אולם לא ישרה אותה מעת לעת – משנה ברורה ס"ק יז.
488. סי' תעב סע' י.
489. משנה ברורה ס"ק לה.
490. חזון עובדיה עמ' קעג. ולגבי חולה הסובל ממחלת צליאק – ראה לעיל חאו"ח סי' רעג ס"ק א.
491. שם עמ' קכה.
492. שו"ת תורה לשמה או"ח סי' קכה.
493. שם. בן איש חי שנה א פ' חקת סע' יג.