דיני הרופא בשבת – מלאכות המותרות

מלאכות המותרות

 

ו. חולה שיש בו סכנה ואפילו ספק סכנה – אם זמנו בהול וחייבים להגיש לו טיפול מיד (דהיינו תוך זמן קצר) צריכים לעשות לו כל מה שצריך ללא שינוי וללא היסוס, וכמו שעושים בחול, ועל זה נאמר: והזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים 29. אך אם אין זמנו בהול, צריכים בכל מקרה ומקרה לשאול שאלת חכם איך ובמה מותר לחלל את השבת. ואם אי אפשר להשיג בשבת רב שיכול לפסוק לרופא מה ואיך לעשות בחולה שיש בו סכנה, צריך הרופא לעשות עבור החולה כל דבר שלדעתו יועיל לו לרפאותו, אפילו באיסורי תורה, ואפילו אם קיים ספק אצל הרופא אם מותר לעשות בשבת את הדבר, או שצריכים (מבחינת ההלכה) לחכות עד מוצאי שבת 30. ולגבי יולדת ראה הפרק "הריון ולידה" (סע' ס).

 

ז. תולה פסיכיאטרי קשה – כגון הסובל מדיכאון עמוק וכו' – ויש חשש שעלול לסכן את עצמו או את אחרים, מוגדר כחולה שיש בו סכנה ומחללים עליו את השבת לפי הצורך.

 

ח. סכנת אבר. מותר ליהודי לטפל בחולה כזה לפי הצורך, גם אם יצטרך לעבור על איסורי תורה. זאת כיון שבדרך כלל סכנת אבר, ללא טיפול מתאים, עלולה לגרום לפיקוח נפש 31. ועיין להלן סע' קיא.

 

ט. כשיש סכנה לעין, ואפילו רק עין אחת, מחללין את השבת אפילו באיסורי תורה כיון שהוא נחשב כתולה שיש בו סכנה 32.

 

י. חולה שאין בו סכנה. לעת הצורך, מותר ליהודי לעבור רק על איסורי דרבנן ועדיף על ידי שינוי 33. ואם אי אפשר – אף בלא שינוי 34. ומותר לבקש מגוי שיעשה לחולה כל צרכיו הרפואיים ואפילו באיסורי תורה, אם צריך לכך 35.

            ילד, עד גיל תשע או עשר – לפי מצב התפתחותו – התירו חכמינו ז"ל לעשות בשבילו (אם נוגע לבריאותו), כל מה שהתירו לעשות עבור חולה שאין בו סכנה, אם אמנם יש צורך בכך ואין אפשרות לעשות זאת אלא על ידי חילול שבת 36.

 

יא. מקצת חולי. אסור לישראל לעבור על שום איסור עבור חולה כזה, אפילו באיסורי דרבנן וכל שכן באיסורי תורה, וגם אסור לחולה עצמו לקחת תרופות. ומותר לבקש מגוי לחלל עליו את השבת באיסורי דרבנן בלבד 37. וראה פרטי דינים בנשמת אברהם 38.

 

יב. וחשוב לזכור – בכל חילול שבת לשם חולה (לפי פרטי דינים הנ"ל) – את דברי האור החיים הקדוש הכותב 39: שהמחלל שבת על חולה, אין זה קרוי חילול, אדרבא זה קרוי שמירת שבת, עכ"ל.

 

29. או"ח סי' שכח סי' ב ו-יג.

30. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

31. ראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' שכח ס"ק מו (עמ' קצה).

32. סי' שכח סע' ט ומשנה ברורה ס"ק כב.ותמיד יש חשש סכנה של כל הגוף.

33. או"ח סי' שכח סע' יז ומשנה ברורה ס"ק נז.

34. משנה ברורה ס"ק קב.

35. שם ומשנה ברורה ס"ק מז.

36. שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ז סע' ב.

37. סי' שז סע' ה ומשנה ברורה ס"ק כא.

38. כרך ד חלק או"ח הקדמה לסי' שכח (עמ' לג-לט).

39. שמות לא,יג.