נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

דיני הרופא בשבת – תפלה

, "דיני הרופא בשבת – תפלה" דיני הרופא בשבת ויום-טוב, עמ' 30.

דיני הרופא בשבת – תפלה

תפלה

 

קמו. מותר לשתות מים קודם תפלת שחרית 285, והוא הדין תה או קפה 286, אך אסור לשתות אפילו מים הן קודם קידוש של ליל שבת 287 והן קודם הקידוש של שבת בבוקר לאחר תפלת שחרית 288, ואין בזה הבדל בין איש לאשה 289.

 

קמז. רופא שיצטרך להיכנס לניתוח ארוך ולא הספיק להתפלל, ואם לא אוכל עכשיו יצטרך להישאר בצום שעות מרובות – מותר לו לאכול, אך יקדש לפני שיאכל 290. וטוב אם לפחות יברך תחילה את ברכת התורה ויקרא את הפרשה הראשונה של קריאת שמע 291. אם יספיק להתפלל, מוטב שיתפלל שחרית ומוסף, יקדש קידוש היום ויאכל 292.

 

קמח. רופא תורן רשאי לאכול ולשתות רק עד חצי שעה לפני עמוד השחר 293, ורופאה מותר לה לאכול עד עמוד השחר 294. אחר עמוד השתר, יטול ידיו שלש פעמים בלא ברכת "על נטילת ידים" 295. ואם הטיל מים לפני כן ונגע במקומות המכוסים שבגוף 296, יברך "על נטילת ידים" ו"אשר יצר" 297, ויתפלל שחרית, ואפילו לפני הנץ החמה אם מוכרח 298. וכן אם ישן בתחילת הלילה גם יברך "על נטילת

ידים" 299.

            מותר להתפלל שחרית עד סוף ד' שעות (זמניות) שהן שליש היום. אם יודע שלא יהיה לו זמן להתפלל אחרי הנץ החמה, מותר, בדיעבד, להתפלל משעלה עמוד השהר 300.

 

קמט. רופא שנקרא באמצע התפלה כדי לטפל בחולה שיש בו סכנה (או ספק סכנה), חייב לצאת מבית הכנסת אפילו באמצע תפלת שמונה עשרה או קריאת התורה, ואף אם בשל כך יעבור זמן התפלה 301. אם שב מקריאתו ועדיין הוא בתוך הזמן שהיה מתפלל אותה תפלת שמונה עשרה וגם לא דיבר בינתיים, חוזר לתחילת הברכה שפסק בה כשנקרא, או ל"רצה" אם הפסיק תפלתו בשלוש הברכות האחרונות. אך אם שהה כדי הזמן שהיה אורך לו לגמור את כל תפלת שמונה עשרה, או אם דיבר בינתיים, או אם הפסיק תפלתו בשלוש הברכות הראשונות, חוזר לראש התפלה 302. ואם אינו יכול לחזור לתפלתו עד לאחר גמר זמנה של אותה תפלה (למשל, תפלת שתרית), יתפלל שמונה עשרה פעמיים בתפלה הבאה (היינו תפלת המנתה) – הראשונה כתפלת מנחה והשניה כתשלומין לתפלת שחרית 303. ומעיקר הדין – רופא, והוא הדין רופאה, העסוקים בטיפול בחולה – פטורים מלהתפלל בציבור או אפילו ביחידות (ואשה פטורה תמיד מתפילה בציבור). אך, אם אפשר, יאמר לפחות את ברכת התורה ופרשה ראשונה של קריאת שמע, וכשיתפנה מעיסוקו יתפלל כרגיל, אם לא עבר זמן קריאת שמע ותפלה, או בדיעבד – עד חצות היום 304.

 

קנ. רופא שהתחיל לנתח או לבצע כל פעולה רפואית אחרת לפני זמן התפלה ולא גמר עד שעבר זמנה של אותה תפלה אינו צריך להתפלל תפלת תשלומין. אך אם התחיל רק אחרי שהגיע זמנה של אותה תפלה, חייב בתפלת תשלומין 305.

 

קנא. רופאה, די לה – לדעת הרמב"ם – אם תתפלל תפלה קצרה בלבד 306, ואז מותרת אף בסעודה. ולדעת הרמב"ן – צריכה להתפלל שחרית קודם האכילה 307 אם אפשר 308.

 

 

285. או"ח סי' פט סע' ג.

286. שמירת שבת כהלכתה פרק נ"ב סע' ט.

287. או"ח סי' רעא סע' ד.

288. או"ח סי' רפט סע' א.

289. משנה ברורה שם ס"ק ו.

290. או"ח סי' רפט סע' א בביאור הלכה ד"ה חובה.

291. שמירת שבת כהלכתה פרק מ סע' מה.

292. שם פרק נ"ב סע' יד והערה נה.

293. ראה או"ח סי' פט משנה ברורה ס"ק כז.

294. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, לב אברהם חלק ב עמ' כ הערה על סע' יא.

295. או"ח סי' ד סע' יג.

296. סי' ד משנה ברורה ס"ק ל.

297. שם משנה ברורה ס"ק ל.

298. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

299. כתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א מהא דמשנה ברורה סי' ד ס"ק לב ו-לג.

300. או"ח סי' פט סע' א.

301. שו"ת ציץ אליעזר חלק ט סי' יז פרק ז וחלק י סי' יג.

302. סי' קד במשנה ברורה ס"ק טז וסי' סה במשנה ברורה סוס"ק ב.

303. סי' קח סע' ב. וכיון שבשעת חובתו היה חייב, דהיינו עוד קודם שנקרא לחולה, הרי שמתחייב בתשלומין – וראה בשו"ע כאן סע' ח  ובמשנה ברורה סי' צג ס"ק ח.

304. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' לח ס"ק ו (עמ' יג).

305. סי' צג משנה ברורה ס"ק ח.

306. והיינו שבח, תפילה והודאה בקיצור – כתב לי מו"ר הגרי"י  נויבירט שליט"א. ראה רמב"ם הלכות תפלה פרק א הלכה ב.

307. משנה ברורה סי' קו ס"ק ד וראה שו"ת יביע אומר חלק ו סי' יז.

308. הוסיף לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

 

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.