דיני הרופא ביו"ט – סוכות

סוכות

 

קסג. בלילה הראשון, אסור לאכול אפילו כזית לחם (27 גרם) מחוץ לסוכה, ובו יוצא ידי חובת ישיבה בסוכה באכילת כזית פת תוך כדי אכילת פרס שהוא 4-2 דקות ומברך עליו "לישב בסוכה". ואם יכול, בודאי מן הנכון שיאכל יותר מכביצה (54 גרם) כדי לצאת לכל הדעות 329.

 

קסד. רופא-תורן בבית החולים חייב לקדש ולאכול לפחות כזית (27 גרם) לחם בסוכה בלילה הראשון, מצאת הכוכבים עד חצות 330. לא אכל לפני חצות, חייב לאכול בסוכה גם אחרי חצות אך אז לא יברך ברכת "לישב בסוכה" אלא אם כן אכל שיעור לחם יותר מכביצה (דהיינו קצת יותר מ54- גרם) 331. ויאכל את הכזית תוך כדי "אכילת פרס" (4-2 דקות) 332. במה דברים אמורים, כשנמצאת סוכה במקום עבודתו ויכול בקלות להיכנס בה כדי לאכול סעודתו, או לפחות לקדש ולאכול כזית לחם, מבלי לפגוע בטיפול בחולים. אולם אם אין סוכה בבית החולים, או אפילו יש בו סוכה אך הוא טרוד בעבודתו וחייב להימצא במחלקה, פטור הוא מלאכול בסוכה 333. ואם עובד עמו רופא נוסף ובאותו זמן נדרש רק אחד מהם לשהות במחלקה – חובה על כל אחד מהם לאכול בסוכה כשחברו ממשיך בעבודתו במחלקה 334.

 

קסה. בלילה הראשון אינו יוצא ידי חובתו אלא בכזית לחם אך לא בעוגה 335.

 

קסו. רופאה פטורה, ככל אשה, מישיבה בסוכה 336.

 

קסז. אין לאכול לפני שקיים מצות נטילת לולב 337, אך רופא העסוק בעבודתו ולא יוכל להיפנות כדי לקיים מצוה זו עד שעה מאוחרת ביום וקשה לו אם לא יאכל, רשאי לקדש ולאכול לאחר שהתפלל תפלת שחרית, ולפחות יברך ברכת התורה ויקרא פרשה ראשונה של קריאת שמע 338.

 

קסח. היה טרוד בעבודתו ולא קידש וגם לא שמע קידוש בלילה הראשון וכן לא בירך ברכת שהחיינו (אפילו מתוך שכחה), אזי בארץ-ישראל, כשנזכר, מברך שהחיינו במשך כל ימי חול המועד, ובחו"ל במשך כל היום הראשון של החג. ואם לא בירך בליל יום-טוב שני של גלויות (בתוץ-לארץ) – יברך, כשנזכר, במשך כל ימי חול המועד 339.

 

329. סי' תרלט משנה ברורה ס"ק כב.

330. סי' תרלט סע' ג.

331. משנה ברורה שם ס"ק כו.

332. משנה ברורה שם סוס"ק כב.

333. סי' תרמ סע' ג. ועיין במשנה ברורה שם ס"ק יא.

334. משנה ברורה ס"ק י.

335. משנה ברורה סי' תרלט ס"ק כא.

336. סי' תרמ סע' א. וראה פרטי דינים במשנה ברורה שם ס"ק א ובשמירת שבת כהלכתה פרק מח סע' ח בנוגע לברכת "לישב בסוכה".

337. סי' תרצב מגן אברהם ס"ק ז ומשנה ברורה סוס"ק טו.

338. ראה בשמירת שבת כהלכתה פרק מ סע' מה.

339. או"ח סי' תעג משנה ברורה ס"ק א.