נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

דיני הרופא ביו"ט – שמיני עצרת, שמחת תורה, פסח

, "דיני הרופא ביו"ט – שמיני עצרת, שמחת תורה, פסח" דיני הרופא בשבת ויום-טוב, עמ' 34.

דיני הרופא ביו"ט – שמיני עצרת, שמחת תורה, פסח

שמיני עצרת

 

קסט. ראה סעיף קסת לגבי ברכת שהחיינו.

 

שמחת תורה

 

קע. ראה סעיף קסח לגבי ברכת שהחיינו בחוץ-לארץ.

 

 

פסח

 

קעא. רופא הנקרא בליל הסדר לטפל בחולה שיש בו סכנה או חשש סכנה, או הנמצא בתורנות בבית החולים, וחושש שמשום טרדתו לא יספיק לקיים את מצוות ליל הסדר, כולן או חלקן, לפני חצות הלילה – חייב לטפל בחולה ואפילו אם ברור לו שבשל כך לא יוכל לקיים שום מצוה ממצוות הסדר. אמנם אם יכול להיפנות אזי ינהג כדלקמן, לפי הזמן העומד לרשותו:

 

1. אם לרשותו רק זמן מועט ואינו יכול עתה לאכול סעודתו, ינסה לפחות לקדש על כום יין, ויקרא את הקטע "עבדים היינו" וכו' שהוא עיקר החיוב בסיפור יציאת מצרים שמצוותו מן התורה. ואם אפשר גם יוסיף את הקטע "רבן גמליאל היה אומר וכו'" שהוא מצוה מן המובחר 340. וכן, אם אפשר, יברך ברכת "אשר גאלנו" וישתה כוס שני. לאחר מכן יטול ידיו בברכה ויברך "המוציא" ו"על אכילת מצה" על שלוש מצות, ויאכל מצה כשיעור שני זיתים (54 גרם), כל אחד בכדי "אכילת פרס" (4-2 דקות) 341, אחד לשם מצות מצה ואחד לשם אפיקומן 342, ובדיעבד די בכזית אחד בלבד 343. אמנם, במקרה שאוכל רק כזית אחד של מצה, יטול ידיו מבלי לברך "על נטילת ידים" 344. ויברך ברכת המזון אפילו אם אכל רק כזית מצה 345. בזמן אכילת המצה יתנה תנאי שאם מאוחר יותר, לפני חצות הלילה, יתאפשר לו להמשיך בסעודתו – שאכן יוכל להמשיך בה כשאכילת הכזית הראשון מן האפיקומן תיחשב לו כאכילת מצה באמצע סעודה, ואם לא יספיק – אז באכילת מצה עתה יצא כבר ידי חובתו גם לשם אפיקומן. ואם חוזר לאכול סעודתו, אז יחזור ויאכל מצה לשם אפיקומן בסוף סעודתו 346.

 

2. אם יש לו יותר פנאי, אזי אחרי אכילת המצה יאכל כזית מרור בכדי אכילת פרס בברכת "על אכילת מרור" [בלי ברכת "בורא פרי האדמה" 347]. ואם יש לו זמן נוסף – יאכל כזית שני של מצה לשם אפיקומן 348, ואם אפשר שני זיתים 349 (עם "תנאי" כדלעיל), יברך ברכת המזון ואם אפשר, ישתה גם כוס שלישי לאחר ברכת המזון.

 

3. בכל מקרה, כאשר הוא מתפנה מעיסוקו עוד לפני חצות הלילה, יקרא את כל יתר ההגדה כפי שנוהג בכל שנה. אם לא הספיק בראשית הערב, גם יברך ברכת "אשר גאלנו" וישתה כוס שני, ויברך עליו "בורא פרי הגפן" (גם לדעת מרן השולחן ערוך, שכן כבר הסיח דעתו לאחר הכוס הראשון מחמת טרדתו). לגבי המשך סעודתו – אם לא בירך ברכת המזון מקודם, וגם לא הסיח דעתו עקב טרדתו, יכול לחזור ולהמשיך בסעודתו (כשהתנה מקודם וכדלעיל) 350. אמנם אם כבר בירך ברכת המזון או אם הסיח דעתו, יצטרך לחזור וליטול ידיו בברכה ולברך ברכת המוציא על שתי מצות (ללחם משנה) כבכל סעודת חג 351. בגמר סעודתו יחזור ויאכל אפיקומן (לפי התנאי שהתנה קודם לכן) ויברך ברכת המזון. ואם לא שתה כוס שלישי מקודם, ישתה עתה, כנהוג, ויגמור הסדר כרגיל בכל שנה.

 

4. אם מתפנה מעיסוקו רק לאחר חצות הלילה ינהג כפי שכתבנו בסעיף הקודם אך יברך ברכת "אשר גאלנו" ללא שם ומלכות 352. וכן יאכל כזית מרור ללא ברכת "על אכילת מרור". ולגבי חתימת ההלל בברכה – אם הוא אשכנזי, יברך 353, אך אם הוא בן עדות המזרח – לא יברך 354.

 

5. לא התפנה לפני חצות לקיים מצוה ממצוות הלילה, אלא רק אחרי חצות – ינהג את כל מנהגי הסדר, אולם לא יברך לא "על אכילת מצה" וגם לא "על אכילת מרור". ישתה כל ארבע הכוסות כל אחת ואחת במקומה ויברך "בורא פרי הגפן" על כוס ראשון ושלישי בלבד 355, ולבסוף ברכה אחרונה על היין. ולגבי ברכת "אשר גאלנו" ו"יהללוך", ראה לעיל ס"ק 4.

 

קעב. אם לא קיים מצוות הסדר ועבר עליו כל הלילה, אין לו תשלומין 356.

 

קעג. כל הדינים הנ"ל זהים גם לגבי סדר ליל שני בתוץ-לארץ 357.

 

קעד. אחד הרופא ואתד הרופאה נוהגים בכל הדינים השייכים לליל הסדר 358.

 

קעה. היה טרוד בטיפול בחולים ולא קיים כלל מצוה ממצוות הסדר וגם לא בירך שהחיינו, אזי בארץ-ישראל מברך את ברכת שהחיינו כאשר נזכר, במשך כל ימי החג, כולל ביום-טוב האחרון. ובחוץ-לארץ מברך במשך כל היום הראשון של החג, ואם לא בירך בליל יום-טוב שני של גלויות, מברך שהחיינו כאשר נזכר, במשך כל ימי החג, כולל ביום-טוב האחרון (יום השמיני) של החג 359.

 

 

340. הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, לב אברהם ח"ב עמ' כא.

341. סי' תעה משנה ברורה ס"ק ט.

342. מהא דסי' תפב משנה ברורה סוס"ק ו.

343. סי' תעה משנה ברורה ס"ק יא וביה"ל ד"ה כזית.

344. סי' קנח סע' ב.

345. סי' קפד סע' ו.

346. שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א וראייתו מהא דסי' תעז סע' ב. וראה בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' תעז ס"ק א1 (עמ' רעב) הסבר ל"תנאי".

347. כף החיים סי' תעג ס"ק קט. וראה בנשמת אברהם שם ס"ק א2 (עמ' רעב).

348. ועדיף לאכול כזית מרור שבאכילתו יש מצוה דרבנן ומברכים עליו, מלאכול אפיקומן שאינו אלא לזכר – שמעתי ממו"ר הגרי"י  נויבירט שליט"א.

349. משנה ברורה סי' תעז ס"ק א.

350. משנה ברורה ס"ק יז. וכן פוסק הבן איש חי שנה א פ' בהעלותך סע' ב. ועיין בנשמת אברהם כרך א או"ח סי' קעח ס"ק א (עמ' פד).

351. משנה ברורה סי' רעד ס"ק א.

352. כף החיים סי' תעז ס"ק י.

353. משנה ברורה סי' תעז ס"ק י ושעה"צ ס"ק ו.

354. הגר"ע יוסף שליט"א, חזון עובדיה עמ' קפח. וראה שם שכותב שגם לא יברך "בורא פרי הגפן" על כוס רביעי אף לנוהגים לברך בכל שגה. הוסיף לי מו"ר הגרי"י נויבירט שזה רק אם כבר בירך "בורא פרי הגפן" על כוס של ברכת המזון או על כוס שני.

355. שמעתי מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

356. סי' תפה מגן אברהם ס"ק א.

357. רמ"א סי' תפא סע' ב.

358. או"ח סי' תעב סע' יד.

359. סי' תעג משנה ברורה ס"ק א.

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.