שיבוט אדם

ו. שיבוט בני אדם פרשנות המקרא רקע היסטורי רקע מדעי גישה יהודית-הלכתית עקרונית

הגישה העקרונית-רעיונית לשיבוט אדם

מקורות והערות

[1] תוספתא סנהדרין ח ד-ו;
[2] על הגישה המפורטת בנידון – ראה לעיל, סימן ב;
[3] ספר יצירה פ"ו וספר הבהיר אות נח, על הפסוק 'ואת הנפש אשר עשו בחרן';
[4] סנהדרין סה ב – רבא ברא גברא. וראה על כך באורות הקודש להראי"ה קוק ח"ב אות לג; הגרי"ד סולובייציק, איש ההלכה – גלוי ונסתר, תשל"ט, עמ' 84. אמנם הפירוש של רש"י שהאמוראים בראו בעלי חיים על ידי ספר יצירה איננו מקובל על כל המפרשים, ולדוגמא ראה ר"ח ויד רמה שם שפירשו שהיה באחיזת עיניים, וכן כתב ר' יהודה אלברצלוני בפירושו לספר יצירה ק"ג, בשם רב האי גאון;
[5] מאירי סנהדרין סז ב;
[6] שו"ת חכם צבי סי' צג; שו"ת שאילת יעבץ ח"ב סי' פב;
[7] כגון הריב"א וא"ע (כמבואר בפירוש המיוחס לרב סעדיה גאון לספר יצירה פ"ב מ"ד-מ"ה), שלמה אבן גבירול (כמבואר במצרף לחכמה ד"ט ע"ב), ור' אליהו בעל שם הזקן אב"ד ק"ק חעלם (כמבואר בשו"ת חכ"צ סי' עג). וכן הסיפור על הגולם מפראג (וראה בהוספות פסקי החזו"א על משנה ברורה לסי' נה, שספק אם הסיפור כולו נכון, עיי"ש) . ואגב, ראה בשו"ת חשק שלמה חיו"ד סי' צח, שבהמה שנבראת על ידי ספר יצירה מותרת משום בשר בחלב, ועל כן האכיל אברהם אבינו את המלאכים בשר בחלב, משום שברא את הבקר על ידי ספר יצירה, והוא-הדין לחלב שנחלב מבהמה כזו שאין לו דין חלב;
[8] כן שמעתי בשם הגרי"ש אלישיב. וראה גם במאמרו של הרב א.צ. רבינוביץ, תחומין, ב, תשמ"א, עמ' 504 ואילך;
[9] קידושין ל ב;
[10] ראה שמות ז יא-יב; סנהדרין סז ב;
[11] ראה באריכות לעיל, סימן ב;
[12] שבת סז א;
[13] מאירי סנהדרין סז ב;
[14] ראה לעיל הע' 3 ואילך;
[15] ראה שו"ת חכם צבי סי' צג; שו"ת שאילת יעבץ ח"א סי' מא; שם ח"ב סי' פב; שו"ת דברי משולם סי' י; גבורות שמונים אות נב; גליון הש"ס להגר"י ענגיל סנהדרין יט ב; שו"ת צפנת פענח ח"ב סי' ז; ברכי יוסף או"ח סי' נה אות ד; עיקרי הד"ט או"ח סי' נ אות טו; פ"ת יו"ד סי' סב סק"ב; חזו"א יו"ד סי' קטז סק"א. וראה באריכות בשו"ת רבבות אפרים ח"ז סי' שפה; ספר מערכי לב (זאב לב), עמ' שפט ואילך;
[16] בראשית ט ו;
[17] ראה רש"י סנהדרין סז ב ד"ה עסקי. וראה עוד מהרש"א סנהדרין סה א;
[18] וראה Rabbi MJ Broyde, J Halacha Contemporary Soc, XXXIV, Fall 1997, pp. 27ff, שמסיק בפשיטות שאין לראות במערכת יחסים אלו תאומים-זהים אלא מערכת הורה-צאצא;
[19] קידושין עג א; רמב"ם איסורי ביאה טו כא. וראה שו"ת שרידי אש ח"ג סי' ה;
[20] רמב"ם איסורי ביאה טו כט, ובמ"מ שם;
[21] הרב י. שילת, תחומין, יח, תשנ"ח, עמ' 137 ואילך;
[22] ראה – Rabbi MJ Broyde, J Halacha Contemporary Soc, XXXIV, Fall 1997, pp. 27ff; שו"ת במראה הבזק ח"ד סי' קכז;
[23] וראה עוד בנידון – שו"ת במראה הבזק ח"ד סי' קכז; נ. רקובר, שנה בשנה, תשס"ב, עמ' 105 ואילך; הרב י. שפרן, קובץ הציונות הדתית, מוקדש לזכרו של הרב ד"ר יוסף בורג, תשס"א, עמ' 108 ואילך. וראה עוד היבטים משפטיים והלכתיים ביחס לשיבוט אדם במאמרו של מ. דרורי, תחומין, א, תש"מ, עמ' 280 ואילך;
[24] וראה מה שכתב בנידון בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט"ו סימן מה אות ד.

 

 

* # *