נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

עצמות וצלעות

, "עצמות וצלעות" אנצקלופדיה הלכתית רפואית [ערכים ישנים], עמ' 8.

עצמות וצלעות

ז. עצמות וצלעות

פרשנות המקרא רקע מדעי העצמות במקרא ובחז"ל פרטי דינים מקורות והערות

 

[1] בראשית מט יד; משלי יז כב; איוב מ יח;
[2] במדבר כד ח; צפניה ג ג;
[3] כגון – עצם היום הזה (ויקרא כג יד; יהושע י כז), כעצם השמים (שמות כד י), עצמי ובשרי (בראשית כט יד). וכן במשנה בכורות ו ט;
[4] דברים ח יז; איוב ל כא;
[5] ישעיה מ כט; שם מז ט;
[6] אהלות א ח;
[7] על פירוט מספר העצמות שנימנו בחז"ל, והתאמתם לידע הרפואי בימינו – ראה התלמוד וחכמת הרפואה, עמ' 234 ואילך; פרויס, עמ' 60 ואילך; אנציקלופדיה תלמודית, כרך א, ע' אברים (א), עמ' קטו-ז. וראה לעיל ברקע המדעי;
[8] מו"ק כה א; ב"ק לא ב; נידה כז ב-כח א; שם נו א;
[9] רש"י נידה נו א ד"ה שלדו. ולעתים משמש כשם נרדף לנבלה – ב"ק לא ב וברש"י שם. בימינו השלד הוא שם כולל לעצמות הגוף המייצבים את הגוף וקובעים את צורתו;
[10] חולין נח א. אמנם ראה ירושלמי שבת א ג, שכל בריה שאין לה גידין ועצמות איננה חיה יותר מששה חדשים;
[11] פסחים פה א; זבחים צז ב. וראה איוב כא כד. וראה עוד באנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מהדורה א, כרך ד, ע' מערכת העצבים, עמ' 205-204; 
[12] נידה לא א;
[13] נידה נה א;
[14] ב”ק סט א;
[15] שמות כב ט; ויקרא כא יט; שם כב כב; שמו"א ד יח; יחזקאל ל כא-כב; שם לד ד;
[16] כלים י ב;
[17] נידה כד ב;
[18] משלי יב ד; שם יד ל; חבקוק ג טז;
[19] ראה דעת מקרא משלי יב ד, הע' 8; 
[20] תנחומא יתרו ח;
[21] ברכות לב א; גיטין ע א;
[22] ערוה"ש או"ח שכח מ; שמירת שבת כהלכתה לג יז. וראה דעת תורה סי' שכח סע' מז; שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' טו פ"י סק"י;
[23] שמירת שבת כהלכתה לג יח;
[24] שמירת שבת כהלכתה לה ה;
[25] ראה שמירת שבת כהלכתה, פט"ז הע' לז-לח;
[26] שם לח ו;
[27] ראה אוצה"פ סי' יז סקקצ"ט, לוח הסימנים אות' ו-כג; פו-פח; קטז-קכ; קכב-קלב;
[28] נזיר נב א-ב; רמב"ם טומאת מת ב ח-י. וראה אנציקלופדיה תלמודית, כרך ו, ע' גלגלת, עמ' סא-סג, בדיני טומאה הנוגעים לגולגולת;
[29] אהלות ב א-ג; ברכות מא א; רמב"ם טומאת מת ג א-ב;
[30] מו"ק ה ב; רמב"ם טומאת מת ח ט;
[31] אהלות ב ג; שבת יד ב; רמב"ם טומאת מת ב טז;
[32] רמב"ם פיהמ"ש אהלות שם, ורמב"ם טומאת מת שם. וראה בגדר המושג הזה באנציקלופדיה תלמודית, כרך ב, ע' ארץ העמים, עמ' קצו ואילך;
[33] רמב"ם טומאת מת י א;
[34] ר"ש, רא"ש ורע"ב אהלות יח ב;
[35] אהלות ב ג; פסחים צב א; רמב"ם טומאת מת ב טז; שם ג ב;
[36] רמב"ם אבל ב יד, על פי נזיר מג ב. וראה בנו"כ הרמב"ם שם;
[37] שבת קמג א; רמב"ם שבת כו טז; טושו"ע או"ח שח כז;
[38] מ"ב שם סקק"י;
[39] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בס' שמירת שבת כהלכתה פי"ב הע' צא;
[40] שבת פא א; רמב"ם שבת יח יב;
[41] שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' עו-עז;
[42] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשמירת שבת כהלכתה פ"א סי"ח אות ד. וראה בשו"ת אגרות משה שם, מו"מ עם הגרש"ז אויערבאך בנידון;
[43] חולין מג א; טושו"ע יו"ד כט א;
[44] ש"ך שם סק"ט;
[45] חולין נב א-ב; רמב"ם שחיטה י א-ב; טושו"ע יו"ד נד א-ב;
[46] חולין שם; רמב"ם שם; טושו"ע שם ג-ד;
[47] רמ"א שם ג;
[48] תורת הבית הארוך בית ד שער א; רא"ש חולין פ"ח סי' ל, ור"ש תרומות ה ט, דעה א; טור יו"ד סי' צט, בשם י"א;
[49] או"ז ע"ז פ"ה סי' רעז; רמ"א יו"ד צט א, בשם יש מחמירים;
[50] רא"ש חולין שם ור"ש תרומות שם; טושו"ע יו"ד צט א; רמ"א שם, במקום הפסד;
[51] רא"ה בבדק הבית בית ד שער א; ש"ך שם סק"א;
[52] חולין קיז ב; רמב"ם מאכלות אסורות ד יח;
[53] תו"כ ויקרא יא יא. וראה רמב"ם שם, שהביא דין זה בעצמות בהמה, חיה ועוף, ולא הזכיר עצמות דגים;
[54] חולין קיד א; רמב"ם מאכלות אסורות ט ו; טושו"ע יו"ד פז ו;
[55] ש"ך שם סקכ"ב; פרי תואר שם סקט"ו;
[56] באה"ט שם סקי"ט; חכמת אדם מ ו;
[57] פרמ"ג יו"ד סי' פז בשפ"ד סקכ"ב; דרכ"ת שם סקק"א;
[58] ב"ח יו"ד סי' סב;
[59] שמות יב מו; במדבר ט יב;
[60] פסחים פד א-ב; ירושלמי פסחים ז ב; רמב"ם קרבן פסח י א-ב;
[61] פסחים שם; רמב"ם שם ג;
[62] פסחים שם; רמב"ם שם ה;
[63] פסחים שם; רמב"ם שם ה. וראה בהשגת הראב"ד שם;
[64] פסחים שם; רמב"ם שם ט;
[65] ירושלמי פסחים ז יג; רמב"ם שם ד. וראה עוד בדיני שבירת עצם בקרבן פסח במנ"ח מ' טז;
[66] מכילתא שמות יב ח;
[67] תו"כ ויקרא ז יז;
[68] זבחים לה א;
[69] פסחים פג א; חולין קכה א; רמב"ם אבות הטומאות ח ד;
[70] חולין עז ב; רמב"ם אבות הטומאות א ז;
[71] משנה עוקצין ב ב;
[72] ביצה ז א; רמב"ם אבות הטומאות ג י. וראה בכס"מ שם. וראה עוד רש"י ומאירי ביצה שם; משל"מ מאכלות אסורות ח ו;
[73] רמב"ם טומאת מת ב ה; שם ג י. וראה פסחים פד ב; חולין קכה א;
[74] משנה פרה ג יא;
[75] דברים יח יא;
[76] לפי רש"י ידוע הוא שם חיה, ולפי הרמב"ם ידוע הוא עוף;
[77] סנהדרין סה ב; רמב"ם ע"ז ו ב;
[78] סנהדרין סח ב; רמב"ם ע"ז ו א. וראה בלח"מ שם;
[79] ספרי במדבר יט יד; רמב"ם הקדמה לסדר טהרות; רמב"ם כלים א א;
[80] חולין כה ב; רמב"ם כלים א ב;
[81] שבת כח א;
[82] ר"ש, רא"ש ורע"ב כלים יז יד;
[83] ספרי, חולין ורמב"ם שם;
[84] משנה כלים יז יג; רמב"ם טומאת מת ו א.

 

* # *

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.