תאומים

לא. תאומים רקע מדעי תאומים במקרא, בחז"ל ובפוסקים           חז"ל הכירו במנגנון היצירה של תאומים זהים: שני אחים תאומים, טיפה אחת היתה ונחלקה לשנים [5]. כמו כן ידעו חז"ל על ההבדל בין תאומים זהים ('שפיר אחד'), לבין תאומים שונים ('שני שפירים') [6]. פרטי דינים מקורות והערות

 

[1] וראה רמב"ם יסודי התורה ג ו, שגלגל המזלות הוא הגלגל התשיעי. וראה עוד רמב"ם קידוש החודש יא ח-ט;
[2] מזלות החודשים, ובכללם מזל תאומים של חודש סיוון, מוזכרים לראשונה בספר יצירה, וראה עוד בפרקי דרבי אליעזר פ"י;
[3] שה"ש ד ה;
[4] ראה ש. קוטק, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 240 ואילך, על שבטים אפריקאיים ואינדיאנים שונים;
[5] יבמות צח א; נידה כז א;
[6] משנה אהלות ז ה;
[7] נידה כז א;
[8] יבמות יב ב;
[9] ירושלמי יבמות ה ג;
[10] ראה בספר Feldman D: Birth Control in Jewish Law, 3rd ed, 1995, pp. 183-186, ביחס לשיטות המפרשים ביישוב עמדת חז"ל בנידון;
[11] ראה א. שטינברג, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 232 ואילך, על פי גינת וורדים, חלק א, גן המלך, סי' קל. והסביר שם, שלכן נחלקו רבי מאיר וחכמים אם לחשוש למיעוט זה כסיכון, עיי"ש;
[12] ראה בשו"ת נובי"ת חאבהע"ז סי' פא. ואף שהביא שם דעת רופא בן-זמנו שהם נוצרים משתי ביאות, צדק הנוב"י שהאמת היא שהם נוצרים מביאה אחת, עיי"ש;
[13] פסוקנו, ופירוש הרשב"ם שם; [13] בראשית רבה כב ג. וראה סנהדרין לח ב;
[14] וראה בפירוש אברבנאל בראשית ד א, שאינו זר אצל הטבע שתלד האשה ד' או ה' וולדות, גם עד שבעה אמרו חכמי הרפואה שהוא אפשר;
[15] סדר הדורות;
[16] הפסוק שלפנינו;
[17] ראה א"ע בפסוקנו;
[18] בראשית רבה פס"ג ופפ"ה. וראה רש"י ותרגום יונתן בפסוקנו;
[19] ס' לקוטי תורה בסוף שו"ת ישועות מלכו עה"פ בראשית כה כב;
[20] רבנו בחיי בראשית כח ה;
[21] סדר עולם רבה, פ"ב;
[22] בראשית רבה (מהד' תיאודור-אלבק) פב ח; פס"ז וישלח לה יז; רש"י עה"פ בראשית לז לה. וראה פדר"א לט;
[23] ב"ב קכג א; בראשית רבה פט ט;
[24] בראשית לח כז-ל;
[25] בראשית רבה פפ"ה; רש"י עה"פ בראשית לח כז;
[26] בראשית שם. וראה בתו"ש בראשית פל"ח אות קכז ואות קלא, במחלוקת הראשונים מי משניהם היה הבכור;
[27] ראה א"ע שם;
[28] רד"ק בראשית מא נ;
[29] יבמות סה ב;
[30] ראה שו"ת חוט המשולש סי' מט; גינת וורדים ח"א גן המלך סי' קל. וראה במאמר א. שטינברג, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 232 ואילך;
[31] שיר השירים רבה ה ג;
[32] שמות רבה א ז; תנחומא פקודי ט; רש"י עה"פ שמות א ז. וראה במדרש רבה שמות שם, שיש הסבורים שאף ילדו שתים-עשרה בכרס אחד. וראה בהסבר התופעה בפירוש שד"ל עה"ת שמות יב לז. וראה עוד בא"ע פירוש הארוך, שמות א ז, שכתב שראה רביעיה, ושלדעת הרופאים אפשר להגיע עד שביעיה;
[33] ברכות סג ב (לעומת הבבלי הנ"ל ראה ירושלמי יבמות ד יב). וראה בס' שער השמים, מאמר שמיני דמ"ז ע"ב (הובא במאמרו של ד. מרגלית, קורות, ו, עמ' 686), על תשעה יילודים. וראה שם, שנקראו חזירים, כי מין החזיר מוליד על הרוב בנים רבים. וראה מאמרו של ש. קוטק, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 240 ואילך, הע' 1, תיאורים היסטוריים על לידות מרובי עוברים;
[34] עירובין יח א;
[35] ראה עוד – שו"ת שבות יעקב ח"א סי' ד; א. שטינברג, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 246 ואילך;
[36] מנחות לז א;
[37] אמנם יש שהבינו סוגיא זו כמתייחסת לאדם אחד עם כפל ראשים, שכן דנו בענין זה ביחס לשאלה בהלכות טריפה של 'כל יתר כנטול דמי' – ראה שו"ת חכם צבי סי' עז; שו"ת חת"ס ליקוטים סי' ט; שו"ת באר יצחק ח"ג סי' יח; חזו"א יו"ד סי' קפג, ועוד. וראה עוד במאמר א. שטינברג, שם, על מקורות ארכיאולוגיים קדומים ביחס לאנשים עם ראשים כפולים;
[38] שער השמים, מאמר שמיני (הובא על ידי ד. מרגלית, קורות, ו, עמ' 686). וכתב שם: 'וזה ראינו בעינינו בעיר הזאת';
[39] שער השמים, שם, בשם אבן סינא. וכתב שם, שהן חיו ובגרו, ואחת רצתה להינשא, אבל התאומה המחוברת סירבה מבושת גילוי ערוותה, והתקיים דיון משפטי מי מהן העיקרית לקבלת החלטות כאלו, עיי"ש;
[40] שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רמה. וכתב שם, שראה תאומים אלו באיטליה כשהיו בני כ"ה שנה. וראה שם, שדן בדינו של התאום הקטן, שהוא כדין גוסס;
[41] שו"ת שבות יעקב ח"א סי' ד. וראה שם, שהתיאור הוא משנת תסח"ל (1738), והמחבר מעיד שהוא עצמו ראה את שני הנערים-התאומים הללו;
[42] ראה שו"ת הלכות קטנות ח"א סי' רמט; שו"ת דברי מרדכי כ"י סי' קו, הובא בדרכ"ת סי' נ סקט"ז;
[43] שו"ת מהר"י מינץ סי' ט;
[44] שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קעד;
[45] שו"ת שבות יעקב ח"א סי' ט;
[46] שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' כח;
[47] שו"ת שבט הלוי, שם; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו במאמרו של א. ארנד, בדד 5:5, 1997;
[48] שו"ת שבט הלוי, שם;
[49] שו"ת חכם צבי סי' לא;
[50] שו"ת אגרות משה, חיו"ד ח"ג סוסי' קא;
[51] העיטור הל' מילה ח"ד והמהרי"ט, הובאו דבריהם בשו"ת הריב"ש סי' שפד; שו"ת דרכי נועם חיו"ד סי' כז (וכתב שכן הוא המנהג במצרים); שו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' רנ. וראה מאמרו של א. ארנד, בדד 5:5, 1997 שכתב בהע' 40, שכן היתה דעת הגרש"ז אויערבאך, וכתב להמתין מעט בין שתי הבריתות ;
[52] שו"ת הרשב"א ח"א סי' שפב; שו"ת מהר"ם מרוטנברג, ח"ד סי' ז; שו"ת הרא"ש כלל כו סי' ד; שו"ת בנימין זאב סי' רלד; שו"ת מבי"ט ח"א סי' קיז; שו"ת הריב"ש שם; שו"ת התשב"ץ ח"ב סי' מב; יש"ש חולין פ"י; שו"ת פרח מטה אהרן ח"ב סי' לב; יעב"ץ, הל' מילה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב, בהסכמתו לספר אוצר הברית, ח"א עמ' יג-טו;
[53] שו"ת מבי"ט שם;
[54] שו"ת התשב"ץ שם;
[55] שו"ת בנימין זאב שם;
[56] טושו"ע יו"ד שעד ט, לפי דעת הלבוש שם; שו"ת מהר"ם מלובלין סי' סז;
[57] שו"ת מהר"ם מינץ סי' נה. וראה באריכות בט"ז שם סק"ד; ש"ך שם סק"ט; ביאור הגר"א שם סקי"ב; חי' רעק"א שם; ישועות מלכו חאבהע"ז סי' צד. וראה בגשר החיים ח"א פי"ט אות ג סק"ד, שרוב האחרונים נקטו כך להלכה, וכן מסתבר;
[58] רש"י בכורות מח א ד"ה האב;
[59] טושו"ע יו"ד שה כב. וראה באריכות במהרי"ט אלגזי, בכורות ריש פ"ח אות ס;
[60] בכורות מח א; רמב"ם, בכורים יא כ; טושו"ע יו"ד שה כה. וראה סיכום מצבים שונים של תאומים לענין פדיון הבן במשל"מ בכורים יא כ-ל;
[61] טושו"ע יו"ד שה כב;
[62] שו"ת שבות יעקב ח"א סי' ד;
[63] נשמת אברהם חיו"ד סוסי' שה;
[64] פסק הלכה של הגר"מ פיינשטיין – ראה Rabbi MD Tendler: Responsa of Rav Moshe Feinstein, Vol 1, 1996, pp. 125ff; בד קודש ח"ד סי' נב; א. שטינברג, אסיא, ב, תשמ"א, עמ' 246 ואילך.

 

* # *