נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

צולע / קטע

, "צולע / קטע" אנצקלופדיה הלכתית רפואית [ערכים ישנים], עמ' 36.

צולע / קטע

לו. צולע וחיגר

רקע מדעי החיגר במקרא ובחז"ל פרטי דינים מקורות והערות

 

[1] ויקרא כא יח; שמו"ב ט יג; איוב כט טו. וראה שמו"ב ד ד, הפעולה היא להיפסח;
[2] שמות יב כז;
[3] מל"א יח כא. וראה ברמב"ן עה"ת דברים ב כג, בשם המכילתא, על תיקרי ותסחתי אלא ופסעתי, מלשון פסיעה ודילוג, בחילוף אותיות חי"ת בעי"ן;
[4] ראה תרגום אונקלוס ותרגום יונתן ויקרא כא יח; דברים טו כא;
[5] ספר השורשים להרד"ק, ע' חגר;
[6] ראה רש"י תהילים יח מו, בשם דונש;
[7] שמות ד י, תרגום ירושלמי חגר פום חגר ממלל;
[8] שמות ו יב, תרגום חגר ממלל;
[9] ראה שמות יב יא, שם כט ט, שמו"א כה יג;
[10] שד"ח, מע' חי"ת כלל קכ, בשם שושנים לדוד;
[11] וכפי שמשמע במשנה פאה ח ט, שמופיע גם חיגר וגם פיסח;
[12] ראה בפת"ש אבהע"ז סי' קלו סק"ח; תוס' רעק"א, פאה ח ט;
[13] כן כתב הא"ע משלי כו כז, וכן משמע מהרמב"ן עה"ת ויקרא כא כ;
[14] קהלת יעקב לרי"ט אלגזי, לשון חכמים אות רמא;
[15] רש"י ומהרש"א, סנהדרין קה א; רשב"ם עה"ת בראשית לב כט;
[16] שד"ח שם, בשם בית דוד;
[17] תויו"ט ותפא"י פאה ח ט. וראה בתוס' רעק"א שם;
[18] שד"ח שם, בשם שו"ת מבעל טיב גיטין;
[19] שד"ח שם, בשם נחמד למראה; לחם שמים להיעב"ץ על פאה ח ט. וראה בנידון בפתח הדביר, ח"ב סי' רכה אות טז, ובאנציקלופדיה תלמודית, כרך יב, ע' חגר, הע' 12;
[20] לחם שמים שם, בפירוש ב, ובמור וקציעה סי' רכה. וראה באנציקלופדיה תלמודית שם הע' 13, מה שהקשה על כך;
[21] מלבי"ם, ויקרא כא יח. וראה עוד על חיגר ופיסח בשו"ת מבעל טיב גיטין סי' ה;
[22] פסוקנו, וכן. וראה ברש"י סוכה נג א ד"ה איטלע, שמשמע שצולע הוא חיגר;
[23] ליקוטי שו"ת חת"ס, ח"ו סי' כא; העמק דבר, דברים טו כא;
[24] מלבי"ם, ויקרא כא יח;
[25] במדבר כג ג;
[26] סוטה י א;
[27] רש"י שם ד"ה שפי;
[28] בראשית מט יז;
[29] סוטה שם;
[30] רש"י שם ד"ה שפיפון;
[31] שמו"ב ד ד;
[32] מלבי"ם, ויקרא כא יח;
[33] שמות ט לא;
[34] רש"י ברכות נח ב ד"ה קטע;
[35] שמו"ב ד ד, וראה בספרו של פרויס, בתירגומו של רוזנר, עמ' 230, שהפגיעה היתה בחוט בשדרה. וראה בחולין נא א, שגרירת רגלים יכולה להיות על רקע של פגיעה בחוט השדרה;
[36] חיגרין מפני מה הויין, מפני שהופכים את שולחנם (נדרים כ א), והיינו שמשמשים שלא כדרכם;
[37] ר"ן נדרים שם;
[38] תנא דבי אליהו רבה, יח;
[39] פאה ח ט;
[40] תנחומא, נח ט. וראה רש"י קהלת ט ב;
[41] פסוקנו;
[42] שבת לג ב, וברש"י שם;
[43] סוטה י א;
[44] סוטה שם;
[45] שמו"ב ד ד;
[46] שם ט יג;
[47] שם יט כז;
[48] פרויס, עמ' 230;
[49] מל"א טו כג; 
[50] סוטה י א. וראה עוד ברד"ק שמו"ב ג כט מחזיק בפלך;
[51] מל"ב כג כט. ובתרגום יונב"ע 'חגירא', וכן במו"ק כח ב;
[52] תענית כא א;
[53] סוכה נג א. וראה בראשית רבה, לט יח. וראה עוד בתענית כה א ובתוס' שם ד"ה הא, סיבה נוספת לכך שלוי היה חיגר;
[54] בראשית רבה עח ח;
[55] ירושלמי מגילה א י;
[56] ויקרא רבה יח ד. וראה גם בבמדבר רבה ז א; תנחומא יתרו ח;
[57] סנהדרין צא א. וראה רש"י פסחים סח סוע"א;
[58] כגון טושו"ע או"ח שא יז. ובלשון המקרא 'מחזיק בפלך' (רש"י שמו"ב ג כט);
[59] שבת סה ב. וראה תוס' שם ד"ה הקיטע;
[60] שבת סו א. וראה רש"י שם ד"ה ואם;
[61] שבת שם, וברש"י שם ד"ה סמוכות;
[62] שבת שם;
[63] תוספתא ב"ק ט א. וראה בסמ"ע סי' תכ סק"כ;
[64] רמב"ם, זכיה ומתנה ח א. וראה במ"מ שם, ובספר הירושלמי המבואר, לאאמו"ר, הערות וחידושים, חגיגה פ"א אות ב;
[65] ראה רא"ש ברכות פ"ט סי' כג; שו"ע או"ח מו ח;
[66] רמ"א או"ח מו ח; ערוה"ש שם יג;
[67] ראה הירושלמי המבואר, הערות וחידושים, חגיגה פ"א אות ב;
[68] הרב ע. בצרי, תחומין, ד, תשמ"ג, עמ' 455;
[69] שו"ת אגרות משה, חאו"ח ח"ב סי' לב;
[70] ברכות נח ב; ירושלמי ברכות ט א; רמב"ם ברכות י יב; טושו"ע או"ח רכה ט. ובראבי"ה ברכות סי' קמו, בשם הירושלמי מהפך הגירסא, אך בירושלמי שלפנינו הוא כמו בבבלי. וראה עוד בהגה' רעק"א או"ח סי' רכה ס"ט, ובשו"ת באר משה ח"ב סי' קיב אות ז;
[71] אבודרהם, הל' ברכות שער ח;
[72] שו"ת הראב"ד סי' רב; טושו"ע רכה ט; מ"ב שם סקכ"ז. וראה בדברי חמודות ברכות פ"ט אות לב;
[73] ראה מאירי ברכות נח ב;
[74] טושו"ע או"ח שא יז;
[75] שמירת שבת כהלכתה, פי"ח סי"ג;
[76] הגרי"י נויבירט, הובאו דבריו בנשמת אברהם, ח"ד חאו"ח סי' שא סק"ג;
[77] שו"ת ציץ אליעזר, חי"ח סי' לד;
[78] הגרי"ש אלישיב, הובאו דבריו בנשמת אברהם, שם;
[79] שו"ת בנימין זאב, ח"ב סי' רח; שו"ת אגרות משה, חאו"ח ח"ד סי' צ; ילקוט יוסף, שבת, כרך ד סי' שכח ספ"ט. וראה בס' שולחן שלמה ח"א סי' שא סקי"א(א);
[80] שמירת שבת כהלכתה, פי"ח סט"ו. ואע"פ שבשו"ע או"ח סי' שא סע' טו נפסק לאיסור, אין הדבר כן בתותבות שבימינו;
[81] שו"ת שמחת כהן ח"ז סי' מב; שו"ת יביע אומר ח"ט חאו"ח סי' לה. וכמבואר בטושו"ע או"ח שז ה;
[82] שו"ת ישכיל עבדי ח"ג חאו"ח סי' יט; שו"ת שואל ונשאל ח"ג סי' קיח;
[83] שו"ת מנחת יצחק, ח"ב סי' קיד סק"ג; שמירת שבת כהלכתה, פל"ד סכ"ז; שולחן שלמה ח"א סי' שא סקי"ג(א). וראה עוד בשו"ת הר צבי חאו"ח ח"א סי' קע; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' צ; שו"ת תשובות והנהגות ח"ד סי' פח;
[84] שו"ת חלקת יעקב ח"א סי' סו; שמירת שבת כהלכתה, שם; במראה הבזק, ח"ג סי' מב;
[85] שו"ת שרידי אש ח"ב סי' כה. וראה באריכות בשו"ת מעשה חושב, ח"ג סי' יא;
[86] שמירת שבת כהלכתה, שם;
[87] שולחן שלמה ח"א סי' שא סקי"ג(ג); במראה הבזק, ח"ד סי' לח-לט;
[88] כתובות עז א; רמב"ם אישות כה יא; טושו"ע אבהע"ז קנד ד;
[89] רמ"א שם;
[90] באה"ט שם סקי"א;
[91] ראה תענית ד א; כתובות יז א. וראה בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' רכה, בענין משודכת עם רגל מעץ;
[92] כנה"ג אבהע"ז סי' קסט, בסדר חליצה אות מה;
[93] שו"ע אבהע"ז קסט לה דעה ב. וראה בשיטות הראשונים באנציקלופדיה תלמודית, כרך טו, ע' חליצה, עמ' תרלט, והע' 357. וראה עוד בהרחבה בדיני קיטע לחליצה בשו"ת רעק"א סי' צח; שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' סט-עא;
[94] מאירי יבמות קב א; ב"י אבהע"ז קסט, בדעת הרמב"ם;
[95] שו"ת עזרת כהן סי' קט, בדעת המאירי;
[96] ראה בירור שאלה זו באריכות בשו"ת שרידי אש, ח"ג סי' מט, בדעת גדולי האחרונים – שבות יעקב, בית מאיר, חת"ס, הגר' חיים עוזר גרודזנסקי, וכן כתב באו"ז סי' תרסה, בשם ריב"ן;
[97] שו"ת שרידי אש, שם. וכתב שם, שהסכימו לעצה זו הגרי"א הרצוג, הגרצ"פ פרנק, והגרמ"י ברייש. וראה עוד בכתבי הגרי"י וויינברג, סי' לח-מ;
[98] שו"ת שרידי אש, ח"ג סי' קכא. וראה עוד בעניין יבם קיטע במאמרו של הרב מ. נהרי, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 404 ואילך;
[99] רש"י יבמות קו א ד"ה ישיבתה. וראה בביאור הגר"א אבהע"ז סי' קסט סקמ"ד;
[100] ויקרא כא יח; תו"כ אמור פרשה ג; ירושלמי מגילה א י; רמב"ם ביאת המקדש ז ט;
[101] סנהדרין עא א; רמב"ם ממרים ז י;
[102] מאירי, סנהדרין שם;
[103] שו"ת חות יאיר סוסי' קסז;
[104] ספרי דברים כב יט; כתובות לט א; רמב"ם נערה בתולה א ג; טושו"ע אבהע"ז קעז ג;
[105] ילקוט שמעוני, דברים יט כא; רש"י דברים כ א. וראה הירושלמי המבואר, לאאמו"ר, חגיגה, הערות וחידושים אות ב;
[106] סוטה כז א-ב; רמב"ם סוטה ב ב-ג;
[107] חגיגה ג א; רמב"ם חגיגה ב א. וראה בלח"מ שם, שהרמב"ם שינה את מקור הפטור ממה שכתבה הגמרא;
[108] חגיגה שם. וראה בשו"ת הגרי"א הרצוג, חאו"ח ח"א סי' טו אות ב;
[109] חגיגה ט א, מחלוקת; רמב"ם חגיגה ב ח. וראה במנ"ח מ' תפט;
[110] מנ"ח מ' תצ;
[111] מנ"ח מ' תריב;
[112] תוס' פסחים ג ב ד"ה מאליה;
[113] מל"מ קרבן פסח א א; מנ"ח מ' ה סק"ז;
[114] שבת סו א. וראה במל"מ בית הבחירה ז ב, ובתויו"ט שבת ו ח, שהרמב"ם לא הביא דינים אלו. וראה בס' מים חיים, ובס' הר המוריה על הל' בית הבחירה פ"ז אות ג, מה שיישב את הרמב"ם;
[115] שבת סו א; רמב"ם כלים כה יט;
[116] ירושלמי סנהדרין ח ה. וראה בבלי סנהדרין לו ב, ורמב"ם סנהדרין ב ו, שהדיינים צריכים להיות מנוקים מכל מומי הגוף;
[117] ירושלמי סנהדרין ח ה;
[118] שו"ת חת"ס חאבהע"ז ח"ב סי' צג;
[119] רמ"א אבהע"ז סי' קסט, בסדר חליצה ס"א;
[120] שו"ת מלמד להועיל ח"ג סי' נב;
[121] הירושלמי המבואר לאאמו"ר, חגיגה, הערות וחידושים אות ב;
[122] מלאכי א ח; רמב"ם ביאת המקדש ז ט;
[123] ב"ק עח ב; רמב"ם גנבה ב ט.  

 

* # *

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.