עבד עברי

מקורות והערות

[1] קידושין יז א; רמב"ם עבדים ב ה. וראה בכס"מ ומשל"מ שם. וראה עוד בקצוה"ח סי' שלג סק"ט;
[2] רמב"ם עבדים ב ה. וראה בכס"מ שם;
[3] מכילתא דרשב"י שמות כא ב; א"ע שמות כא יא, בשם גאון, הוא רס"ג; רמב"ם עבדים ב יב. וראה באור שמח שם; תורה תמימה שמות כא אות כה; תו"ש מילואים לכרך יז עמ' רלב-ד;
[4] קידושין כה א; רמב"ם, עבדים ה ה; טושו"ע יו"ד רסז כז. וראה ברמב"ם שם שלא גרס "ראשי" אצבעות;
[5] קידושין כה א, מחלוקת בביצים; רמב"ם עבדים ה ד. וראה בלח"מ שם; מקנה קידושין שם; משך חכמה ויקרא כב כה. וראה ברא"ש קידושין שם, ובכס"מ עבדים שם, שלהלכה אין הבדל בין אם כרת הביצים ועודן תלויות בכיס, לבין אם ניתקן מהכיס לגמרי;
[6] קידושין כד ב; רמב"ם עבדים ה יב; טושו"ע יו"ד רסז לו. וראה פירוש הרשב"א והראב"ד המובא ע"י הרשב"א שם. וראה ש"ך שם סקמ"ו, וביאור הגר"א שם סקע"ד. וראה עוד באור שמח עבדים ה יב; צפנת פענח איסורי ביאה יב יא. וראה מאמרו של א. אפטוביצר, סיני, יא, תש"ב-ג, עמ' ט ואילך, שהלכות אלו תלויות במחלוקת אם עובר ירך אמו או לא;
[7] שמות כא ו;
[8] קידושין טו א; רמב"ם עבדים ג ט;
[9] רמב"ם, עבדים שם, ובכס"מ. וראה מכילתא משפטים, פר' ב, וקידושין כא ב – בגובה של אוזן. וראה עוד מלבי"ם שמות פכ"א אות לד;
[10] ובאיזה צוויים מדובר – מצינו גירסאות חלוקות: בבבלי קידושין כב ב – 'כי לי בני ישראל עבדים'; בירושלמי קידושין א ב – 'לא יהיה לך אלהים אחרים'; במכילתא שמות משפטים פר' ב – 'לא תגנב'. וראה בתו"ש שמות כא אות קלא;
[11] קידושין כא ב; רמב"ם עבדים ג ח;
[12] קידושין כב א; רמב"ם עבדים ג יא;
[13] מנ"ח מ' מב;
[14] בכורים, ד ה; רמב"ם עבדים, ד א, ובמשל"מ שם. ועי' בפי' הבה"ג ומנחת בכורים שם. וראה בתו"ש שמות כא אות קיא, השיטות השונות באריכות;
[15] ב"מ פ א; רמב"ם מכירה טו יג; טושו"ע חו"מ רלב יט;
[16] מכילתא שמות, כא ד;
[17] טו"א חגיגה ב א ד"ה כאן; תוס' רעק"א חגיגה פ"א אות ד; מרכבת המשנה חובל ד יב; שו"ת אחיעזר ח"ג סוסי' סד;
[18] מנ"ח מ' לד;
[19] גיטין מג א. ותימה שהרמב"ם לא הביא דין זה.

* # *