נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

כישוף

, "כישוף" אנצקלופדיה הלכתית רפואית [ערכים ישנים], עמ' 70.

כישוף

פרשנות המקרא מקורות והערות

 

[1] וראה על גדרי הכישוף ועל דיני כישוף בס' החינוך מ' סב, ובטור יו"ד סי' קעט. וראה באריכות באנציקלופדיה תלמודית, כרך א, ע' אחיזת עינים, עמ' תס ואילך, בשיטות הפוסקים בהגדרת כישוף;
[2] סנהדרין סז ב;
[3] דברים יח י-יא;
[4] שמות ז יא. וראה סנהדרין סז ב;
[5] ירמיה כז ט;
[6] ראה פסחים קי ב-קיא א; סנהדרין סז ב;
[7] ראה סנהדרין שם. וראה באריכות בפירוש אברבנאל, שמות ז ח – "אבל יקשה לי איך יהיה מעשה שדים מבלי כשפים, ואיך יהיה הכשפים מבלי שדים, ואם שניהם כאחד, איך הבדילו ביניהם". ליישוב שאלתו ראה מה שכתב אברבנאל שם י. וראה רמב"ן דברים יח ט; דרשות הר"ן, ד; שלטי הגבורים ע"ז כז א; נשמת חיים, מאמר שלישי, פי"ב-י"ג; שו"ת נחלת שבעה ח"ב סי' עו;
[8] בפסוקנו. וראה רש"י עה"פ על פי מכילתא וסנהדרין סז א; חינוך מ' סב. וראה עוד מל"ב ט כב; נחום ג ד;
[9] סנהדרין סז א;
[10] דברים יח י-יא; רמב"ם ע"ז יא טו;
[11] רמב"ן דברים יח ט;
[12] פיהמ"ש לרמב"ם ע"ז ד ז; רמב"ם ע"ז יא טז;
[13] כגון טושו"ע או"ח ג ג,יא; שם תלג ז; טושו"ע יו"ד שפז ב. וראה עוד שו"ת ר"ח או"ז סי' קמד; שו"ת גור אריה יהודה חיו"ד סי' עח; שו"ת טוטו"ד מהדו"ג ח"ב סי' מו;
[14] סנהדרין יז א; מנחות סה א. לפי רש"י הכוונה שידעו להשתמש באופן ממשי בכוחות כישוף, כדי להעניש בשעת הצורך, ולפי תוס' מנחות שם ד"ה בעלי, ורמב"ם סנהדרין ב א, הכוונה שיכירו את תורות הכישוף, כדי לשפוט את העוסקים בדבר זה;
[15] שו"ת בנימין זאב סי' קכו; יש"ש יבמות פ"ו סי' לח;
[16] שו"ת צמח צדק חאבהע"ז סי' ו;
[17] שו"ת נחלת שבעה ח"ב סי' עו. וראה עוד שו"ת בית שלמה חאבהע"ז סי' טו; שו"ת חות יאיר סי' צב; שו"ת מהרי"ט ח"ב סי' רו; שו"ת יכין ובועז ח"א סי' קכב;
[18] שו"ת נחלת שבעה ח"ב סי' עו;
[19] תרומת הדשן, פסקים וכתבים, סי' צו. וראה מה שכתב עליו בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' תפה. וראה עוד בס' מנחת אשר, בראשית, סי' ח אות א;
[20] שו"ת רש"ל סי' ג, ויש"ש חולין פ"ח סי' יב; ש"ך יו"ד סי' קעט סק"א. וראה שו"ת ציץ אליעזר חכ"ב סי' מה;
[21] ב"י יו"ד סי' קעט;
[22] שו"ת משכנות יעקב חיו"ד סי' מא. וכן משמע מב"י יו"ד סוסי' קעט, על פי הזוהר, ומנ"ח מ' תקיא בסופו. וראה עוד בנידון בראש יוסף חולין קה ב; שו"ת בנין ציון ח"א סי' סז; שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' פ;
[23] ס' החינוך, מ' סב, על פי שבת סז א. וראה עוד ברמב"ן שמות ז יא;
[24] ראה מאירי סנהדרין סז ב;
[25] ראה שמות ז יא-יב; סנהדרין סז ב;
[26] ספר החינוך מ' סב;
[27] כן היא שיטת הרמב"ם בפיהמ"ש ע"ז ד ז, במשנה תורה, ע"ז יא טז, ובמו"נ ג לז, הסבור שעניין הכישוף "אין ההיקש נותן אותם כלל, ולא יאמין השכל שהם יחייבו דבר כלל וכו', כי כל מכשף הוא עובד ע"ז", "ודברים הללו כולם דברי שקר וכזה הן וכו', ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו". וכן כתב הר"ח בסנהדרין סז ב, "שאין לכשפים פעולה כי אם מה שיגזור השי"ת, וחיוב מכשף הוא מפני שעבר על גזירת הקב"ה לעשות מה שמנע ממנו". וראה בכס"מ ע"ז יא טו בשיטת הרמב"ם, ובאריכות באנציקלופדיה תלמודית, כרך א, ע' אחיזת עינים, עמ' תס ואילך, בשיטות הפוסקים בהגדרת כישוף;
[28] רמב"ם מו"נ שם;
[29] כך הכריעו הרמב"ן (דברים יח ט), הרשב"א (שו"ת ח"א סי' תיג), רבנו בחיי (שמות כב יז), ספר החינוך (מ' סב, ומ' תקיא), והגר"א (יו"ד סי' קעט סקי"ג);
[30] רמב"ן שמות ז יא;
[31] שבת סז א;
[32] ספר החינוך, מ' סב. וראה עוד באנציקלופדיה תלמודית, כרך ז, ע' דרכי האמורי, עמ' תשו ואילך. וראה בטושו"ע יו"ד רצז ג, שאין איסור כלאי זרעים לצורך רפואה;
[33] מאירי סנהדרין סז ב.

 

* # *