כתובת קעקע
צב. כתובת קעקע
ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני ה' [ויקרא יט כח]
יחידי בתורה
אסור לקעקע כתובת קעקע על העור [1]. האיסור מן התורה הוא דווקא אם שרט את בשרו, ומילא מקום השריטה בצבע [2], אבל אם כתב ולא קיעקע, או קיעקע ולא כתב – יש אומרים, שאינו אסור מן התורה, אבל אסור מדרבנן [3]; יש אומרים, שבתנאים אלו מותר לכתחילה [4]; ויש אומרים, ששרט ולא מילא בצבע, אסור מדרבנן, אבל כתב על העור ולא שרט, מותר לכתחילה [5].
נחלקו הפוסקים אם האיסור תלוי בסדר הדברים, היינו אם דווקא קעקע קודם, ואחר מילא צבע, או דווקא כתב קודם ואחר קיעקע, או שאין הבדל בסדר הדברים [6].
יש אומרים, שהאיסור מן התורה הוא דווקא אם קיעקע אותיות, אבל אם עשה סתם רישומים או צורות, אין איסור תורה בכך [7], ולשיטה זו חייב גם באות אחת, ואפילו בשאר לשונות; ויש אומרים, שחייב מן התורה בכל צורה של קיעקוע, ולאו דווקא באותיות [8].
איסור קיעקוע הוא בין אם עשה כן ביד, ובין אם עשה כן בכלי [9].
יש מי שכתב, שלכל הדעות מותר לכתוב על העור בכתב שאינו מתקיים ומתכווין למוחקו, כגון שכותב על ידו בעט מספר טלפון או כתובת [10].
יש מי שכתב, שאין איסור לכתוב כתובת קעקע על גוי [11].
איפור קבוע סביב העינים והפה שעושות נשים בדרך של קיעקוע – אסור [12].
מי שעבר על האיסור ושם כתובת קעקע על גופו, וחזר בתשובה, נכון להשתדל ולהסיר כתובת קעקע זו, שלא תהא מזכרת עוון; ואפילו אם חקק על גופו את השם המפורש, מותר להסירו בעזרת קרני לייזר [13].
אשה שעברה כריתת שד בגלל גידול ממאיר, או כריתת שד מונעת בחשד לממאירות עתידה, מקובל כיום לשחזר בניתוח פלסטי את מבנה השד על ידי העברת קטע עור ושומן מדופן הבטן התחתונה, או העברת עור ושומן מהעכוז, או העברת שריר עור ושומן מהגב. יש גם אפשרות לשחזר את השד על ידי החדרת תותבות של חומר מרחיב רקמה מתחת לשריר החזה, ומתיחה והרחבה הדרגתית עד הגודל הרצוי. השיחזור יכול להתבצע מיידית לאחר ניתוח הכריתה, או בשלב מאוחר יותר. לשיחזור השד יש מספר יתרונות: שיפור ההתמודדות הנפשית של החולות, שיפור תדמית הגוף, ושיפור במיניות.
על מנת להשלים את השיחזור, מקובל לקעקע צורת פיטמה ליד העוקץ המשוחזר, והקיעקוע נעשה בדרך של שריטה ומילוי בצבע. יש מי שסובר, שבשעת הדחק, כגון באשה צעירה, שיש חשיבות פסיכולוגית לשחזור מלא של השד, מותר לעשות כן, אלא שעדיף לעשות זאת על ידי גוי, ובהרדמה מלאה של האשה, שאז אין היא מסייעת כלל [14].
מקורות והערות
[1] פסוקנו; סהמ"צ ל"ת מא;
[2] מכות כא א; רמב"ם ע"ז יב יא; טושו"ע יו"ד קפ א;
[3] תוס' גיטין כ ב ד"ה בכתובת; ב"ש סי' קכד סקט"ז; תפא"י מכות פ"ג אות מה;
[4] מנ"ח מ' רנג סק"א, בדעת המ"מ ע"ז יב ז; פתשגן הכתב להגר"ח קנייבסקי סי' יח, בדעת הרא"ש והמאירי;
[5] ראה בפתשגן הכתב, שם; שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' קיא;
[6] ראה רמב"ם ע"ז יב יא; ריב"ן, מאירי וריטב"א, מכות כא א; ב"ח וש"ך יו"ד סי' קפ סק"א; סמ"ק מ' עב; כל בו סי' צז; מנ"ח מ' רנג סק"א; קיצור שו"ע קסט א; פתשגן הכתב סי' א-ב;
[7] שו"ת מעיל צדקה סי' לא; שו"ת תועפות ראם סי' שלח; קרבן אהרן על ספרא, קדושים פרשה א (ו יא); שו"ת מוצל מאש ח"א סי' נא. וכן משמע מס' החינוך, מ' רנג;
[8] ראב"ד ור"ש משאנץ, על הספרא שם; מנ"ח שם; יד הקטנה על רמב"ם ע"ז פ"ו במנחת עני אות פז; ערוך לנר מכות כא א;
[9] ריטב"א מכות כא א. וראה בירור הלכה מכות שם (אות ה);
[10] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ה חיו"ד סוסי' קפ. וראה רש"י על הפסוק בויקרא וכן ריב"ן מכות כא א שכתבו שהקיעקוע נראה בו כל הימים, משמע שדווקא קיעקוע קבוע אסור;
[11] שו"ת נובי"ת חאבהע"ז סי' קלה. וראה בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' רכב אות כג, בדיני כתיבת קעקע בשבת;
[12] שו"ת להורות נתן ח"י חיו"ד סי' סד; שו"ת מגילת ספר חיו"ד סי' טז; שו"ת נתיבות אדם סי' מג. והביא שם בשם הגר"ש וואזנר (כן כתב בשו"ת שבט הלוי ח"י סי' קלז) והר"ח קנייבסקי, שאף הם אסרו לכל הפחות מדרבנן. וראה עוד מאמרו של הרב הרב ב. שרגא, תחומין, יח, תשנ"ח, עמ' 110 ואילך;
[13] הרב א. בקשי-דורון, תחומין, כב, תשס"ב, עמ' 387 ואילך;
[14] תשובת הגר"י זילברשטיין במכתבו אלי, בשם הגרי"ש אלישיב. טעמו – על פי שיטת המעיל צדקה סי' לא, שאין אפילו איסור דרבנן אם כתובת הקעקע איננה באותיות אלא בצורות בלבד.* # *