נשמת אברהם / אורח חיים סימן א

אורח  חיים

 

הלכות הנהגות אדם בבוקר

 

סימן א  דין השכמת הבוקר

 

סעיף א  יתגבר כארי לעמוד בבוקר (א) לעבודת בוראו, שיהא הוא מעורר השחר. הגה ועכ"פ לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין. הגה  (ב) שויתי ה' לנגדי תמיד, הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כ"ש כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב"ה, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה', מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד, ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי"ת. גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) לעבודת בוראו. כתב המ"ב [1] כי לכך נברא האדם כמו שאמר הכתוב כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וגו', ואף אם ישיאנו יצרו בחורף לומר איך תעמוד בבוקר כי הקור גדול או ישיאנו בקיץ לומר איך תעמוד ממטתך ועדיין לא שבעת משנתך, יתגבר עליו ואל ישמע לו ויחשוב בנפשו אלו היה נצרך לעמוד לשרת לפני מלך ב"ו כמה היה זהיר וזריז לעמוד בהשכמה להכין עצמו לעבודתו, כ"ש וק"ו בן בנו של ק"ו לפני ממ"ה הקב"ה.

                  (ב) שויתי ה' לנגדי תמיד. כתב התשובה מאהבה [2]: שמתי תמיד כאלו השם מתנגד לי, אם טוב לי אם רע לי, דרך משל אם טוב לי שהון ועושר בביתי ונכסים רבים, אז אמרתי אולי כל העושר הזה כנגדי לרעתי ויקוים בי מקרא שכתוב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, ונאמר עושר שמור לבעליו לרעתו [3], אם רע לי שאני עני ואביון, אז אמרתי עלי אמרו ז"ל אין אדם נעשה רש למטה אלא אם כבר נעשה רש למעלה, ואמר הרעותי את מעשי וקפחתי את פרנסתי וז"ש שויתי ד' שמתי ודמיתי ד' עלי כאלו הוא תמיד לנגדי ורחוק ממני וכו' היוצא מזה אשרי אדם מפחד תמיד.

                  וממשיך שם : ולכך קראו הטור והשו"ע הראשון בשם אורח חיים, שמו נאה לו, זה השלחן אשר לפני ד' ויאכלו וישתו ויחזו את האלוקים, עליו הנהגות והדינים אשר יעשה אותם האדם וחי לעולם, ולא יהיה כאיש עור הרגיל לאכול בלי נטילה ובלי ברכה, וכן הלכתא רבתי לשבתא וכו' מה טוב אם ילמדו שו"ע אורח חיים אז תפקחנה עיני עורים ולא יהיו חשובים כמתים ולא כאשר ראיתי כמה שאין תורתם אומנותם לומדים בכל יום עלה אחת מגמרא ואינם יודעים דיני ברכות הנהנין וכו' והיינו דאז"ל במדרש דרשוני יחיו יש לך חיך גדול מתוק מזה, עכ"ל. וכ"כ הטור בעצמו בהקדמתו שקרא ספרו אורח חיים כי הוא יסיר ממוקשי מות להולכים באורחותיו.

                  ואם זה באדם בריא, על אחת כו"כ כשאדם חולה. והלא אמרו חז"ל  [4]: אמר הקב"ה אין מכה שאין לה רפואה ונכרת רפואתה, וסמה של כל מכה ומכה אם מבקש את שלא יגיע לגופך צרה עסוק בתורה שהיא רפואה לכל הגוף. וכן אמרו חז"ל [5] : חש בראשו יעסוק בתורה חש בגרונו חש במעיו חש בעצמותיו יעסוק בתורה חש בכל גופו יעסוק בתורה. וכמה מתאים מה שהוסיף השו"ע הרב לדברי הרמ"א בכתבו, כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול ממ"ה הקב"ה עומד עליו ורואה מעשיו וכו' מיד יגיע אליו היראה והכנעה בפחד ד' ובושתו ממנו תמיד וכו' וגם ישוב בתשובה שלמה על כל עונותיו שהם המונעים מהגיע אליו היראה כמש"כ עונותיכם היו מבדילים וגו' עכ"ל. וכבר אמרו חז"ל [6]:  א"ר חמא ברבי חנינא גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה, וכן אמרו [7]:  א"ר חייא בר אבא אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו על כל עונותיו שנאמר הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי.

 

 

[1] מ"ב ס"ק א.

[2] הקדמתו לח"ב.

[3] וכן מצאתי במס' אבות דר' נתן סופ"ט: דבר אחר אל תתיאש מן הפורענות. כיצד

    בזמן שאדם רואה מה שבידו מצליח אל יאמר בשביל שזכיתי נתן לי המקום מאכל

    ומשתה בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, אלא יאמר אוי לי שמא לא נמצא לי לפניו

    אלא זכות אחד בלבד, נתן לי מאכל ומשתה בעוה"ז כדי שיאבדני לעוה"ב.

[4] תנחומא יתרו ח.

[5] עירובין נד ע"א.

[6] יומא פו ע"א.

[7] נדרים מא ע"א.