נשמת אברהם / אורח חיים סימן פט

הלכות תפלה

 

סימן פט  הלכות תפלה וזמנה

 

סעיף ג  אסור לו להתעסק בצרכיו, או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת י"ח  (ויש מקילין, לאחר שאמרו מקצת ברכות, קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה), (א) ולא לאכול ולא לשתות, אבל (ב) מים מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין (ג) בשבת ויו"ט. וכן (ד) אוכלים ומשקין לרפואה (ה) מותר.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) ולא לאכול. והעובר ע"ז אמרו חז"ל שעליו אמר הכתוב, ואותי השלכת אחר גוך, אמר הקב"ה, לאחר שאכל ושתה ונתגאה קבל עליו מלכות שמים. וגם הסמיכו דבריהם על הפסוק לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם ואפילו טעימה בעלמא אסור[1]. ונ"מ בזה הטעם השני לאסור אפילו אחר שקבל מלכות שמים בק"ש, כל זמן שלא התפלל תפלת י"ח, ע"כ נ"ל דאפילו מי שמוכרח לאכול לרפואה קודם התפלה, יקרא עכ"פ ק"ש קודם[2]. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א : יתכן שנכון לומר דבר בקשה כגון שמע ד' וחנני, ד' היה עוזר לי.

                  (ב) מים מותר. דלא שייך בהו גאוה, ודוקא בלא סוכר אבל , עם סוכר אסור, וכ"ש משקה שכר (שקורין בירה) ודאי אסור (ולרפואה מותר, עיין בשע"ת). ותה וקפה מותר לשתותו קודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל, ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלעדם, וכ"ז בלא סוכר ובלא חלב, והעולם נוהגין להקל לשתות עם סוכר, ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם סוכר אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה, רק אם נותן הסוכר בתוך התה למתקו דזהו אסור קודם התפלה, אבל אם לוקח מעט סוכר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות התה אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הסוכר בתוך התה או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות התה וקפה אליבא ריקנא, אין שום צד להקל בזה קודם התפלה אם לא מי שיש לו חלישת הלב והוא צריך זה לרפואה. ומ"מ טוב שיאמר מתחילה עכ"פ פרשת שמע ישראל. ויש למנוע מלשתות התה בבוקר קודם התפלה באסיפת חברים וכו'[3]. ועיין בבן איש חי[4] שמחמיר אפילו במים.

                  אולם המהרש"ם כותב[5] וז"ל: ונ"ל דהאידנא שכל העולם שותים עם סוכר, וכמעט א"א להם לשתות בלא זה, וכן קפה עם חלב, שוב ליכא חשש גאוה, זולת כששותה בכלי כסף הערוכים לזה כדרך העשירים המתנהגים בגדולות. ושו"ר בעיקרי הד"ט סי' א אות ו שהתיר ג"כ מטעם הנ"ל לשתות קפה עם סוכר ע"ש. ואם מעורב בחלב מעט, י"ל דבטל ברוב כמ"ש הפמ"ג בא"א סי' תרח ס"ק ו, ואף שהניח בצ"ע, י"ל דהכא לכו"ע שרי דלא הוי גאוה, עכ"ל. וכן אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א. וכ"כ הגר"ע יוסף שליט"א בשו"ת יביע

אומר[6] שמותר לשתות קפה או תה עם סוכר קודם תפלת שחרית. ואמנם נכון להחמיר שלא לשתותם עם חלב, מ"מ המקילים גם בזה יש להם על מה שיסמוכו, והוא כשהמיעוט חלב[7]. ועיין גם בערוה"ש[8].

                  (ג) בשבת. כלומר שלא תימא דבשבת אסור בלא"ה משום דאסור לטעום קודם קידוש, קמ"ל דאינו אסור רק דוקא בשהגיע זמן קידוש, והכא כיון שלא התפלל לא הגיע עדיין זמן קידוש, ואחר תפלת מוסף אסור משום קידוש, וקודם מוסף עיין סי' רפו סע' ג ומ"ב שם דטעימה מותרת אחרי קידוש[9]. וחולה שמותר לאכול סעודה לפני התפלה אסור גם בשתיית מים ללא קידוש[10].

                  (ד) אוכלים ומשקים לרפואה. כתב הביה"ל[11]: עיין בפר"ח ופמ"ג דאפילו אם יכול לאכלם לאחר התפלה, ג"כ מותר כיון שהוא מכוין לרפואה. כתב הח"א, נ"ל דאפשר הצריך לאכול מפני חולשת הלב מותר. כתבו האחרונים דאיש חלש שאינו יכול להעמיד על נפשו עד עת שגומרים הציבור תפלתם בבהכ"נ, טוב יותר להתיר לו שיתפלל לעצמו בביתו בבוקר ויאכל מעט ואח"כ ילך לבהכ"נ לשמוע קדיש וברכו ושאר דברי קדושה משיאכל קודם התפלה וילך לבהכ"נ להתפלל עם הציבור, עכ"ל הביה"ל.

                  (ה) מותר. אפילו אוכלים ומשקים טובים דשייך בהו גאוה, כיון שאינו עושה משום גאוה אלא לרפואה, אע"פ שאינו חולה גמור שרי[12]. וכתב הברכ"י דמ"ש על מהרח"ו שהיה אוכל באשמורת מיני תרגימה, י"ל שהיה חולה עיי"ש[13]. ועיין גם

במ"ב[14].

 

 

סעיף ד  (ו) הצמא (ז) והרעב, הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו, יתפלל ואם לאו, אם רצה אל יתפלל עד (ח) שיאכל וישתה.

 

נשמת אברהם

 

                  (ו) הצמא והרעב. אף דמים מותר בלא"ה לשתות, נ"מ למי שאינו יכול לשתות אליבא ריקנא ומוכרח לאכול מעט קודם איזה דבר[15].

                  (ז) והרעב. הרבה[16].

                  (ח) שיאכל וישתה. משמע שאינו מחוייב מדקאמר אם רוצה, והטעם משום דעכשיו בזמן הזה בלא"ה אין מכוונים כ"כ[17], ומ"מ אם רוצה לאכול ולשתות קודם כדי שיכוין

מותר[18] וכותב הא"ר (כאן) : אבל במ"מ סי' קז ול"ח משמע דאף לדידן אסור להתפלל בלא אכילה ושתייה וכן פסק תוס', ואפילו הוצרך לאכילת ושתיית קבע, צריך לאכול ולשתות בקבע ע"ש, עכ"ל.

 

 

סעיף ה  ואם (ט) התחיל לאכול קודם עלות השחר, (י) צריך להפסיק. (יא) וי"א שא"צ להפסיק.

 

נשמת אברהם

 

                  (ט) התחיל לאכול. אפילו היה בהיתר (כגון רופא או אח במשמרת לילה) דהיינו יותר מחצי שעה עד עה"ש, דבתוך החצי שעה אסור להתחיל לאכול, וכמו שכתב הרמ"א בסי' תרנב סע' ב לגבי לולב וה"ה לגבי ק"ש דאורייתא, ודוקא אם הוא אוכל יותר מכביצה דהוי דרך קבע או לשתות בכשיעור זה אבל בפחות מזה מותר עד עה"ש[19]. ועיין בסי' רלב[20] שזה דוקא במשקה המשכר אולם בסתם משקה מותר לשתות אפילו הרבה. ועיין בביה"ל[21] שמתרץ את לשון הרא"ש המובא כאן בשו"ע[22]. ואיסור זה של הצי שעה לפני עה"ש רק לאנשים ולא לנשים[23].

                  (י) צריך להפסיק. ובשם הזוהר כתבו האחרונים שאפילו קם בחצות הלילה אסור לטעום קודם שמתפלל, וכתב הפמ"ג דדוקא כשהיה ישן (שינת קבע), ואפשר דשתייה שרי. ומדינא אפילו ישן מותר לאכול ולשתות, ומ"מ נכון לכתחלה ליזהר בזה אם אינו מוכרח[24].

                  (יא) וי"א שאינו צריך. ר"ל לתפלה אפילו התחיל באיסור אלא לק"ש בלבד שהיא מן התורה צריך להפסיק אם התחיל באיסור (וה"ה להניח תפילין)[25], וקורא ק"ש (בתפילין) בלא ברכותיה, שברכותיה הם מד"ס ולאחר שיגמור יקרא הק"ש עם ברכותיה ויתפלל, וכתבו האחרונים שהעיקר כסברה ראשונה[26].

 

 

[1] מ"ב ס"ק כא.

[2] ביה"ל ד"ה ולא.

[3] מ"ב ס"ק כב.

[4] שנה א פ' יתרו סע' יח.

[5] דעת תורה כאן.

[6] ח"ד סי' יא.

[7] שם סי' יב.

[8] סע' כג.

[9] מ"ב ס"ק כג.

[10] הגרש"ז אויערבאך שליט"א, בלב אברהם ח"ב עמ' כ, ועיין בפמ"ג א"א סי' רפט ס"ק ד.

[11] ד"ה וכן.

[12] מ"ב ס"ק כד.

[13] שע"ת ס"ק ג.

[14] ס"ק כח.

[15] ביה"ל ד"ה הצמא בשם הפמ"ג.

[16] מ"ב ס"ק כה בשם הלבוש.

[17] ועיין ירושלמי ברכות פ"א ה"ד הובא בתוס' ב"ב קסד ע"ב ד"ה עיון. וראה גם בהשגות

הראב"ד בסוף הל' קריאת שמע.

[18] מ"ב ס"ק כו.

[19] מ"ב ס"ק כז.

[20] מ"ב ס"ק לה בשם המג"א.

[21] ד"ה צריך.

[22] ועיין גם בסי' רלה בשעה"צ ס"ק כז.

[23] הגרש"ז אויערבאך שליט"א, בלב אברהם ח"ב עמ' כ. וטעמו הואיל ואין חיוב תפלה

שלהן דומה לשל גברים (אולם עיין בסי' קו מ"ב ס"ק ד – מו"ר הגרי"י נויבירט

שליט"א).

[24] מ"ב ס"ק כח, ועיין בסי' תקסד.

[25] ביה"ל ד"ה וי"א.

[26] מ"ב ס"ק כט.