נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / אורח חיים סימן צ

, "נשמת אברהם / אורח חיים סימן צ" נשמת אברהם – אורח חיים, עמ' צ.

נשמת אברהם / אורח חיים סימן צ

סימן צ  מקום הראוי להתפלל עם הצבור ודין ההולך בדרך

 

סעיף ט  ישתדל אדם להתפלל בב"ה (א) עם הציבור, ואם הוא (ב) אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה, (ג) יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים  (והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין, מ"מ יתפללו שחרית וערבית בזמן שהציבור מתפללים). וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ"כ יתפלל בבהכ"נ.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) עם הצבור. ועיקר תפלה בצבור הוא תפלת י"ח דהיינו שיתפללו עשרה אנשים שהם גדולים ביחד, ולא כמו שחושבין ההמון שעיקר להתפלל בעשרה הוא רק לשמוע קדיש וקדושה וברכו, ולכן אינם מקפידין רק שיהיו עשרה בבהכ"נ וזהו טעות, ולכן חוב על האדם למהר לבוא לבהכ"נ כדי שיגיע להתפלל י"ח בצבור[1]. ולכן חולה שמותר לו לבוא לבהכ"נ רק לזמן מה, ישתדל שיבוא כדי להתפלל י"ח עם הצבור, וזה יותר חשוב מלבוא אח"כ לשמוע קריאת התורה. אולם אם הוא מרגיש שמחמת מחלתו לא יוכל לכוון בתפילתו בבהכ"נ כמו בבית, יתפלל בביתו בכוונה [2] וילך אח"כ לקריאת התורה בצבור[3]. ועיין בשו"ת אמרי יושר[4], ובלקט הקמח החדש[5] ועיין בשו"ת אגרות משה[6] דגם אם לא הספיק להתחיל תפילת י"ח עם הצבור והתחיל אחריהם, נחשבת תפילתו בדיעבד תפלה בצבור. ועיין במ"ב[7] שלכתחלה ראוי להתחיל תפלת י"ח עם הש"ץ והקהל בשוה.

              (ב) אנוס. היינו שתש כחו אף שאינו חולה [8].

                  כתב הגר"ח פאלאג'י [9]:  רופא שקראו אותו לטפל בחולה שיבו"ס, מותר לו לצאת מבהכ"נ אפילו באמצע תפלה או קריאת התורה ואף אם על ידי זה יעבור זמן התפלה, עכ"ל. ונ"ל שלא רק שמותר אלא גם שחייב לעשות כן, וכן ראיתי בשו"ת ציץ אליעזר[10] שיש לו להפסיק בכל גוונא ולצאת אל החולה שיבו"ס לתת לו הטיפול הדרוש. וכן רופא בביה"ח שנמצא באמצע תפלת י"ח או באמצע קריאת התורה ושומע צפצוף של המכשיר קריאה שלו, צריך להפסיק מיד מספק, כי עלול להיות שזאת היא קריאה דחופה לשם חולה שיבו"ס, וגם מותר לו לעבור כנגד המתפללים בדרכו החוצה.

                  (ג) יכוין להתפלל. משמע בע"ז דף ד ע"ב דאם מתפלל מוסף בשעה שהצבור מתפללין שחרית, לא מיקרי בשעה שהצבור מתפללין, ואם מתפלל עמהם בבהכ"נ מיקרי תפלה בצבור[11]. וכתב הצל"ח[12] שמי שמתפלל בבהכ"נ, אפילו אם כבר סיימו הצבור תפלתם אלא שהם עדיין עסוקים בשירות ותשבחות כמו אשרי ובא לציון וכדומה, תפלתו נשמעת, וכ"כ בכף החיים[13]. ואם מתפלל בלחש בזמן חזרת הש"ץ, מסתפק הפמ"ג[14], אולם בסי' קט[15] הוא כותב בפשיטות דכשהשליח צבור מתפלל, נראה שאין זה תפלה בצבור, ועיין בכף החיים [16] בשם האר"י ז"ל. והא"א[17] כותב שאין ספק שזה נקרא תפלה בצבור ממש, ועיין בשו"ת יביע אומר[18]. וכן פסק החזון איש[19], ועיין באגרות משה[20].

                  ואם הצבור מאחרים תפלת שחרית, רופא או אח שמתחיל משמרתו מוקדם, יתפלל עם הנץ, ומכ"ש כהיום דבקהלות גדולות מתפללין תיכף משהאיר הבוקר, וא"כ לעולם הוא בשעה שהצבור מתפללין[21].

 

 

סעיף י  כשעומד עם הצבור אסור לו להקדים תפלתו לתפלת ציבור, אלא אם כן (ד) השעה עוברת ואין הציבור מתפללין לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת  (אבל בלא שעה עוברת, יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפילו לעסוק בדברי תורה וע"ל סימן מ"ח).

 

נשמת אברהם

 

                  (ד) השעה עוברת. איתא בגמ' דאם חלש לבו יכול להתפלל בביתו קודם הצבור ובבהכ"נ אף זה אסור, ועיין בסי' קיד בב"ח ובפרישה דאם הוא חולה או אנוס אף בבהכ"נ שרי[22], ודלא כב"י[23].

 

 

סעיף כג  הבגדים המצויירים, אע"פ שאינם בולטות אין נכון להתפלל כנגדם, ואם יקרה לו להתפלל כנגד בגד או כותל (ה) מצויר, יעלים עיניו. הגה ולכן אסור ג"כ לצייר ציורים בספרים שמתפללין בהן, שלא תתבטל הכוונה, אבל בגדים שמצוייר עליהם דברי תפלות, אפי' לישב עליהם בב"ה, אסור.

 

נשמת אברהם

 

                  (ה) מצויר. עיין להלן סי' צד סע' ט ס"ק ז, ובדברינו שם.

 

 

סעיף כו  כל מקום שאין קורין בו ק"ש, אין מתפללים בו. וכשם שמרחיקים מצואה ומי רגלים וריח רע ומן המת ומראיית הערוה לק"ש, כך מרחיקים (ו) לתפלה.

 


נשמת אברהם

 

                  (ו) לתפלה. וה"ה לת"ת וכל דבר שבקדושה, ועיין לעיל סי' עו.

 

 

סעיף כז  היה עומד בתפלה (ז) והשתין תינוק בבהכ"נ, (ח) ישתוק עד שיביאו (ט) מים להטיל על המי רגלים, או יהלך לפניו ד' אמות או לצדדיו או יצא מב"ה ויגמור תפלתו. הגה (י)  ויותר טוב לילך למקום אחר ולא לשתוק, שמא ישהה כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש.

 

נשמת אברהם

 

                  (ז) והשתין תינוק בב"ה. וה"ה אם מתפלל בחדר חולים וחולה אחר עשה צרכיו.

                  (ח) ישתוק. דכ"ז לא מקרי הפסק, אבל אסור להפסיק בדבור (כגון לבקש מאחות שתיקח או תכסה את הבקבוק שתן) כיון דאיסור מי רגלים אינו אלא מדרבנן (כשמדובר על בקבוק של זכוכית או פלסטיק, ועיין לעיל סי' פז סע' א), וגם י"א דא"צ להרחיק בזה כלל. אולם אם החולה עשה צרכיו ממש דאז מדובר באיסור דאורייתא, אסור לו להמשיך בתפלתו ובמיוחד אם מגיע לו ריח רע, ועיין בפרטי דינים לעיל סי' עו [24].

                  (ט) מים להטיל. ועיין בשע"ת שאפילו בשבת מותר לעשות כן. ועיין ברמ"א [25].

                  (י) ויותר טוב. כתב הח"א אם מתירא שמא ישהא כדי לגמור את כולו וא"א לו להרחיק ד"א (כגון שמרותק למטתו), יסמוך על הרשב"א דס"ל דמותר להתפלל כיון שכבר הוא עומד בתפלה ואיסור מי רגלים דרבנן (כשאין עביט או בעביט של זכוכית או

פלסטיק)[26].

 

 

 

[1] מ"ב ס"ק כח בשם הח"א.

[2] בשעה שהצבור מתפללים י"ח.

[3] שו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' ו.

[4] ח"ב סי' קעא סק"ג.

[5] ס"ק נא ו-נב*.

[6] או"ח ח"ג סי' ד.

[7] סי' סו ס"ק לה.

[8] מ"ב ס"ק כט.

[9] שו"ת לב חיים ח"ב סי' קמח.

[10] ח"ט סי' יז פ"ז וח"י סי' יג.

[11] מ"ב ס"ק ל. וכן בן חו"ל בארץ ישראל שמתפלל ביו"ט שני עמהם שחרית (שהוא חוה"מ

כאן) נקרא לכאורה תפלה בצבור – מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

[12] ברכות ו ע"א.

[13] ס"ק סד.

[14] א"א סוסי' נב.

[15] א"א ס"ק ד.

[16] ס"ק סג.

[17] בוטשאטש, ריש סי' נב.

[18] ח"ב סי' ז.

[19] סי' יט ס"ק ז.

[20] או"ח ח"ג סי' ט.

[21] מהא דמ"ב ס"ק לא

[22] מ"ב ס"ק לו.

[23] מג"א ס"ק כא.

[24] מהא דמ"ב ס"ק פד.

[25] סי' שב סע' י ומ"ב שם.

[26] מ"ב ס"ק פה.

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.