נשמת אברהם / אורח חיים סימן קח
סימן קח מי שלא התפלל לסבת טעות או אונס או מזיד
סעיף א טעה (א) או נאנס ולא התפלל שחרית, מתפלל (ב) מנחה שתים הראשונה מנחה, והשניה לתשלומין ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין.
נשמת אברהם
(א) או נאנס. כגון שהיה חולה[1]. ורופא או אח שהיה עסוק בטיפול חולים ולא היה לו שום אפשרות להתפנות מהם, עיין לעיל סי' צג סע' ד ובדברינו שם.
(ב) מנחה שתים. כותב התהל"ד[2]: פשיטא דאסור לטעום קודם הראשונה (דהיינו תשלום תפילת שחרית שהיא התפלה הראשונה של היום) משום ואותי השלכת וכו' ואפי' פחות מכביצה כמו קודם שחרית עיי"ש. וכן עיין במ"ב[3].
סעיף ח מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל, מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו (ג) עסק שהוא מתעסק בו, ובין כך ובין כך עברה לו השעה, וכן מי שהיה טרוד בצורך ממונו שלא יבא לידי הפסד, ועל ידי כך הפסיד מלהתפלל, וכן מי שהוא שכור ולא התפלל, כולם חשובים אנוסים, ויש להם תשלומין. הגה מיהו לכתחלה לא יעבור זמן תפלה משום הפסד ממון.
נשמת אברהם
(ג) עסק שהוא מתעסק. וכ"ש אם הוא מטפל בחולים במחלקה או במרפאה דעדיף טפי ממי שעוסק בצרכי צבור כמבואר לעיל בסי' צג סע' ד[4]. וכן מי שלא התפלל מחמת שהמקום לא היה ראוי.
[1] מ"ב ס"ק ב.
[2] ס"ק ב.
[3] ס"ק י.
[4] מהגרש"ז אויערבאך שליט"א.