נשמת אברהם / אורח חיים סימן קח (עדכון)

הלכות תפלה

 

סימן קח מי שלא התפלל לסבת טעות או אונס או מזיד

 

סעיף א  טעה (א) או נאנס ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתים  הראשונה מנחה, והשניה לתשלומין ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין וצריך לחזור ולהתפלל אותה, וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין.

 

נשמת אברהם

                               

                (א) או נאנס. כתבתי בנשמת אברהם [1] שרופא או אח שהתחיל בטיפול בחולים אחרי שהגיע זמן תפלה מסויימת, ואחרי כן לא היתה לו שום אפשרות להתפנות מהם כדי להתפלל, חייב להתפלל שמונה עשרה פעמיים בתפלה הבאה. ומה יהיה הדין לגבי רופאה או אחות שגם עבר עליה זמן תפלת מנחה ולא יכלה להתפלל מאותה סיבה? כותב הספר הליכות בת ישראל בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: אשה ששכחה להתפלל תפילת מנחה או לא התפללה מחמת אונס, טוב שתתפלל ערבית ומיד לאחר סיום תפילת שמונה עשרה, תתפלל אותה שוב בעבור מנחה כדין תפילת תשלומין [2], והיינו אף אם אינה רגילה להתפלל ערבית בקביעות. ומקור לכך בדברי המ"ב סי' רסג ס"ק מד, שאשה שלא הספיקה להתפלל מנחה בערב שבת קודם הדלקת הנרות – תתפלל שמונה עשרה של ערבית פעמים, ובפשיטות מכך שהמ"ב לא חילק בין המתפללת מנחה וערבית בקביעות לאינה מתפללת, יש ללמוד שהוא הדין גם לעניננו [3]. נזכרה רק למחרת (שלא התפללה אתמול מנחה) – אסורה להתפלל תשלומין אחר שמונה עשרה של שחרית, אלא אם תרצה – בתורת נדבה, עם חידוש. ואף שערבית רשות לגביה אעפי"כ אין שחרית נקראת תפילה הסמוכה למנחה שלפניה, והיינו אף אם אינה רגילה להתפלל

ערבית [4].

                וכל זה לשיטת הרמב"ן, אבל אלה הנוהגות כשיטת הרמב"ם שלא להתפלל אלא רק פעם אחת ביום [5], נראה שבכל אופן אין לה תשלומין מהיום לאתמול, והסכים אתי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

 

 

[1] כרך א חאו"ח סי' צג ס"ק א (עמ' סא).

[2] פ"ב סע' ה.

[3] שם בהערה ס"ק נ  בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

[4] שם ס"ק נא, גם בשם הגאון זצ"ל.

[5] מ"ב סי' קו ס"ק ד.