נשמת אברהם / אורח חיים סימן קטו

סימן קטז  פירוש ברכת רפאנו

 

סעיף א רפאנו ה' ונרפא, אע"ג דהכתוב ליחיד אין מכנין אותו לרבים, ה"מ בזמן שמתכוין לקרות, אבל כשאומר אותו (א) דרך תפלה ובקשה, מותר. ומ"מ אם אומר מזמור שלם, אסור לשנות מלשון יחיד לרבים, או להיפך.

 

נשמת אברהם

               

                (א) דרך תפלה ובקשה. כותב המ"ב [1] ויכול להתפלל על חולים ברפאנו ויאמר רפא נא פב"פ בתוך שאר חולי ישראל וה"מ שלא בפניו אבל בפניו א"צ להזכיר שמו, עכ"ל. ומה יהיה הדין באדם שרוצה להתפלל עבור חולה, או חולה שרוצה להתפלל עבור עצמו, באמצע היום בנוסח הברכה של רפאנו וגם לחתום בסוף בברוך אתה ד' וכו' בלי להתפלל את כל יתר השמונה עשרה. והיה פשוט לי דאסור כי הלא מה שאמר ר' יוחנן [2] ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו, מדובר על תפלת כל השמונה עשרה שמותר מעיקר הדין להתפלל כתפלת נדבה בנוסף לשלוש התפלות של חיוב. אך הנה ראיתי שכותב החוות דעת [3] וז"ל: ואף דבספק קרא קריאת שמע אינו חוזר וקורא למ"ד קריאת שמע דרבנן בברכות דף כא ע"ש, הוא מטעם דקריאת שמע אדעתא דחוב איסורא אית ביה כמו בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל. וכתב הרא"ש הטעם, אף דמתפלל אדם כל היום כולו בתורת נדבה, מ"מ בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל דתפלה אדעתא דחוב איסורי אית ביה. וכן הוא בקריאת שמע, אף דמותר לקרות קריאת שמע כל היום בתורת נדבה, מ"מ בספק אסור כמו בספק התפלל. וכן הוא בכל הברכות דאדעתא דנדבה מותר לברך ולהודות אפילו בהזכרת שמו ית' כמו שמותר בשמנה עשרה ברכות להתפלל בתורת נדבה ואדעתא דחוב אסור אפילו בלא הזכרת שמו. דהא אם בירך על הפת בריך רתמנא מלכא דעלמא וכו' יצא ובספק אסור לברך אפילו בכה"ג. ומטעם זה נ"ל לדון זכות על האומרים במעמדות ובקשות ברוך אתה ד', דדוקא דרך חוב אסור דהא חזינן דהרבה פיוטים וזמירות נתייסדו ונתקנו בלשון ברכה והודאה בהזכרת שמו ומה הפרש יש בין ברוך ד' ובין ברוך אתה ד', עכ"ל של החוות דעת. וממה שכתב הגאון החוות דעת "וכן הוא בכל הברכות דאדעתא דנדבה מותר לברך ולהודות אפילו בהזכרת שמו ית' וכו'" משתמע שגם מותר להתפלל ולומר את ברכת רפאנו לבד וגם לחתום "בברוך אתה ד'" כשעושה זאת לצורך חולה.

                אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: חושבני שגם החוות דעת מודה שאם אומר ממש בנוסח של ברכה דחשיב עכ"פ כמוסיף על הכריעות משום דחשיב בכך כמזלזל בעיקר הכריעות שהן חובה. ובודאי סובר שאין לומר מאה ברכות בכל שעה אף אם כוונתו רק על דרך שיר ושבח לד' כמו פיוט. נתכוון רק על האומרים שכל הנוסח הוא של תפלה ובקשה שאין לגעור גם על החותמים בברוך אתה ד', אבל לא שיהא מותר לומר שמע קולנו או רפאנו בנוסח של מטבע הברכה, עכ"ל.

                ושמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שאפשר להביא ראיה לדין של החוות דעת מהמשנה ברורה [4] שעל דין של השו"ע [5] "ברכות של ראש השנה ויום הכפורים מעכבות זו את זו" כותב וז"ל: משמע דבשאר ימות השנה אם יודע ברכה אחת יאמרה ואין מעכבות זו את זו, ועיין בביה"ל שכתבנו דגם להמג"א הוא רק רחמי בעלמא אבל אינו יוצא כלל בזה דאפילו רק ברכה אחת מן השמונה עשרה אם דילג, קי"ל לעיל סימן קיט ס"ג דצריך לחזור ולומר כולן כסדר שניתקנו ואם לאו אינו יוצא בזה ידי תפלה וכ"ש בזה, עכ"ל. אך דומני שיש לחלק ולומר שהדין של המ"ב הוא לגבי אדם שעדיין לא התפלל כלל אך גם אינו יודע את כל השמונה עשרה ברכות אלא רק אחת מהן, גם יכול לאומרה כ"רחמי בעלמא". וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: החילוק הוא פשוט מאד.

                אך כותב הט"ז [6]: כתבו התוס' בפ' תפלת השחר [7], נראה שכל האומר ברוך שומע תפלה אחר שסיים תחנונים מיושב, מגונה כדאמרינן [8] מכאן ואילך אסור לספר בשבחו של מקום, כלומר להוסיף ברכות על אלו, עכ"ל, ור"ל עם השם. וכ"כ בתוס' דף כח, ברוך אתה ד' שומע תפלה, וע"כ יש למחות ביד האומרים תחינות שבמעמדות שמסיימין ברוך אתה ד' שומע תפלה אלא י"ל ברוך שומע תפלה בלא שם, עכ"ל הט"ז.

                וכן כותב החזו"א [9]: כתב המג"א סי' רטו ס"ק ו דדעת הרמב"ם פ"א מהל' ברכות הט"ו דמברך ברכה שאינה צריכה דאורייתא, ואין זה מוכרח דהרמב"ם העתיק דברי הגמ', ואף שהוסיף שהוא כשבועת שוא להדגיש איסורו כתבו, וע"כ אין כאן לא תשא מן התורה שהרי במוציא שם שמים לבטלה גם כן לא עבר בלא תשא מן התורה כדאמר תמורה ד ע"א שאין בה אזהרת לאו, וגם לשון המג"א שכתב דכן משמע בתמורה כו' אינו מדוקדק דודאי הגמ' לא אמרו אלא מוציא שם שמים לבטלה, אבל דרך הודאה לא לבטלה הוא, ורשאי אדם לנסח תפלה ותהלה לד', ורק דרך ברכה שקבעו חכמים אסור לבטלה, ואין מקום לחלק בזה בדאורייתא, עכ"ל. ולא כהחוות דעת.

                וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל על דברי החזו"א: זה עיקר כוונתו לחלוק על המג"א שאין מקום לחילוק זה בדאורייתא אבל למעשה כולם כתבו כהט"ז דאסור, עכ"ל.

 

 

[1] סי' קטז ס"ק ג.

[2] ברכות כא ע"א.

[3] על קונטרס ספק ספיקא של הש"ך, יו"ד סי' קי ס"ק כ.

[4] או"ח סי' תקצג ס"ק ב.

[5] שם סע' א.

[6] או"ח סי' קלא ס"ק טו.

[7] ברכות כט ע"א ד"ה מפני.

[8] מגילה יח ע"א.

[9] ראש השנה סי' קלז סוס"ק ה.