נשמת אברהם / אורח חיים סימן קלט
סימן קלט סדר קריאת התורה וברכותיה
סעיף ג אפי' ראש הכנסת או חזן, לא יקרא עד שיאמרו לו קרא, ונהגו שש"צ כשרוצה מברך וקורא בלי נטילת רשות, משום דהוי כאילו משעה שמינוהו לש"ץ הרשוהו על כך. הגה ובמדינות אלו אין נוהגין כן, ואין החזן עולה רק כשהסגן אומר לו לעלות, אבל אין קורין לו בשמו כמו שאר העולים שקוראים אותם בשמם פלוני בר פלוני. ומי שאביו מומר לעבודת כוכבים, קורין אותו בשם אבי אביו, אבל לא בשמו לבד, שלא לביישו ברבים, ודוקא שלא עלה מימיו בשם אביו, אבל אם הוא גדול והורגל באותו העיר לעלות בשם אביו, והמיר אביו לעבודת כוכבים, קוראים אותו בשם אביו כמו שהורגל, שלא לביישו ברבים, וכן אם איכא למיחש לאיבת המומר. ואסופי ושתוקי קורין אותו בשם אבי אמו, ואם אינו ידוע קורין אותו בשם אברהם, כמו לגר. (א) סומא אינו קורא, לפי שאסור לקרות אפי' אות אחת שלא מן הכתב, (ומהרי"ל כתב (ב) דעכשיו קורא סומא, כמו שאנו מקרין בתורה לע"ה).
נשמת אברהם
(א) סומא. ועיין גם בסי' נג סע' יד.
(ב) דעכשיו קורא סומא. וטעמו דכיון שאנו נוהגין שהש"ץ קורא והוא קורא מתוך הכתב, שוב לא קפדינן על העולה דשומע כעונה[1]. וכ"כ המג"א[2], הט"ז[3], והקיצור שו"ע[4]. וכ"כ הגרש"ז אויערבאך שליט"א[5]: נהוג שגם סומא עולה לתורה משום דחשיב כשעת הדחק וגם רבים מעמי הארץ שאינם יודעים לקרוא יחד עם הקורא עולים לתורה, עכ"ל. וי"א שתלוי במנהג המקום [6].
ושוטה אין לקרותו לתורה דגרע מקטן[7].
[1] מ"ב ס"ק יב.
[2] ס"ק ד.
[3] סי' קמא ס"ק ג.
[4] סי' כג סע' יז.
[5] לב אברהם ח"ב עמ' יח.
[6] כף החיים ס"ק טו.
[7] פמ"ג מ"ז ס"ק ב.