נשמת אברהם / אורח חיים סימן קמו

סי' קמו  שלא לדבר בשעת הקריאה

 

סעיף ד  א"צ לעמוד מעומד בעת שקורין בתורה  (ויש מחמירין (א) ועומדין, וכן עשה מהר"ם).

נשמת אברהם

                  (א) ועומדין. ומי שהוא חלש וקשה לו לעמוד ועי"ז אין דעתו מיושבת לכוין היטב לקול הקורא יש לו לישב [1]. ועיין בט"ז[2] שכותב שגם אין צריכין לעמוד בזמן שהס"ת מונחת בארון הקודש אע"פ שהוא פתוח אלא שהעולם עושין כן דרך כבוד לעמוד כל שארון הקודש פתוח ואין חיוב בדבר. וכותב השעה"צ[3]: ובפמ"ג כתב דאפילו הוא עומד עמה (כגון בעת שמזכיר החזן נשמות) ג"כ אינו מחוייב אז לקום לפניה כיון שהחזן עומד עמה במקום אחד (והוא מהשו"ע יו"ד שם), ולפ"ז ה"ה בעת שפותחין הארון כי הלא בכל זה במקומה מונחת, והעולם נוהגין בכל זה לעשות הידור לתורה ולעמוד. ועיין בא"ר שדעתו דבעת הגבהה מחוייבין הכל לעמוד אף שהיא ברשות אחרת וטעמו דהרי הוא מגביה להראותה לעם ומחוייבין לכבדה. וע"ע בשו"ת חת"ס[4]  שכותב מפורש, שאפילו אם הארון הקודש רק פתוח אסור לישב בבהכ"נ, וצ"ע. ועיין מה שכתב הגרא"י וולדינברג שליט"א בהערותיו על ספרי.

 

[1] מ"ב ס"ק יט.

[2] יו"ד סי' רמב ס"ק יג.

[3] ס"ק יח.

[4] חו"מ סוסי' עג.