נשמת אברהם / אורח חיים סימן קנח

הלכות נטילת ידים

 

סימן קנח  דיני נטילת ידים לסעודה

 

סעיף ב  יש מי שאומר שאם אינו אוכל אלא (א) פחות מכביצה, יטול ידיו ולא יברך.

 

נשמת אברהם

 

                (א) פחות מכביצה. עיין בנשמת אברהם [1] מה שכתבתי בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א שמי שיורע שלא יאכל כשני זיתים מהפת תוך כדי אכילת פרס לכל זית, יטול ידיו ולא יברך על נט"י, עכ"ל. וכן מצאתי בקצות השולחן [2]. ובבדה"ש [3] כותב בשם בנו של הצ"צ: דהפי' פשוט דהזיתים יהיו תכופים זה לזה, ושואל הבדה"ש דמבואר שבין זית לזית לא יהיה הפסק, וצ"ע דמדוע לא נימא שאפילו אם מפסיק מעט אלא שמתחיל לאכול הכזית השני בתוך כדי אכילת פרס יצטרף עם הזית הראשון לכביצה, עכ"ל. אך באלף למטה [4] כותב וז"ל: ונראה דלפי מ"ש הפוסקים דהא דברכת המזון חייב מדאורייתא דהיינו בשיעור שביעה והוא כביצה וכמ"ש בא"ר סי' קפד מדברי ספר החינוך ורבינו ירוחם ורבינו יונה והוא רעת הלבוש וע"ת, וא"כ י"ל דבעינן שיאכל כביצה בכדי אכילת פרס דהכי גמירי דשיעור זה כאכילת פרס מפסיק במקום שצריך שיעור וכמבואר בסי' תריב רגם בשיעור ככותבת אמרינן הכי וה"ה לענין שיעור כביצה צריך שיהיה כביצה כרי אכילת פרס. אך להמג"א [5] שאין שיעור לדבר רק תלוי בשביעה ממש, צ"ע אם שייך בזה כדי אכילת פרס כיון דלאו בשיעור תליא מילתא, אפשר שאין ההפסק עושה כלום, עכ"ל.

                וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א: לפי דעת הגר"א ריש סי' קנח דהכל תלוי בברכת המזון, דאם חייב בברכת המזון צריך ליטול ידיו ולברך, א"כ י"ל לפי דעת המ"ב סי' רי דאם ישבע מהאכילה, אף אם לא אכל כזית בכדי אכילת פרס דחייב בברכת המזון (ע"ש בשעה"צ, שמשמע שמסתפק), הה"נ לגבי נטילת ידים, עכ"ל. ועיין בדברינו לקמן סי' רי.

                ועיין בשו"ת שבט הלוי [6] שכותב: ולענין הספק בשיעור אכילת פרס בדין זה דכביצה לענין נט"י – לפי ענ"ד – אם יש כזית בכדי אכילת פרס ואוכל כביצה אע"פ שאין צרוף לענין ביצה בכדי אכילת פרס יכול לברך על נט"י, ועכ"פ בשיעור אכילת פרס גדול כשיעור הח"ס ט' מינוט, עכ"ל.

                עוד אמר לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א ששיעור כביצה לברכת על נט"י הוא בערך פרוסת לחם רגילה (וכפי שהראיתי לו פרוסה בגודל של 1X9X11 ס"מ ששוקלת 40 גרם או חצי לחמניה רגילה 4X6X19 ס"מ ששוקלת שלמה 80 גרם) בערך. ועיין מה שכתבנו להלן סי' תעז.

 

                               

[1] כרך א' או"ח סוסי' רי.

[2] סי' לו סע' ב.

[3] שם ס"ק ה.

[4] על המטה אפרים סי' תרכה ס"ק פז.

[5] נראה שצ"ל להפמ"ג על המג"א.

[6] ח"ו סי' ס אות ג.