נשמת אברהם / אורח חיים סימן קסב

סימן קסב  הגבהה ושפשוף הידים בנטילה

 

סעיף י  מי שיש לו מכה בידו ורטיה עליה, (א) די לו שיטול (ב) שאר היד שלא במקום הרטיה וצריך ליזהר (ג) שלא יגע ברטיה שלא יחזרו המים שעל הרטיה ויטמאו היד (ד) או ישפוך רביעית על היד כאחד, שאז לא נטמאו המים. נוטלים מים ראשונים בין על גבי כלי בין על גבי קרקע.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) די לו. מיירי שאינו יכול להסיר את הרטיה מחמת כאב המכה, ולכן די לו, ואין זו נטילה לחצאין כיון שאינו יכול לטול חציה השני דומה למי שנקטעה אצבעו שנוטל שאר היד[1].

                  (ב) שאר היד. ואם אינו יכול ליטול ידיו כלל מחמת חולי, יכרוך ידיו במפה[2].

                  (ג) שלא יגע ברטיה. צ"ל שלא יגעו המים ברטיה (ר"ל המים הראשונים וכגון שנטלו בפחות מרביעית [3]), והיינו דכל שנשפך מים ראשונים קצת על הרטיה אין מים שניים יכולים לטהרם, וחוזרים אח"כ המים שעל הרטיה על היד ומטמאים אותה[4].

                  (ד) או ישפוך רביעית. ר"ל ואפילו אם יחזרו המים אחר כך אין חשש בדבר, וכתבו האחרונים שעצה זו יפה יותר מאופן הראשון. עוד כתבו האחרונים, אם נפלה הרטיה בתוך הסעודה צריך ליטול שנית כדין מפה (עיין בסי' קסג)[5] דכ"כ גם הבן איש חי [6].

 

 

[1] מ"ב ס"ק סח.

[2] מ"ב ס"ק סט.

[3] מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א.

[4] מ"ב ס"ק ע.

[5] מ"ב ס"ק עא.

[6] שנה א פ' שמיני סע' יד.