נשמת אברהם / אורח חיים סימן רו

סימן רו  דיני הפסק וטעות בברכת הפירות

 

סעיף ג  כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה. הגה יותר מכדי דבור. וצריך להשמיע לאזניו, ואם לא השמיע לאזניו, יצא ובלבד שיוציא בשפתיו,  ונאמרים בכל לשון. ולא יברך ערום עד שיכסה ערותו. במה דברים אמורים באיש, אבל אשה יושבת ופניה של מטה טוחות בקרקע, כי בזה מתכסה ערותה (ועי' לעיל סימן ע"ד סעיף ד), ואפילו אם אינו ערום, אם לבו רואה את הערוה או (א) שראשו מגולה, אסור לברך.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) שראשו מגולה. עיין בשו"ע לעיל סי' צא סע' ג. ואם מותר לומר שלום במקום המטונף (דבר שמצוי בביה"ח), עיין בשו"ע[1], במג"א[2], בבן איש חי[3] ובמ"ב[4] שאוסרים, ועיין גם בברכ"י [5].  ואם מותר לומר שלום לאדם שאינו חבוש כיסוי ראש, עיין בשו"ת יביע אומר[6] שמתיר, וטעמו כי לא מילתא פסיקתא היא אם שלום נחשב שם שמים או לא. ונ"ל שכדאי לומר למשל "בוקר טוב" וכיוצא ולא להכניס א"ע לספיקות, ואם משום טעמא דאיבה וצורך לקרבם שכתב ביביע אומר הא אין הבדל אם הוא מברך אותו בשלום או בבוקר טוב, וכן ראיתי כעת בברכ"י[7] ובשו"ת אגרות משה[8], וכן שמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א שהוא מקפיד בזה.

 

 

[1] סי' פד.

[2] סי' פה ס"ק ט,

[3] בספרו בן יהוידע על ברכות יז ע"א.

[4] סי' פד ס"ק ו.

[5] סי' קנו ס"ק א.

[6] ח"ו סי' טו ס"ק ח ו-ט.

[7] שם.

[8] או"ח ח"ד סי' מ ס"ק כד.