נשמת אברהם / אורח חיים סימן רל

סימן רל  דין קצת ברכות פרטיות

 

סעיף ד  הנכנס (א) להקיז דם, אומר יהי רצון מלפניך ה' אלקי שיהא עסק זה לי לרפואה (ב) כי רופא חנם אתה, ולאחר שהקיז יאמר (ג) ברוך רופא חולים.

                      

נשמת אברהם

 

                  (א) להקיז דם. וה"ה בכל מידי דרפואה יאמר זה[1], ומסתברא דבכל דבר דהאדם עושה צריך לבקש מד' שיהיה לתועלת, ועיין בא"ר[2] שכתב בשם הרד"א דדוקא הקזה שהיא סכנה שמא יחתוך ורידי הדם וימות, ואם נחוש לדבריו (שלא לברך), הוא רק בברכה אחרונה שאומר בלשון ברוך, אבל לא בויהי רצון שאומר בתחלה שהוא רק לשון בקשה בעלמא, וכ"כ במחצה"ש[3]. ולא יחשוב שתהי' איזה דבר לו לרפואה, אלא ע"י הבורא ית"ש, ולכן ע"י תפלה זו ישים בטחונו בו ויבקש ממנו שתהיה לו לרפואה[4]. וגם יהיה לבו לשמים וידע שאמיתת הרפואה ממנו וידרשנו ולא יכוון שהכל תלוי בסם פלוני ובאיש הרופא וכמ"ש גם בחליו לא דרש את ד' כי ברופאים[5].

                  (ב) כי רופא חנם. משא"כ בשר ודם דאסיא דמגן מגן שויא[6].

                  (ג) ברוך רופא חולים. וצריך לומר בשם ומלכות[7], אבל לא ראיתי נוהגין

כן[8]. וכותב בשעה"צ[9]: הנה ברמב"ם וסמ"ג נזכר בא"י רופא חולים, וכתב בב"י דה"ה דיאמר מלכות, ובאמת אין לו ראיה ברורה לזה דלא הזכירו הפוסקים בריש פרק הרואה כ"א לענין ברכת הראיה דשם ברכה עליהן שמתחלת בברוך, לא כן זה לענ"ד כ"א בקשה בעלמא והאי ברוך נמשך ליהי רצון שבקש קודם הקזה, ודומיא דתפלת הדרך שלא נמצא לאחד מן הפוסקים שיסברו שצריך שיחתום בא"י מלך העולם שומע תפלה, אלא בא"י שומע תפלה, והתינח לר"מ מרוטנבורג שהיה מסמיכה לאיזה ברכה, אבל לש"פ מאי איכא למימר, ע"כ משום שהיא כתפלה בעלמא כמו שכתבו התוס' פסחים קד ע"ב ד"ה כל והובא בטור סי' קי, וה"נ דכוותיה, וב"ה אח"כ מצאתי בכסף משנה ריש פ"י מהל' ברכות שכתב בהדיא על הקזה שאין ברכה בחתימה ומסתמא היינו משום שאין בה מלכות, ולפלא שסותר עצמו לדבריו בב"י, עכ"ל השעה"צ. והאשל אברהם (בוטשאטש) כותב: לא יברך בפה רק יהרהר כל הברכה בשלימות, כיון שנתרבו עכשיו הסברות וחילוקים בין הרופאים המומחים, ויש שנויים שונים בין זמנים ומקומות ופרטי טבעים של כל אחד ואחד, אין אתנו ידיעה ברורה לומר שבזה יש רפואה בדוקה ומנוסה אתמחי גברא וכו' לזה אין לברך רק בהרהור. וגם רפואות פשוטות הברורות כגון לשלשול, רחוק שיבורר שהיא רפואה בדוקה בהחלט מלעצור אחר כך ביותר ושיסור ע"י זה חוליו לגמרי, ובלי חולי אין לברך ע"ז שהרי מברכים אשר יצר וכו' רופא חולי וכו', עכ"ל.

 

 

[1] מ"ב ס"ק ו בשם המג"א והח"א.

[2] ס"ק י.

[3] שעה"צ ס"ק ח.

[4] מ"ב שם.

[5] יד אברהם יו"ד סי' שלו.

[6] ברכ"י בשיורי ברכה ס"ק ד בשם המהרש"א.

[7] ב"י, ט"ז ובאר הגולה.

[8] מ"ב ס"ק ז בשם הפמ"ג.

[9] ס"ק ט.