נשמת אברהם / אורח חיים סימן רנב

סימן רנב  דין מלאכות המותרות והאסורות להתחיל בע"ש כדי שיהיו נגמרות בשבת

 

סעיף ה  ומותר לפתוח מים לגנה והם נמשכים והולכים בכל השבת, (א) ולהניח (ב) קילור (סם של רפואה שנותנין על העין) עבה על העין אע"פ (ג) שאסור להניחו בשבת, ולתת מוגמר תחת הכלים והם מתגמרים מאליהם כל השבת ואפילו מוגמר מונח בכלי, דאין אדם מצווה על שביתת כלים, ולתת שעורים בגיגית לשרותן, וטוענין בקורת בית הבד והגת מבעוד יום על זיתים וענבים, והשמן והיין היוצא מהם מותר (וע"ל סימן ש"ב סעיף ג), וכן בוסר ומלילות שריסקן מבעוד יום מותרים המשקים היוצאים מהם, ומותר לתת חטים לתוך רחיים של מים, סמוך לחשיכה. הגה ולא חיישינן להשמעת קול, שיאמרו רחיים של פלוני טוחנות בשבת. ויש אוסרים ברחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול והכי נהוג לכתחלה, מיהו במקום פסידא יש להקל כמו שנתבאר לעיל סוף סימן רמ"ד. ומותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגע"ר מערב שבת, אע"פ שמשמיע קול להודיע השעות בשבת, (ד) כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) ולהניח. היינו אף שנשאר מונח בשבת ועי"ז מתרפא והולך, וה"ה שמותר להניח אז תחבושת על המכה[1]. וכן מותר להפעיל מכשיר אדים מע"ש, אע"פ שהמים מתחממים ומתאדים בשבת עצמה;  וה"ה שמותר להשתמש במכשיר אדים קרים[2].

                  (ב) קילור עבה. דקילור רך וצלול אף בשבת גופא מותר להניחו כשהיה שרוי מבעו"י כדלקמן בסי' שכח סע' כא[3].

                  (ג) שאסור. שמא ימרח[4].

                  (ד) כי הכל יודעים. ולגבי שימוש בשעון מעורר עבור הולה, עיין לקמן סי' שלח סע' ג.

 

 

 

[1] מ"ב ס"ק לו.

[2] ולגבי שימוש במכשיר אדים חמים עבור חולה שאבו"ס בשבת עצמה (דהיינו הוספת מים

לתוך המכשיר בשבת), עיין במאמרו של הגרי"י וייס שליט"א באוצרות ירושלים

חלק רכז סי' קנה שאוסר, אמנם הגה"ר הלוי יצחק הלפרין שליט"א בספר אסיא

ח"ב עמ' 266 מתיר בתנאי שמוסיפים רק מים רתוחים מערב שבת שעומדים על

האש ושהמכשיר מחובר לרשת החשמל מערב שבת ונשאר כך עד מוצאי שבת.

[3] מ"ב ס"ק לז.

[4] מ"ב ס"ק לח.