נשמת אברהם / אורח חיים סימן רעג (עדכון)

סימן רעג  שיהיה הקידוש במקום סעודה

 

סעיף ה כתבו הגאונים הא דאין קידוש אלא במקום סעודה, אפי' אכל דבר מועט, או שתה כוס יין שחייב עליו ברכה, יצא ידי קידוש במקום סעודה וגומר סעודתו במקום אחר. ודוקא (א) אכל לחם או שתה יין, אבל אכל פירות, לא. הגה ולפי זה היה מותר למוהל ולסנדק לשתות מכוס של מילה בשבת בשחרית, אם שותין כשיעור אבל נהגו ליתן לתינוק.

 

נשמת אברהם

 

                (א) אכל לחם. חולה הסובל מכרסת (מחלת צליאק) קשה, המתבטאת בהלם או בשלשולים קשים והתייבשות והזקוק לטיפול, אסור לו להוסיף ולאכול מאכלים הכוללים גלוטן (gluten) ואפילו כלשהו, כיוון שבכך הוא מסכן את חייו. לפיכך, בסעודות שבת ויו"ט עליו לאכול לחם או עוגה העשויים מקמח שיבולת-שועל במקום מקמח חיטה. אם אין לו לחם או עוגה כאלו, אזי יקדש וישתה רביעית יין נוספת על זו ששותה לשם קידוש, דהיינו 130=86+44 סמ"ק [1], כדי לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה. לאחר מכן יאכל את סעודתו המותרת לו. לעומת זאת, אם מחלתו קלה ובמשך השבוע – לכתחילה או בדיעבד, וללא היתר של רופא – הוא רגיל לאכול מוצרים הכוללים גלוטן, אזי עם זאת כדאי שבכל סעודות השבת ויו"ט יאכל לחם או עוגה העשויים מקמח שיבולת-שועל. אם אין לו כאלו, יאכל כזית אחד בלבד מלחם רגיל בכל אחת מסעודות הלילה והבוקר [וסעודה שלישית יאכל בלא לחם [2]] ויטול ידיו בלא לברך על נטילת ידים [3].

                ובאשר לאכילת מצה בליל הסדר, ישתדל לקנות מצות האפויות מקמת שיבולת-שועל ויאכל חמישה כזיתים, כדין. אם לא ניתן לו להשיג מצות כאלו אזי, אם יודע שתגובתו לאכילת מצות רגילות עלולה להיות קשה – אסור לו לאכול מאלו. מאידך, אם גם במשך השנה הוא רגיל לאכול מפעם לפעם לחם רגיל ואין לכך תגובות קשות, אזי יערוך את סעודתו בלא מצות, יטול ידיו בלא ברכה, כדלעיל, ובסוף סעודתו יברך "המוציא" ו"על אכילת מצה" [4] ויאכל כזית אחד בלבד ממצה רגילה כאפיקומן [5], ובכך יצא ידי חובתו.

                ובליל ראשון של חג הסוכות, אם אין לו לחם העשוי משיבולת-שועל ואינו חולה קשה – יאכל בסוכה כזית אחד מלתם רגיל ובכך יצא ידי חובתו. ולא יברך על נטילת

ידים [6].

 

[1] משנה ברורה ס"ק כב.

[2] סי' רצא סע' ה.

[3] סי' קנח סע' ב.

[4] ראה נשמת אברהם כרך ד חאו"ח, סי' תעה ס"ק א.

[5] סי' תפב סע' א ובמ"ב ס"ק ו.

[6] סי' תרלט סע' ג.