נגישות
| סל קניות
שפות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

  • ראשי
  • מאמרים
    • חיפוש מאמרים
    • עיון במאמרים
  • פרוייקט השו"ת
    • שלח שאלה
    • ארכיון שו"ת
    • חיפוש שו"ת
  • אודות המכון
    • חברי העמותה
    • היסטוריה
    • אתיקה רפואית
  • חנות
  • צור קשר
  • נגיף הקורונה (COVID-2019)
  • יום הכיפורים תשפ"א
תפריט
  • ראשי
  • מאמרים
    • חיפוש מאמרים
    • עיון במאמרים
  • פרוייקט השו"ת
    • שלח שאלה
    • ארכיון שו"ת
    • חיפוש שו"ת
  • אודות המכון
    • חברי העמותה
    • היסטוריה
    • אתיקה רפואית
  • חנות
  • צור קשר
  • נגיף הקורונה (COVID-2019)
  • יום הכיפורים תשפ"א

דף הבית / מאמרים / נשמת אברהם / אורח חיים סימן רעו

נשמת אברהם / אורח חיים סימן רעו

Facebook0">Twitter0Linkedin0
מחברים:
קטגוריות: כללי
מאמרים נוספים מתוך נשמת אברהם – אורח חיים
, "נשמת אברהם / אורח חיים סימן רעו" נשמת אברהם – אורח חיים, עמ' רעו.

נשמת אברהם / אורח חיים סימן רעו

סימו רעו  דיני נר שהדליק א"י בשבת

 

סעיף א  א"י שהדליק את הנר בשביל ישראל, אסור לכל, אפי' למי שלא הודלק בשבילו. הגה ואין חילוק בזה בין קצב לו שכר או לא קצב, או שעשאו בקבלנות או בשכירות, דהואיל והישראל נהנה ממלאכה עצמה בשבת, אסור בכל ענין אבל אם הדליקו לצרכו או לצורך חולה ישראל, (א) אפי' אין בו סכנה. הגה או לצורך(ב) קטנים דהוא כחולה שאין בו סכנה, מותר לכל ישראל להשתמש לאורו, וה"ה לעושה מדורה לצרכו או לצורך חולה. (ג) ויש אוסרים במדורה, משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו. הגה מיהו אם עשה א"י בבית ישראל, מדעתו, אין הישראל צריך לצאת אע"פ שנהנה מן הנר או מן המדורה.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) אפי' אין בו סכנה. וביש בו סכנה, אפילו הדליק ישראל בשבילו, מותר לכל להשתמש לאורו, דנר לאחד נר למאה[1]. ומותר לבריא להשתמש באור גם אחר שאין לחולה צורך בו, ולא דמי למה שכתוב להלן טע' ד, כי כאן לא נעשה איסור בהדלקה, משא"כ בסע' ד שכל ההיתר הוא משום שלא נהנה ע"י מעשה הא"י, ולכן אסור אח"כ כשנהנה עי"ז[2].

                  ואם קיים חשש שהנכרי הוסיף או יוסיף במלאכה בשביל הבריא[3], או שיש במוצר מלאכתו משום מוקצה[4], אסור לבריא ליהנות ממנו בשבת עצמה. ובמוצ"ש מותר ליהנות ממנה מיד, גם בלי לחכות בכדי שיעשה[5]. ועיין מה שכתבנו לקמן סי' שיח סע' ב.

                  (ב) קטנים. עיין לקמן סי' שכח ס"ק נד.

                  (ג) ויש אוסרים. ולדבריהם אפילו אם נעשה בשביל חולה שיש בו סכנה, אסור לשאר אנשים להתחמם נגדה משום חשש דשמא ירבה[6], ולעת הצורך יש לסמוך אדעה הראשונה, וכן סתם המחבר בסוף הסימן להקל[7].

 

 

[1] ביה"ל ד"ה אין בו סכנה.

[2] ביה"ל סע' ד ד"ה אבל.

[3] סי' שיח סע' ב ברמ"א.

[4] סי' שה סע' כ ובמ"ב ס"ק עא ו-עב.

[5] סי' שיח מ"ב ס"ק יד; שש"כ פ"ל סע' מג

[6] ב"י.

[7] ביה"ל ד"ה ויש אוסרים.

 

 

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.

מכון שלזינגר © 2018