נשמת אברהם / אורח חיים סימן רעח (עדכון)

סימן רעח  שיכול לכבות הנר בשביל החולה

 

סעיף א  מותר לכבות הנר בשביל שישן (א) החולה שיש בו סכנה.

 

נשמת אברהם

                               

                (א) החולה שיש בו סכנה. ישנם בתי חולים בעולם שכל דלתות הכניסה, גם לבית החולים וגם למחלקות האשפוז, נפתחות ונסגרות על ידי מעגל חשמלי וכך הן נפתחות כשאדם מתקרב אליהן ונסגרות אחרי שהוא מתרחק מהן. לפי מה שכתב החזו"א [1] שיש בסגירת ופתיחת מעגל חשמלי מלאכה של בונה או סותר, לא ניתן ליהודי ליכנס לבתי חולים אלה בשבת לבקר חולה אלא אם כן הוא יכנס יחד עם גוי. ויזהר שהגוי הוא שיכנס קודם, וגם בנוסף לזה, אחרי כניסתו ילך היהודי בשווה עם הגוי, או יקדים אותו כדי שאחרי כניסתו לבית החולים תסגר הדלת רק אחרי שהגוי נכנס. אך אמר לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א דכשאי אפשר בדרך אחרת והצורך הוא גדול, מותר ליהודי ליכנס כרגיל וללא עזרת גוי, ועיין בספרו מנחת שלמה[2]. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א: יש לבדוק היטב אם אין נורה שנדלקת עם דריכת הרגל על הפלטה, עכ"ל. ועיין גם בהלכה ורפואה [3].

                ישנם חולים שצריכים לקבל עירוי עם תרופה כאשר כמות התרופה ניתנת באופן מדויק. לשם כך ניתן העירוי דרך מכשיר המחובר לחשמל כדי לווסת באופן מדויק כמות התרופה שהחולה יקבל במשך כל שעה. בימי חול יכול החולה לנתק את המכשיר מהחשמל מפעם לפעם וללכת לשירותים וכדומה. בשבת יהיה אסור לעשות זאת ויצטרך לבקש סיר ע"י מיטתו, אך אם יש בעיא של כבוד הבריות יוכל לבקש מגוי לנתק ואחרי כן לחבר את המכשיר לחשמל. אולם יהיה אסור לבקש מהגוי לעשות זאת כדי למשל ללכת לבית הכנסת שבבית החולים כדי להתפלל במנין. והסכים עם כל זה מו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א, והוסיף: ועל פי האמור לעיל בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א יתכן שגם זה ניתן להתיר אם אין שם נורה, עכ"ל. והוסיף לי דאם יש שם נורה ואין שם גוי, והוא זקוק לשירותים, ינתק את המכשיר בשינוי, ראה במ"ב [4] שבמקום של כבוד הבריות מותר גם לעשות איסור דאורייתא בשינוי, עכ"ד [5]. אך כתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א: הואיל והחזו"א מחייב אין אני אומר להתיר, עכ"ל.

                               

 

[1] או"ח סי' נ ס"ק ט.

[2] סי' יא.

[3] ח"א עמ' שסא.

[4] סי' שכב בשעה"צ ס"ק יב.

[5] וראה בתוספת שבת סי' שיב ס"ק א ובשבת קנו ע"א ונדה לח ע"א (ראה בספר חסידים

                סי' קסד ו-רסד); מג"א סי' שלד ס"ק לג (עיין בכלכלת שבת כלל ל"ט מלאכות

                סוס"ק א) וסי' תקסח ס"ק ד; שו"ת חות יאיר סי' רלו (מובא בשערי תשובה סי' שלד

                ס"ק ב) וסי' קפג; או"ח סי' שמג ברמ"א (וראה גם בגליון המהרש"א על יו"ד סי'

רמ סע' א). וע"ע בנתיבות סי' רלד ס"ק ג וראייתו מעירובין סז ע"ב [ועיין בשו"ת

הררב"ז סי' אלף צג (ח"ד סי' יט) ובתרומת הדשן סי' מג].