נשמת אברהם / אורח חיים סימן רפט

סימן רפט  סדר סעודת שחרית בשבת

 

סעיף א  יהיה שלחנו ערוך ומטה מוצעת יפה ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה, ויברך על היין בפה"ג והוא נקרא קידושא רבא. ואחר כך יטול ידיו (וע"ל סי' רע"א סעיף י"ב בהג"ה). ויבצע על לחם משנה כמו בלילה ויסעוד, וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה (א) ושלא יטעום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה. ומיהו לשתות מים בבוקר קודם תפלה מותר, מפני שעדיין לא חל עליו חובת קידוש. הגה וע"ל כל דיני קידוש סי' רע"א ער"ב רע"ג.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) ושלא יטעום קודם לו כלום. רופא או אח שעובד במשמרת לילה, רשאי לאכול ולשתות רק עד חצי שעה לפני עמוד השחר[1]. אחר עמוד השחר, יטול ידיו שלש פעמים (ולענין ברכה עיין בסי' ד סע' יג ומ"ב ס"ק ל), יתפלל שחרית (ואפילו לפני נץ החמה אם מוכרח[2]), ואז יוכל לקדש ויהיה מותר לו לטעום, אולם לא יאכל סעודתו עד שהתפלל

מוסף[3]. אך יש להקפיד על הדין של קידוש במקום סעודה [4]. ועיין במ"ב[5] שיוכל לאכול פירות הרבה לפני מוסף אפילו כדי לסעוד הלב, דאכילת פירות לא מקרי קבע, ונראה, דאם חלש לבו יכול גם פת לאכול עד שתתיישב דעתו אף שהוא יותר מכביצה. וכתב הא"ר והובא בשע"ת[6] ובמ"ב[7], דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו, רשאי לאכול פירות וה"ה מיני תרגימא מה' מינים קודם מוסף אף בלי קידוש, אבל בלא"ה אין להקל.

                  ואשה, למשל אחות במשמרת, די אם תברך ברכות השחר בלבד ואז מותרת אף בסעודה[8] לאחר קידוש. אולם זה רק לפי דעת הרמב"ם שפסק מרן כוותיה, אולם לדעת הרמב"ן שחייבו אותן בתפילת שחרית ומנחה כמו אנשים[9], אין להן לאכול סעודתן עד אחרי שהתפללו שחרית. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שמותר לאשה לאכול עד עמה"ש[10].

 

 

 

[1] מהא דסי' פט מ"ב ט"ק כז.

[2] מהא דאו"ח סי' נח סע' ג ומ"ב ס"ק יב לענין ק"ש וסי' פט סע' ח לענין תפלה, מפי מו"ר

הגרי"י נויבירט שליט"א.

[3] סי' רפו סע' ג; וראה בשו"ת יביע אומר ח"ה סי' כב.

[4] הגרש"ז אויערבאך שליט"א.

[5] סי' רפו ס"ק ט.

[6] סי' רפו ס"ק ג.

[7] שס ס"ק ט.

[8] סי' קו במג"א ס"ק ב; שו"ת יביע אומר ח"ו סי' יז.

[9] עיין שם במ"ב ס"ק ד.

[10] לב אברהם ח"ב עמ' כ. וראה לעיל סי' פט הערה 23.