נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / אורח חיים סימן שלד (עדכון)

, "נשמת אברהם / אורח חיים סימן שלד (עדכון)" נשמת אברהם – אורח חיים, עמ' שלד.

נשמת אברהם / אורח חיים סימן שלד (עדכון)

סימן שלד  דיני דליקה בשבת

 

סעיף יב  (א) כל כתבי הקדש מצילין האידנא מפני הדליקה וקורין בהם, אפי' כתובים בכל לשון ואפי' כתובים בסם ובסיקרא (פי' מיני צבעונים) ובכל דבר. וכן מטבע ברכות שטבעו חכמים, מצילין אותם מן הדליקה ומכל מקום התורפה (פי' מקום מגולה והפקר). וכן תרגום שכתבו עברי, כגון יגר שהדותא וכדנא תימרון להון, ועברי שכתבו תרגום או בלשון אחר שאותו העם בקיאים בו. וכן ספר תורה שיש בו ללקט פ"ה אותיות מתוך תיבות שלמות או שיש בו אזכרה, מצילין אותה.

 

נשמת אברהם

 

                (א) כל כתבי הקודש. כותב האג"מ [1]: ומש"כ התוס' בב"מ דף קיד דאליהו שהיה כהן דהקשה הר"י דאיך החיה את בן הצרפית שהוצרך להיות עמו באהל אחד וגם נשאו ונגע בו, דהוא משום שהיה ברור לו שיחיה והיה מותר לו משום פיקוח נפש, צריך לומר דאין כוונתם משום פיקוח נפש דהמת אלא משום פיקוח נפש דהאם שהיתה מצטערת מאד וכו', עכ"ל. ושמעתי ממו"ר הגרי"י נויבירט שליט"א ששאל, לכאורה יוצא מכאן שאדם שרואה את כל רכושו עולים באש בשבת ועקב זה יש חשש שמרוב צער יחלה ויסתכן, שיהיה מותר לכבות את האש בשבת כדי למנוע סכנת נפשות שלו. וזה לא כפי שפסק הגאון האדר"ת ז"ל בקונטרס עובר אורת סי' שלד [2] וראה מה שכתב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בספרו מנחת שלמה [3] וכן בשמירת שבת כהלכתה [4] שצ"ע מה טעם לא חוששין לזה וכן אפילו אם יש ממש סכנת אבר (בלי סכנת נפשות) אין מחללין שבת ואין חוששין שיצטער הרבה עד שיחלה, וכן לא מצינן דמתחשבין בחייבי מיתת בית דין עם הצער וספק סכנה של הקרובים.

 

 

[1] יו"ד ח"ב סי' קעד סוף ענף א ד"ה ולכן.

[2] ראה בנשמת אברהס כרך א או"ח סי' שלד ס"ק א (עמ' רמ) שציטטתי את דבריו.

[3] סוסי' ז ד"ה ונראה.

[4] פמ"א הערה ח ופכ"ה הערה נ.

 

 

 

powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.