נשמת אברהם / אורח חיים סימן שלו

סימן שלו  אם מותר לילך על גבי עשבים וכן באילן

 

סעיף יא  השורה חטים ושעורים וכיוצא בהם במים, ה"ז תולדת זורע וחייב בכל שהוא. הגה ומותר (א) להעמיד ענפי אילנות במים בשבת, ובלבד שלא יהיו בהם פרחים ושושנים שהם נפתחים מלחלוחית המים. ועיין לקמן סימן תרנ"ד.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) להעמיד ענפי אילנות. דאינו מותר בשבת כ"א להחזיר במים שבהם עמדו הענפים מכבר בע"ש ולא להוסיף עוד מים צוננים וכ"ש להחליף המים לגמרי. ולפ"ז הא דכתב מקודם דמותר להעמידן, היינו להחזירן בשבת לתוכן אפילו אם כבר ניטלו מהן, אבל לא להעמידן לכתחלה (תו"ש וח"א). ויש אחרונים שסוברים דמדסתם המחבר, משמע דאפילו לכתחלה מותר להעמידם בכד שיש בו מים מזומנים מע"ש ולא אמרו אלא להוסיף עתה מים משום טרחה יתירה. ודע דביש בהן פרחים שנפתחים מחמת המים, אסור לכו"ע, אף להחזיר במים שעמדו בהם מכבר[1]. ולכן אלה שמבקרים את החולה בשבת ומביאים איתם פרחים עבורה, אין לאחות לשים אותם באגרטל[2], וכן שמעתי מפי הגרש"ז אויערבאך שליט"א. אולם הגר"ע יוסף שליט"א מתיר וכותב[3]: יש להעיר שאף הרמ"א לא אסר אלא בפרחים ושושנים סגורים שנפתחים במים, אבל בפרחים ושושנים שנפתחו כבר, יש להתיר ליתנם במים אף בשבת. והרי הגאון מהריק"ש בהגהותיו (ערך לחם סי' שלו) התיר לגמרי לתת פרחים ושושנים למים בשבת, והובא להלכה בברכי יוסף, ולכן הבו דלא להוסיף עלה להחמיר בפרחים שנפתחו, עכ"ל של הראשון לציון שליט"א. וראה גם בשו"ת יחוה דעת[4] שמביא הגר"ע יוסף שליט"א את דברי הרשב"א כדי לתרץ את המשנה[5]: מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת. וכותב הרשב"א [6] שדוקא בלולב אסרו מפני שאינו ראוי לטלטלו בשבת, אלא לצורך המצוה, ומן הדין היה שלא להתיר לטלטלו אפילו ביו"ט, ומבואר בירושלמי סוכה שם, שלאחר שהניחו מידו לאחר מצותו אסור לטלטלו, ולכן רק משום הידור מצוה התירו לטלטלו ולהחזירו למים בשבת וכו'[7] . וכותב על זה הגר"ע יוסף שליט"א: ומעתה למדנו חילוק נכון וברור בדינו של הרמ"א שדוקא בלולב אסרו ליתנו למים לכתחילה בשבת, מפני שאינו ראוי לטלטלו, אבל ענפי אילנות המוכנים מערב שבת וראויים להריח בהם וכיוצא בזה, מותר ליתנם אף לכתחלה למים בשבת הואיל וראויים לטלטלם, עכ"ל. וכן מתירים הפמ"ג[8] השו"ע הרב[9] והאגלי טל[10] להעמיד ענפי אילנות במים בשבת כשאין פרחים ושושנים שנפתחים מהמים. וראה גם בשעה"צ[11] שכותב: ואפשר דיש לסמוך ע"ז (דעת הגר"ז והפמ"ג) אם שכח להעמידן מבע"י, כיון שאין בהן פרחים ולית בזה חשש דאורייתא.

                  אשר לשאלה אם הפרחים נקטפו בשבת. גם אם נקטפו ע"י יהודי (מחלל שבת)[12] וגם אם נקטפו ע"י א"י, אסורים בטלטול[13], ואפילו אם נקטפו ע"י א"י בשביל עצמו, גם אסורים לישראל[14]. ולא רק זה, אלא אפילו ספק אם נלקטו בכלל בשבת, גם אסורים בו

ביום[15].

                  מותר לטלטל אגרטל בשבת אף שיש בו פרחים וענפי אילנות[16] דאם הפרח אינו מוקצה, גם המים שבהם הכניסוהו, אינם מוקצה[17].

 

[1] מ"ב ס"ק נד.

[2] שש"כ פכ"ו סע' כו.

[3] לב אברהם ח"ב עמ' יג.

[4] ח"ב סי' נג.

[5] סוכה מב ע"א.

[6] שו"ת ח"ד סי' עג.

[7] ועיין גם בביאור הגר"א יו"ד סי' רסו ס"ק ג.

[8] א"א ס"ק יג.

[9] סע' יח.

[10] מלאכת זורע סע' יא.

[11] ס"ק מח.

[12] סי' שיח סע' ב בהגה ובמ"ב ס"ק טו.

[13] סי' שכה סע' ו.

[14] שם סע' ה ומ"ב ס"ק כב, ובסי' תקטו סע' א ומ"ב ס"ק ג.

[15] סי' שכה סע, י ועיין במ"ב ס"ק לב.

[16] שש"כ שם סע' כה.

[17] עיין סי' תרנד שעה"צ ס"ק ג.