נשמת אברהם / אורח חיים סימן שלח

סימן שלח  דברים האסורים בשבת משום השמעת קול

 

סעיף א  (א) השמעת קול בכלי שיר, אסור, אבל להקיש על הדלת וכיוצא בזה, כשאינו דרך שיר, מותר. הגה וכן אם לא עביד מעשה, שרי. ולכן אלו שקורין לחבריהם ומצפצפים בפיהם כמו צפור, מותר לעשותו בשבת. ואסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבוע בדלת, אע"פ שאינו מכוין לשיר, מ"מ הואיל והכלי מיוחד לכך, אסור. ולכן אסור לשמש להכות על הדלת לקרוא לבית הכנסת ע"י הכלי המיוחד לכך, אלא מכה בידו על הדלת.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) השמעת קול. אין להשתמש בשבת וביו"ט בפעמון ואפילו לא בפעמון רגיל שאינו מופעל ע"י חשמל[1] ואף שלא בדרך שיר[2], ומוקצה הוא ואסור בטלטול[3]. אולם חולה, אף שאין בו סכנה, והוא מרותק למיטתו, אם בביה"ח ואם בבית, מותר לו להשתמש בפעמון לא-חשמלי על מנת לקרוא לעזרה[4]. אבל אסור לו להשתמש בפעמון חשמלי המותקן ליד מיטתו בביה"ח, אא"כ ברור לו שלא תידלק נורה עקב הצלצול בפעמון החשמלי ודרושה לו עזרה מידית לצורך רפואתו, כי אין בו אלא איסור דרבנן, לרוב הפוסקים, עיין "סיני" טבת-שבט תש"ח דף קמט-קנא, וע"ע חזו"א סי' נ ס"ק ט ד"ה ובפתיחת. ושמעתי מהגרש"ז אויערבאך שליט"א: חושבני דבפעמון חשמלי מותר גם לחזו"א, כיון שצריכים כל הזמן ללחוץ עליו, עכ"ד[5]. אולם אם החולה מסוכן, ויש בדבר משום פקו"נ, מותר להשתמש בפעמון חשמלי, גם אם תודלק נורה עם הצלצול[6].

                  חולה, אף שאין בו סכנה, שנצרך לנקביו, ישתדל למצוא מי שיכול לקרוא לעזרה, או יבקש משכנו בחדר אם נכרי הוא, שהוא יצלצל בפעמון החשמלי. ואם אין זה אפשרי והוא נצרך מאד, יצלצל כלאחר יד, דהיינו שילחץ על כפתור הפעמון במרפקו וכדומה, והתירו לו דבר זה, הגם שנדלקה נורה, משום גדול כבוד הבריות דהתירו בכה"ג איסור דרבנן, סי' שיב סע' א ברמ"א ובמ"ב ס"ק ח, ועוד, דאם משום הפסד ממונו התירו איסור תורה כלאח"י ומשום דאדם בהול, סי' שא סע' לג ובמ"ב ס"ק קכג ובשעה"צ ס"ק קנב, כ"ש שהאדם בהול במקום שנוגע לגופו, ועוד מצינו משום צערא דגופא דהתירו אפילו מלאכה שאצל"ג, סי' שטז סע' ט ובמ"ב ס"ק לז ושם סע' י ובמ"ב ס"ק מה ו-מח, ועוד יש להתיר לדעת שו"ע הרב סי' שכח סע' יט (כפי שכתבנו לעיל סי' שכח ס"ק מה), דמותר לעשות למען החולה שאבו"ס איסור תורה ע"י שינוי, ובחולה שיבו"ם בלא"ה יש להקל, סי' שכח בשעה"צ ס"ק יא ובביה"ל סוד"ה כל [7].

טלפון. מותר לטלפן בשבת עבור חושיבו"ס כדי למשל להזעיק רופא או אמבולנס, כשזה הכרחי ואין אפשרות אחרת להזעיקם בלי לחלל את השבת. ומותר לעשות כן אפילו אם יש רק ספק שאמנם הרופא נמצא בביתו[8], ואם ע"י יציאתו מן הבית כדי להזעיק את הרופא ללא חילול שבת, ישאר החולה לבדו בביתו ועלול לפחד, גם מותר לצלצל לרופא[9].

                  אם אפשר ירים את השפופרת בדרך שונה מהרגיל, כגון ששנים ירימו את השפופרת ביחד, או שיסיר את השפופרת מעריסתה במרפקו, או שירימה בשתי ידיו[10]. המדבר בטלפון לצורך החשיבו"ס, אינו חייב לצמצם במילים ולשקול כל מילה אם יש בה צורך, אלא יאמר את כל מה שנחוץ לומר בענין החולה, ואף מותר לומר בגמר השיחה "שלום" או "תודה רבה" וכדו', כי אחרי שנוצר הקשר הטלפוני, אין בו איסור אם יוסיף לדבר, עכ"פ כל שיש לו

צורך[11], אבל בודאי שאין לדבר דברים אחרים שאין להם כל קשר עם החולה או עם הטיפול בו[12].

                  בגמר השיחה צריך להחזיר את השפופרת לעריסתה (בדרך שינוי וכדלעיל), אף שלא יהיה צורך להשתמש בטלפון עוד הפעם בשבת, כי אם לא יעשה כן, אזי הטלפון של הרופא או של תחנת האמבולנס אליהם הוא טילפן יישאר מנותק, ולא תהיה להם שום אפשרות להשתמש במכשיריהם[13]. ואם מקבל השיחה מחזיר את השפופרת בראשונה יש ונדלקת נורה במרכזיה הטלפונית והיא כבה רק אחרי שיחזיר המטלפן את השפופרת למקומה, ולכן מה טוב אם יחזיר המטלפן את השפופרת למקומה בראשונה, ורק אח"כ יחזירנה מקבל השיחה, כי אז לא תידלק כל נורה[14].

                  והדלקת הנורה במרכזיה כשהוא מרים (או מחזיר וכדלעיל) את השפופרת מהעריסה נחשב כפסיק רישא (ולא כמדליק בידים) ולא דמי לפתיחת דלת המקרר[15].

                  רופא שבביתו מצלצל הטלפון, מותר לו להרים את השפופרת (בשינוי וכדלעיל) שמא מתקשרים אליו בשביל חולה שיבו"ס[16].

                  חולה שיש בו סכנה שצלצלו עבורו לרופא שלו שיבוא, והלא יצטרך לנסוע בשבת במכוניתו, ובנתיים החולה יצא מסכנה עקב טיפול שניתן לו ע"י רופא אחר, או שהחולה נפטר, אסור לצלצל שוב לרופא הראשון כדי למנוע ממנו חילול שבת לשוא. וא"ל הגרש"ז אויערבאך שליט"א שמכיון שאותו רופא יחלל את השבת בהיתר וכוונתו להצלת נפש, יקבל שכרו מן השמים, ואסור לעבור על שום עבירה, ואפילו על שבות דרבנן, כדי שהוא לא יעבור כמה איסורי תורה, כי אין הוא עושה שום איסור כי כוונתו להמצוה הגדולה של הצלת נפש. אמנם אם נמצא נכרי במקום, מוטב לומר לו לטלפן לרופא כדי להודיע לו שלא יבוא, עכ"ד. ועיין באסיא לה עמ' 69. וא"ל הגרש"ז אויערבאך שליט"א דה"ה ברופא שאינו שומר שבת.

                  אסור בשבת לטלפן לרופא עבור חולה שאין בו סכנה[17]. ועיין להלן סי' תקב ס"ק א בנוגע לשימוש בטלפון ביו"ט עבור חולה כזה.

 

 

סעיף ג  זוג המקשקש לשעות, עשוי ע"י משקלות, (ב) מותר לערכו ולהכינו מבעוד יום כדי שילך ויקשקש כל השבת.

 

נשמת אברהם

 

  (ב) מותר לערכו ולהכינו. לצורך חולה, אפילו שאין בו סכנה, שיש להאכילו לזמנים מסויימים וכדומה, ואין נכרי במקום, מותר לכונן בשבת שעון בשעה שעודנו פועל[18]. ואם נעצר השעון, מותר לומר לנכרי לכוננו אם זה לצורך החולה[19]. וראה מה שכתב הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א בהערותיו על ספרי.

 

 

 

[1] שש"כ פכ"ג סע' מה ופכ"ח סע' לד.

[2] שם פכ"ח והערה עה, שנלמד מכ"ש מהרמ"א כאן ובשעה"צ ס"ק ד.

[3] עיין בפמ"ג א"א ס"ק ג.

[4] עיין בביה"ל ד"ה הואיל, וי"ל דבחולה בכה"ג לא חמיר מהא דשם – שש"כ פ"מ סע' יט

והערה נח.

[5] שש"כ שם הערה נט.

[6] מהא דסי' שכח סע' יג ומ"ב ס"ק לה – שש"כ שם סע' יט.

[7] שש"כ שם.

[8] שש"כ פל"ב סע' לו.

[9] שם סע' לז מהא דסי' רעח ביה"ל ד"ה לכבות.

[10] שם סע' מ. וראה במנחת שבת סי' פח סוס"ק ע; דעת תורה סי' שח סע' ג סוד"ה וע"ע

                  במג"א.

[11] שש"כ בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א.

[12] שם סע' מא.

[13] וראה בשש"כ שם סע' מב.

[14] שם הערה קיד.

[15] א"ל הגרש"ז אויערבאך שליט"א. וראה בשש"כ פל"ג הערה כג*, וכן בפל"ח הערה כ,

                  שאפשר דאין זה חשיב כפסיק רישא דניחא ליה, ואף להאמור לעיל לענין פתיחת

מקרר, מ"מ אפשר דמכיון שאין זה כלל לצורך השיחה אינו חשיב ממש כמדליק

בידים, וצ"ע.

[16] שש"כ פל"ב סע' מז.

[17] שש"כ פל"ג סע' ג.

[18] שש"כ פכ"ח סע' כ מהא דמ"ב ס"ק טו.

[19] מ"ב שם ושעה"צ סקי"ט, שש"כ פל"ח סע' י.