נשמת אברהם / אורח חיים סימן תז

סימן תז  מי הם שיכולים לילך חוץ לתחום

 

סעיף א  מי שיצא חוץ לתחום ברשות, כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה, יש לה אלפים אמה לכל רוח (א) באותו מקום שהגיע לו, ואם הגיע לעיר, הרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעיר (ע"ל ססי' רמ"ח).

 

נשמת אברהם

 

                  (א) באותו מקום. אף לאחר שכבר עשה המצוה ההיא דהתקינו לו זה, דאם לא יהיה רשאי לזוז ממקומו ימנע עצמו שלא לצאת עוד[1]. לכן נהג שנסע בהיתר אל מחוץ לתחום לצורך חולה שיבו"ס, וסיים את תפקידו, הרי הוא כבני אותה העיר אליה הגיע, ומותר לו ללכת אלפיים אמה מחוץ לישוב שאליו הגיע. ומובא בשם הגרש"ז אויערבאך שליט"א[2]: נראה כיון דרוב הראשונים סוברים כהרמב"ם, די"ב מיל הוי דאורייתא, ובסי' תד במ"ב ס"ק ז מביא שכן נראה גם מהשו"ע, ולפ"ז מי שנתרחק מתחומו י"א מיל וחצי, יש לו רק חמש מאות אמה ולא אלפיים, שהרי אז יעבור על איסור תורה. אך כיון שרבים חולקים, וגם הרמב"ם עצמו הרי סובר דלא נוהג איסור תחומים אלא ברה"ר ולא בכרמלית, ע"ש בביה"ל ד"ה והואיל, אפשר דיש להקל, עכ"ד.

 

                    

[1] מ"ב ס"ק ג.

[2] שש"כ פ"מ הערה קמב.