נשמת אברהם / אורח חיים סימן תנא

סימן תנא  דיני הגעלת כלים

 

סעיף ה  כלים שנשתמש בהם בחמין, כפי תשמישן הכשרן. אם תשמישן בכלי ראשון, כגון כף שמגיסין בו בקדירה, צריך להכשירן בכלי ראשון, ואם תשמישן (א) בכלי שני, הכשרן בכלי שני. וכלי שמשתמשין בו בעירוי שמערה מכלי ראשון, לא סגי ליה בהכשר דכלי שני אלא צריך לערות עליו מכלי ראשון. הגה כל הכלים שיש בהן סדקים או גומות או חלודה והוא בתוך הכלי ולא יוכל לנקרן ולנקותן, אין להגעילן וצריכין ליבון במקום הסדק והחלודה.

 

נשמת אברהם

 

                  (א) בכלי שני. ועיין ברמ"א[1] שכותב דבחימום כלי שני אין לחוש, ויש מחמירין בכלי שני בפסח, וטוב להחמיר אם היד סולדת בו דבלאו הכי לא מקרי כלי שני.

                  אשר להכשרת שינים תותבות לפסח, עיין בשו"ת מהרש"ם[2] שכותב: שיש להדיחם ע"י עירוי ברותחין קודם פסח. והדרכי תשובה[3], אע"פ שמביא בשם שו"ת שאילת שלום תניינא סי' קסה שאין להחמיר בהם, הוא עצמו כותב שהוא מזהיר לכל שואל דמהראוי לכל ירא שמים שיהיה לו שינים של בשר בפ"ע ושל חלב בפ"ע, ומכ"ש לפסח שראוי להחמיר לעשות לו חדשים. ועיין בשדי חמד[4] שמביא מחלוקת הפוסקים בדבר. והגאון ר' יצחק שמעלקיש ז"ל בשו"ת בית יצחק[5] כותב, וז"ל: ולהלכה נ"ל כיון דאין בולעין ברותחין, סגי בהדחת הפה, ומ"מ אם אין טורח מרובה ואפשר להסירם, יש להסירם ולהדיחם במים רותחין. אולם המלמד להועיל[6] כותב להתיר בשיפשוף שכיון שנפסדים ע"י הגעלה, אין להחמיר ויש לסמוך על המקילין, עכ"ל. וכותב הגרש"ה ואזנר שליט"א[7] שמכיון דעיקר אכילת האדם ושתיתו מכלי שני שנפסק הקלוח דדינו ככלי שלישי כמבואר ביו"ד סוסי' צב, וזה דוקא אם היה יד סולדת במה שהוא אוכל ושותה, מכ"ש שעל פי רוב אין היד סולדת במה שהוא אוכל ושותה. ואפילו אם אכל דבר גוש שלדעת הט"ז[8] להחמיר, הא כתב החת"ס[9] להקל בדבר גוש לעת הצורך. לכן כאן דאיכא עוד הרבה ספקות וגם הוא בודאי אחרי מעת לעת לפני הפסח, אין להחמיר יותר מהגעלה בכלי שני, עכ"ד. וכן פטק הגר"ע יוסף שליט"א[10] להתירם ברחיצה ושפשוף ולנקותם בין החריצים היטב כדי שלא יהיה בהם חמץ בעין אפילו משהו, ואין צורך בהגעלה, ומ"מ המחמיר בהם להגעילם או לערות עליהם מכלי ראשון, תע"ב, עכ"ל. וכ"כ בשו"ת ציץ אליעזר[11] בשם הגרצ"פ פרנק זצ"ל שהיה מורה לשואליו שינקו השיניים בספירט ודי בזה. ועיין גם ביסודי ישורון[12] ובשערים מצויינים בהלכה[13].

                  וכתב לי הגרש"ז אויערבאך שליט"א שאוכל לכתוב בשמו שהוא נוהג לנקותם היטב ולהגעיל אותם בערב פסח בכלי ראשון שחום המים הוא בערך שבעים מעלות צלזיוס (כי יותר חם מזה אין אדם אוכל ושותה), וכדי שלא יהיה צורך להמתין מעל"ע הוא פוגם תחלה את המים בנפט לפני החימום.

 

 

[1] סי' תמז סע' ג.

[2] ח"א סי' קצז.

[3] יו"ד סי' פט ס"ק יא.

[4] מערכת חו"מ סי' ד ס"ק כד.

[5] יו"ד ח"א סי' מג אות יב.

[6] או"ח סי' צג.

[7] שו"ת שבט הלוי או"ח ח"א סי' קמח.

[8] יו"ד סי' צד ס"ק יד.

[9] שו"ת יו"ד סי' צה.

[10] שו"ת יביע אומר ח"ג סי' כד, ושו"ת יחוה דעת ח"א סי' ח.

[11] ח"ט סי' כה.

[12] ח"ו עמ' קסד.

[13] סי' קטז ס"ק ד.