נגישות

מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה

נשמת אברהם / אורח חיים סימן תעה

, "נשמת אברהם / אורח חיים סימן תעה" נשמת אברהם – אורח חיים, עמ' תעה.

נשמת אברהם / אורח חיים סימן תעה

  • אורח חיים סימן תע"ה (עידכון)

  • סימן תעה  יתר דיני הסדר

     

    סעיף ה  (א) אכל (ב) כזית מצה והוא נכפה, בעת שטותו, ואח"כ נתרפא חייב לאכול אחר שנתרפא, לפי שאותה אכילה היתה בשעה שהיה (ג) פטור מכל המצות.

     

    נשמת אברהם

     

                      (א) אכל. מי שאכל בליל הסדר מצה או שתה יין לצאת ידי חובתו, ואחר שאכל או שתה תיכף הקיא, כיון שנהנה בית הבליעה מהם, נחשב זה אכילה (או שתיה), ויצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולאכול או לשתות[1]. אולם לענין ברכת המזון, אשר לגביה אכילה היא במובן של הנאת מעיים, הנה אם זה הקיא את מה שאכל תיכף אחרי שבלע, אין כאן שביעה בשעת ברכת המזון, ולכן נראה שצריך לחזור ולאכול מצה כדי שיוכל לברך ברכת הזמון[2].

                      (ב) כזית. חולה שאינו יכול לאכול כזית מצה או מרור, יאכל לפי יכולתו כי יש קצת מצוה בחצי שיעור, אולם לא יברך אשר קדשנו במצותיו[3]. ועיין לעיל סי' תסא ס"ק א.

                      (ג) פטור מכל המצוות. כותב הב"י[4] בשם הרבינו ירוחם: סומא פטור מלומר הגדה כמו שפטור מכל המצות ומ"מ חייב בכל מדרבנן. ולהוציא הרבים יכול להוציא, למאן דאמר מצה בזה"ז דרבנן דאתי דרבנן ומוציא דרבנן, וכך פשוט בפרק ע"פ ומברך, עכ"ל של הרבינו ירוחם. ויש לתמוה עליו דלא פטרו מכל המצות אלא ר' יהודה בפרק החובל (פז ע"א) ולית הלכתא כוותיה, ומיהו מ"ש דמ"מ חייב בכל מדרבנן כ"כ התוספות בפרק החובל אליבא דרבי יהודה, עכ"ל של הב"י.

     

     

    [1] שו"ת תורה לשמה (המיוחס להבן איש חי) או"ח סי' קכה.

    [2] שו"ת תורה לשמה שם; בן איש חי שנה א פ' חקת סע' יג; ברכי יוסף או"ח סי' רח ס"ק א.

    [3] הגאון חיד"א בברכ"י סי' תפב ס"ק ד ובמחזיק ברכה ס"ק ד ובשו"ת חיים שאל ח"א סי' ד;

    הבן איש חי בשו"ת רב פעלים ח"ג או"ח סי' לב וח"א יו"ד סי' מד ד"ה ועוד יש; שו"ת מהר"י אסאד ח"א סי' קמח; שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סי' לח. וע"ע בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יח ובשו"ת אבני נזר או"ח סי' שפג.

    [4] סוסי' תעג.

     

     


  • אורח חיים סימן תע"ה (עידכון)
  • powered by Advanced iFrame free. Get the Pro version on CodeCanyon.